עלייה של יותר מארבעה אחוזים נרשמה בשיעור בני ובנות הנוער המעשנים בתוך כשלוש שנים בלבד. כך עולה מנתוני דוח שר הבריאות על העישון בישראל, שמסכם את דפוסי העישון בשנת 2022 ומתפרסם הבוקר (ג') באיחור של יותר מארבעה חודשים. עוד נתונים מדאיגים בדוח: 3% מהילדים בכיתות ה'-ו' ו-10% מבני הנוער מכיתות י' דיווחו על עישון סיגריות אלקטרוניות לפחות שישה ימים במהלך 30 הימים האחרונים.
בדוח צוין כי "משנה לשנה מסתמנת עלייה באחוז התלמידים המעשנים סיגריות לפחות פעם בשבוע", וכי "הפער בין השנים 2019 ל-2022 עומד באופן כללי על 4.2 אחוזים". יש לציין, כי בחברה הערבית נרשם פער גדול יותר בשיעור התלמידים המעשנים באותן שנים והוא עמד על 5.9 אחוזים.
קראו עוד:
הנתונים מתבססים על סקר עומק שערך משרד הבריאות בקרב כ-2,700 תלמידים ותלמידות. עוד עולה מנתוני הדוח כי 64.5 אחוזים מהמבוגרים שאינם מעשנים חשופים לעשן טבק סביבתי ו-33 אחוזים מהילדים נחשפים אליו גם כן, וביתר שאת בקרב ילדים ערבים.
רק כשליש מהרשויות דיווחו על אכיפת איסור עישון
גם באשר לאכיפת התקנות על איסור עישון עולה מהדוח תמונה קודרת במיוחד, כאשר רק 81 רשויות מקומיות מתוך 257 העבירו למשרד הבריאות נתונים בדבר חלוקת הקנסות בתחום. בדוח נמתחת ביקורת על הרשויות, משום שהן אינן פועלות לפי החוק ואינן מדווחות על היקף הקנסות אצלן. מהנתונים שהוצגו עולה כי בשנת 2022 חולקו 10,115 קנסות, אך כאמור מדובר על נתון חלקי בלבד.
רק לאחרונה פרסם משרד הבריאות להערות הציבור שורת המלצות בנוגע למאבק בסיגריות האלקטרוניות, וזאת ברקע מותו של הנער בן ה-16 מידן (מרדכי) ברוך קלר שנפטר בחודש אפריל האחרון בעקבות סיבוך שנגרם כתוצאה מהשימוש בהן.
על פי ההמלצות, גיל מכירת הסיגריות האלקטרוניות יעלה ל-21, יוגבלו הטעמים וכן תכולת המוצר, ייקבע מיסוי על מכשירים ועל המילוי. מנגד, ב-ynet נחשף לאחרונה כי מאז חודש מאי אין ממונה על המאבק בעישון במשרד הבריאות והתקן לא אויש ברקע טענות לתנאי שכר נמוכים.
במערכת הבריאות מתחו ביקורת על משרד הבריאות בכל הנוגע לממצאי הדוח ובאופן כללי לגבי המאבק בעישון. "ישראל נכשלת במאבק בנזקי הטבק, כי היא אפילו לא מנסה", אמרו בתגובה באיגוד רופאי בריאות הציבור והחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון. "דוח שר הבריאות בנושא עישון מתפרסם באיחור ניכר, בעיתוי אומלל, ללא הצגה בכנסת כמתחייב בחוק, ללא נתונים מעודכנים, ללא תוכנית.
"בעבר התרענו מפני הזנחת הנושא, עכשיו נראה כי העיסוק בתחום העישון פשוט מת ונקבר. נזכיר כי כ-8,000 ישראלים מתים כל שנה מנזקי העישון. בעוד שהכנסות המדינה ממיסי טבק הן כ-7.5 מיליארד שקל, ההשקעה במניעה היא אפסית ואין אפילו עובד אחד במשרה מלאה בשירות המדינה שתפקידו למנוע את נזקי העישון.
"ממשלה חלשה בהגנה על בריאות הציבור טובה לחברות הטבק ורעה לציבור. החידלון המתמשך בטיפול בנושא העישון, לרבות אכיפה לקויה, היעדר תכנית לאומית, אי-מינוי אחראי תחום עישון ואי הקמת היחידה למאבק בעישון הוא בלתי סביר באופן קיצוני".
לדבריה של שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון, "משרד הבריאות העלה הילוך בשנה הנוכחית במאבקו במגפת העישון. מתווה פעילות המשרד שפרסם לאחרונה להערות הציבור בהמשך לעבודת צוות הפעולה הלאומי שמינה, הוא צעד בכיוון הנכון. עם זאת, הדרך להורדת מספר המעשנים בישראל, בדגש על מניעת התחלות עישון בקרב ילדים ובני נוער, עדיין רחוקה, וכמו תמיד, היא תימדד אך ורק בביצוע ובמבחן התוצאה".
מהאגודה למלחמה בסרטן נמסר בתגובה לדוח: "מצב העישון בישראל מדאיג ביותר. מדובר במגפה שגובה את חייהם של 154 ישראלים מדי שבוע. עישון גורם לסוגי סרטן שונים, מחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), הכוללת אמפיזמה וברונכיטיס כרונית.
"הורדת שיעורי העישון והפחתת נזקיו אינה רק תחת אחריותו של שר הבריאות, אלא יש לאחד כוחות ולטפל בבעיה מהשורש באמצעות תוכנית לאומית מתוקצבת שתעמיד בראש סדר העדיפות את המאבק בגורם המוות מספר אחד בעולם הניתן למניעה. יש לפעול במקביל להקמת יחידה למאבק בעישון במשרד הבריאות שתוביל ליישום המדיניות, תוך מתן מענה לבעיות האכיפה הקיימות. מול כוחות גדולים של חברות הטבק והניקוטין, נדרשת התגייסות לאומית".
פורסם לראשונה: 05:59, 12.09.23
