מוגש כשירות לציבור מטעם חברת נוברטיס
פאנל כולסטרול
למטופלים שונים יש רמות כולסטרול שונות ולכן, הם מצויים בדרגות סיכון שונות. דרגת הסיכון תקבע במידה רבה את היעד הטיפולי האישי שיתווה עבור אותו מטופל רופא המשפחה. פרופ' רונן דורסט, קרדיולוג מבית החולים הדסה וד"ר רקפת בכרך, מומחית ברפואת משפחה, מתארחים באולפן ynet ומסבירים כל מה שצריך לדעת על התאמת טיפול אישי ועל האופן בו מביאים מטופלים לעמוד ביעד האישי שלהם. צפו בפאנל בראש הכתבה.
מה הופך את הכולסטרול לחלק חיוני בבריאות שלנו? פרופ' דורסט: "כולסטרול הוא אחד מהחומרים המוגדרים שומן ונמצאים בדם שלנו. הגוף צריך שומנים משום שהם בונים את הממברנות של התאים, אבל אחת הבעיות של הטבע היא ששומנים לא נמסים במים, ולכן כדי להסיע אותם בגוף אל האיברים השונים, הגוף צריך לארוז אותם בחלקיקים שמאפשרים את ההסעה בדם. חלקיקים מאוד גדולים שכאלו נקראים LDL, המכונה גם 'הכולסטרול הרע'. ה-LDL נוטה לשקוע בדפנות כלי הדם ולגרום לתהליך דלקתי בשם טרשת העורקים".
לעומת LDL, פרופ' דורסט מסביר כי "ישנו גם חלקיק קטן יותר, בשם HDL, המסיע את הכולסטרול מכלי הדם בחזרה לכבד, וכך מונע טרשת עורקים, מה שנתן לו את הכינוי 'הכולסטרול הטוב'.
1 צפייה בגלריה
ביקור רופא קרדיולוג בדיקה
ביקור רופא קרדיולוג בדיקה
התפקיד של הרופאים הוא להסביר למטופלים את דרגת הסיכון שלהם
(shutterstock)
"אין רמת כולסטרול שמתאימה לכולם. לכל אחד רמת סיכון משלו". פרופ' דורסט אומר כי רמה תקינה של כולסטרול אינדיבידואלית לכל בן אדם. "בעיקרון, למרבות האוכלוסייה אנחנו ממליצים על רמות LDL של פחות מ-130. אצל חולים מורכבים יותר או מי שיש לו מחלה נוספת, היעד הרבה יותר אגרסיבי ומגיע עד מתחת ל-55 מ"ג אחוז".
איך שומרים על רמת כולסטרול תקינה באורח חיים הדינמי של ימינו? ד"ר בכרך: "הכולסטרול הרבה פחות תלוי במה שאנחנו אוכלים והרבה יותר תלוי בייצור עצמי בכבד. יש לכך נטייה גנטית חשובה, ולכן, על אף שמטופלים לא אוהבים לשמוע את זה, במקרים רבים הדרך היחידה לשמור על הערכים היא באמצעות טיפול תרופתי".
רפואה מונעת היא הרפואה הכי טובה שיש? ד"ר בכרך: "עבור מטופלים צעירים ובריאים, LDL של 130 זה בסדר גמור. עבור מבוגר אחרי אוטם שריר הלב או אירוע מוחי, היעד צריך לעמוד על 55. התפקיד החשוב של הרופאים הוא להסביר למטופלים את דרגת הסיכון שלהם ואת מה שנדרש מהם בהתאם".
פרופ' דורסט: "בישראל אוהבים לעשות בדיקת דם אבל לא לקחת טיפול. לעיתים קרובות כשהחולה מגיע לקרדיולוג, זה כבר מאוחר מדי. תמיד עדיף למנוע מלטפל באירוע. יש אנשים שמאמינים ברפואה טבעית ואלטרנטיבית. לנו לא משנה איך הכולסטרול יורד, העיקר שיגיעו ליעד".
הוא מוסיף ואומר כי "אכן קשה לרדת לרמות נמוכות שנותנות הגנה רק עם דיאטה ופעילות גופנית. לכן התרופות, שהן זולות, בטוחות, יעילות וותיקות, הן כה חשובות. בארץ יש מודעות, יש הכוונה מצד רופאי המשפחה וקופות החולים, ואחוז משמעותי מהחולים שצריכים להיבדק לכולסטרול- אכן נבדקים".
איך מתאימים לכל מטופל את הטיפול הנכון עבורו? ד"ר בכרך: "ההתקדמות המתמדת בטיפולים שמה בידי רופאים אפשרויות מתקדמות ונוחות יותר לטיפול".
פרופ' דורסט מסכם ואומר כי "טיפול בערכי כולסטרול גבוהים בהתאם לרמת הסיכון, הוא טיפול מציל חיים ומונע סיבוכים. לרופאי המשפחה יש את הידע והיכולת לטפל, ואז הסיכויים לאירועים מוחיים, התקפי לב ומוות פתאומי קטנים באופן משמעותי החל מהתחלת הטיפול, והאפקט הולך ומתגבר ככל ששנות הטיפול ארוכות יותר- לכן כדאי להתמיד".
עוד מציין פרופ' דורסט כי "לתרופות ממשפחת הסטטינים לרוב אין תופעות לוואי, אך למי שיש לו ולא מגיע ליעד המטרה, יש תרופות אחרות בשוק. יש תרופות חדשנות שניתנות בזריקה פעם בחודש, פעם בחצי שנה – מה שחשוב הוא שכמעט כל אחד יגיע ליעד שהוא צריך להגיע אליו".
בשיתוף עמותת לכ"ם והחברה הישראלית לטרשת עורקים