חייו של אסף ניצלו 3 פעמים
(צילום: שמוליק דודפור)
רק אחרי שחזרה אליו הכרתו והוא יצא מכלל סכנה, סיפרו לאסף נגר, שחייו ניצלו שלוש פעמים במהלך אשפוזו, שנמשך כשלושה חודשים. "הייתי מורדם ומונשם כשזה קרה, אבל מאז שעדכנו אותי שסכנת מוות ריחפה מעליי ויותר מפעם אחת, כל כך נבהלתי, שנזקקתי ואני עדיין נזקק לטיפול פסיכולוגי", אומר נגר. הוא בן 44, נשוי לרוני ואב לשני ילדים קטנים פלוס ילדה בדרך, ולבת בוגרת מנישואיו הקודמים, בעלים ומנהל תחנת מוניות ברחובות.
עוד בנושא:
הכול התחיל באמצע חודש מרץ השנה. "בערך חודש משכתי כאב גרון. המשכתי לעבוד שעות ארוכות ולעשן כרגיל ובכמויות", הוא מתאר. גם רוני אשתו, שרגילה לקול הכחכוח הקבוע שמפיק בעלה, לא התרגשה בהתחלה. "שאלתי את עצמי - מה חדש? הוא הרי מעשן כבד וכרוני, אז לא עשיתי עניין וגם לא מכאב הגרון".
נגר המשיך לעבוד גם כשהרגיש צמרמורות והחום שלו עלה. עד שבסוף חודש אפריל חלה החמרה נוספת במצבו. אימו, שהגיעה לביקור, שמה לב שהשקדים וכל האזור שמתחת ללסת נפוחים. "אבל אני, עקשן ידוע, המשכתי בשלי ולמרות שהתחלתי להרגיש ממש רע, עוד חשבתי שזה ייעלם מעצמו".
בוקר אחד הוא התעורר עם כאב גרון עז, ולשון ושפתיים נפוחות שמנעו ממנו לפתוח את פיו כרגיל. בתוך שעות ספורות הוא כבר לא הצליח לשתות, לאכול ולדבר. "כאן כבר לא ויתרתי לו והחלטתי לנהל את האירוע", מספרת רוני, "חשדתי שהוא מפתח תגובה אלרגית ועוד לא ידעתי איזו פצצה מסתתרת בגוף שלו".
ד"ר תום רז ירקוני: "חשדתי שהוא סובל מזיהום סוער שעלול לגרום לו לחנק מיידי, וכדי להציל את חייו נאלצתי במקום לפתוח לו במקום נתיב אוויר דרך חתך בצוואר"
בני הזוג מיהרו למיון בקפלן, "הבאתי לו כיסא גלגלים כי הוא כבר לא היה יכול ללכת בשלב הזה". הרופאים לא הצליחו לבדוק אותו בשל הנפיחות הגדולה בשקדים, וכשהוא כבר מחרחר הוזעקה מומחית ממחלקת אף אוזן גרון. "באמצעות מצלמה שהחדרתי לאחד מנחיריו התאפשרה צפייה ברורה בדרכי הנשימה שלו ואותר זיהום חמור במיתרי הקול ובקנה הנשימה, עם בצקת החוסמת את נתיב האוויר", מסבירה ד"ר תום רז ירקוני, "חשדתי שהוא סובל מזיהום סוער שעלול לגרום לו לחנק מיידי, וכדי להציל את חייו נאלצתי לפתוח לו במקום נתיב אוויר דרך חתך בצוואר".
נגר הורדם כשהרופאים מעדכנים את אשתו שבעלה בסיכון חיים מיידי. "אסף חובר למיליון צינורות ומכשירים. הרופאה באה ונתנה לי את טבעת הנישואין שלו. הייתי קרובה לעילפון ולא שמעתי מילה ממה שהיא הסבירה לי. אחר כך רק היא אמרה לי שאם היינו מגיעים אפילו כמה דקות מאוחר יותר, אסף כבר לא היה בחיים".
"פרצו ממנו כמויות דם אדירות"
אחרי שניצלו חייו, אסף הועבר מורדם ומונשם למחלקה לטיפול נמרץ, שבה שהה, מחוסר הכרה, 33 ימים. הוא טופל באנטיביוטיקה רחבת טווח ובתוך ארבעה ימים כבר לא היה סמן לחיידק שפגע בדרכי הנשימה שלו.
ד"ר אנפיסה סטנבסקי, מנהלת בנק הדם ומרכזת תחום קרישת דם במרכז הרפואי קפלן: "במהלך האשפוז שלו הוא השתמש במחצית ממלאי נוגדי הקרישה של כל מחלקות בית החולים"
ביום השני, כשערכי הזיהום כבר היו בירידה, התרחש אירוע דמם סביב המנשם. גם ביום למחרת חזרה על עצמה התופעה, אלא שהפעם זרמו ממנו כמויות דם אדירות, כשהצוות לא מצליח להשתלט עליהן. "ראיתי איך האח מניח בלחיצה גזה אחרי גזה והדמם רק ממשיך, כמו מברז", נזכרת אשתו.
רופאה בכירה שהוזעקה למיטתו של נגר צרבה את מוקד הדימום והצילה את חייו בפעם השנייה. "בין שני אירועי הדימום השתמשנו בסוגים שונים של חומרי קרישה שלא עבדו עליו", מסבירה ד"ר אנפיסה סטנבסקי, מנהלת בנק הדם ומרכזת תחום קרישת דם במרכז הרפואי קפלן. "במהלך האשפוז שלו הוא השתמש במחצית ממלאי נוגדי הקרישה של כל מחלקות בית החולים".
ואז הגיעה הפעם השלישית. דמם חריג זלג בעוצמה מהאף ומהפה של נגר, ושוב מעדכנים את המשפחה שנשקפת סכנה מיידית לחייו. "אני מלווה אותו לאורך כל האשפוז ורואה שכל מנות הדם הרבות ונוגדי הקרישה לא מצליחים לשפר את מצבו", אומרת ד"ר סטנבסקי, "בספרות הרפואית מדווח על מקרים ספורים ומרוב שמדובר בתופעה חריגה, גם לא היה לי עם מי להתייעץ".
מהמידע שהיא בכל זאת הצליחה למצוא, עולה שתרופה המיועדת למושתלים ולחולי סרטן יכולה להועיל לנגר. "זו הייתה ברירת המחדל ואכן אחרי עשרה ימים הדמם פסק ובדיקות הדם הלכו והשתפרו".
תסמונת קליפל טרונני - רגל אחת גדולה ורחבה יותר
אסף נולד עם תסמונת נדירה: קליפל טרונני, שמתאפיינת בהתפתחות פגומה של הוורידים העמוקים, בעיקר בגפיים. התסמונת מחמירה עם השנים והלוקים בה הופכים לנכים. "כבר מהינקות", מסבירה ד"ר סטנבסקי, "מבחינים שאחת מרגליו של התינוק גדולה, עבה ורחבה יותר מהרגל השנייה ומשתרגים עליה, כמו בציור, כלי הדם החולים, שעלולים להתפתח בכל איבר, גלוי או סמוי".
נגר מתאר את חייו לצד התסמונת: "הנכות הבולטת שלי, כשרגל אחת ענקית לעומת השנייה, גרמה לילדים ללעוג לי ולהשפיל אותי. אבל כשבכיתה ז' עברתי לפנימייה, אפשר לומר שהשתניתי. פיתחתי עור עבה וכל מי שרק רמז משהו, חטף ממני". הצבא לא גייס אותו והוא התנדב למשטרה במשך עשר שנים. "כשהכרנו", מספרת רוני אשתו, "פגשתי גבר מלא ביטחון עצמי כשאחת מרגליו חריגה בגודלה וכבד לו למשוך אותה. אבל זה לא הפריע לי".
"אצל אסף",מסבירה ד"ר סטנבסקי, "מתפתחים קרישי דם בגלל המחלה שלו, וכשמערכת קרישת הדם בחסר, נוצר דימום מסכן חיים. ולכן, גם אחרי שהשתמשנו במחצית השנתית של בנק הדם שהזרמנו לגופו, הוא המשיך לדמם, עד מתן התרופה שאינה ייעודית למחלתו".
נגר, ששלוש פעמים קיבל את חייו במתנה, שוחרר לביתו ועובר שיקום וטיפול נפשי.
בהכנת הכתבה השתתפו אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן
