זה התחיל בטפטופים קלים: חברה ששאלה לגבי החלקת שיער לילדה שחוגגת בת־מצווש; אמא אחרת שהתייעצה לגבי לק ג'ל לחגיגות יומולדת של בת העשר שלה; ועוד אחת שתהתה ביני לבינה מאיזה גיל מותר להתחיל להסיר שיער באופן מקצועי. אחר כך, עם קשר או בלי, בשיחה על משהו אחר לגמרי, א' שיתפה אותי שכשהיא חיכתה בתור לרופאה המזריקה, ישבו שם שתי בנות מהשכבה של הבן שלה, שחגג לא מזמן 17, לאותה פרוצדורה בדיוק.
קראו עוד:
אחרי שהלסת נשמטה לי, הנורה האדומה נדלקה: דאגה על מה זה אומר לגבי הבנות הפרטיות שלי, שנמהלה בהרבה חרדה. כי אין מה לעשות, במיוחד אצלי, שהיופי והאופנה על שלל הנגזרות שלהם הם תחומי העיסוק שלי - הפחד על איך זה ישפיע עליהן הוא בלתי נסבל באופן שוטף. ומבחינתי, עד כמה שזה נשמע מהחלל החיצון, אם ילדות בגיל 12 מחפשות איפה להחליק את השיער, אז למה שבגיל 16 וחצי הן לא יחשבו להזריק כדי לשנות את גודל השפתיים? זה הרי הגיוני בהחלט, לא?
לצערי, מתברר שהמציאות לא רחוקה כל כך מהחרדות שלי. לפחות לפי מה ששיתפה אותי ד"ר סיון מרסר, מומחית ברפואת עור, אסתטיקה ולייזר. "בשנים האחרונות אידיאל היופי הפך למשמעותי וחשוב, ובמקביל, הגילים שמתעניינים בכל הנושאים שקשורים לזה הולכים ויורדים", היא אומרת. "אני רואה את זה בשלל דרכים: בנים ובנות בני עשר ומטה שמתייעצים איתי לגבי שיעור יתר או מריטת גבות, דברים שבכלל לא היו בדור שלי, ואני נושקת ל־40. אבל זה לא אותו דבר כמו הזרקה לטיפול בשפתיים אצל נערה בת 17, שזה לא רק שינוי באידיאל היופי, אלא גם משהו יותר פרמננטי מאשר לק בציפורניים, החלקת שיער עם מחליק או איפור שאפשר להוריד.
"נכון שזריקות מילוי נספגות אחרי הרבה זמן, אבל בסוף, ההזרקה הראשונה משנה את נקודת הפתיחה, והרקמה, גם חודשים אחרי שהחומר נספג, לא חוזרת למצב ההתחלתי שלה. וזה כמובן עוד לפני שדיברנו על המצב הנפשי העדין של ילדים בגיל הזה, שבו כל הרגשות מוקצנים, ואז חס וחלילה כל תחושה שלילית לגבי הנראות של ההזרקה יכולה להיות קריטית".
1 צפייה בגלריה
"המסר הוא שאם אכפת לך מעצמך, יהיה אכפת לך גם מאיך שאת נראית, וזה יתבטא גם בפרוצדורות קוסמטיות"
(צילום: shutterstock)
מהאינסטוש למזרק
שינוי אידיאל היופי והשלכותיו, עליו ד"ר מרסר מדברת, הוא אחד הנושאים החמים היום. כך, למשל, בפלטפורמה האינטרנטית SCIENCE DIRECT, המשתפת מחקרים ומאמרים שונים, התפרסם מחקר שכותרתו FOLLOW, FILTER, FILLER, ובעברית: לעקוב, לפלטר (את התמונה שלכם) ולהזריק. המחקר נערך בקרב 470 צעירים, שרובם, כך התברר, בכלל לא חשבו בהתחלה על הזרקות כעל אופציה לשיפור אידיאל היופי. ועם זאת, הזמן העודף שהם בילו ברשתות החברתיות, והחשיפה שלהם למשפיענים ולחשבונות אינסטגרם שונים שמעודדים שיפורים חיצוניים כדי להגיע לאידיאל יופי מסוים - שינו את התמונה, תרתי משמע. מבין הנשאלים, מתברר שדווקא מי שעשו צילומי סלפי מפולטרים - כלומר, עם שינויים קלים מבחינת אחידות גוון העור, צורת השפתיים וכיוצא בזה - שינו את דעתם משלילית לחיובית לגבי הזרקות, כיוון שהבינו שיש סיכוי שהפילטר המדומה יכול להפוך למראה מציאותי.
ד"ר סיון מרסר: "בשנים האחרונות אידיאל היופי הפך למשמעותי וחשוב, ובמקביל, הגילים שמתעניינים בנושאים שקשורים לזה הולכים ויורדים. אני רואה את זה בשלל דרכים: בנים ובנות בני עשר ומטה שמתייעצים איתי לגבי שיעור יתר או מריטת גבות, או הזרקה לטיפול בשפתיים אצל נערה בת 17"
"ממחקרים עולה באופן מובהק כי בעשורים האחרונים יש עלייה דרמטית באחוז הפרוצדורות הקוסמטיות המבוצעות", אומרת עדי כהן, פסיכולוגית רפואית ומנהלת המרכז לטיפול ממוקד דימוי גוף בבית קוגנטיקה. "חלק מהמחקרים אף מזהים כי גיל האוכלוסייה שפונה לפרוצדורות קוסמטיות הינו צעיר יותר בהשוואה לעבר. לצד זאת ניכר כי מתוך כלל צרכני הפרוצדורות הקוסמטיות, אחוז הפונים לניתוחים פלסטיים מובהקים (כמו ניתוחי חזה, אף ובטן) ירד יחסית, וכי הפרוצדורות הקוסמטיות היותר פופולריות הן הזרקות של חומרים כמו בוטוקס וחומצה היאלורונית.
"בכלל, יופי ותהליך ההזדקנות עברו מדיקליזציה - כלומר, החלו להיתפס כבעיות רפואיות, אם כי אלה תופעות חברתיות. לנוכח זאת, טיפוח קוסמטי החל להתבסס כסוג של תחזוקה נדרשת של טיפול עצמי (self care). המסר הוא שאם אכפת לך מעצמך, יהיה אכפת לך גם מאיך שאת נראית, וזה יתבטא באופן שאת מתלבשת, מתאפרת ומקיימת שגרת טיפוח שכוללת פרוצדורות קוסמטיות. לאחרונה שמתי לב למגמה גוברת, שבה ידועניות רבות מדברות בגילוי רב יותר על הפרוצדורות הקוסמטיות שהן עוברות, אפילו מתגאות בכך, וממשיגות אותן כחלק משגרת הטיפוח".
ד"ר סיון מרסרוהיא לגמרי צודקת. בטור עורכות של מגזין ELLE האוסטרלי פורסם לאחרונה כי בתחילת שנות האלפיים בוטוקס ומילויים היו מנת חלקם של עשירים ומפורסמים, ואף אחד לא הסכים לדבר על זה, אבל מ-2019 השיח הפך פתוח לגמרי, ונדמה שנשים בכל גיל עושות את זה. אני מסכימה איתן לגמרי: אם בעבר הייתי צריכה לקושש ציטוטים של סלבריטאיות בנוגע להזרקות שהן עברו, והכול היה תחת מסך עשן ובהכחשה מלאה, היום אני רק צריכה לבחור את מי לצטט.
"אני חושבת שבכל אמצעי המדיה מודגשים סטנדרטים של יופי בדגש על רזון ונעורים", מוסיפה כהן, "אבל, אם בעבר האצבע המאשימה ביצירת דימויי יופי בלתי אפשריים הופנתה בעיקר כלפי תעשיית הקולנוע והדוגמנות - היום כולנו שותפים פעילים לכך. בכל פעם שמישהי מעלה לרשתות סלפי שעבר פילטרזציה, היא מחזקת את מיתוס היופי. בכל פעם שידוענית מספרת על פרוצדורות קוסמטיות כחלק משגרת הטיפוח שלה, ומדגישה את החשיבות של 'להתחיל עם זה כמה שיותר מוקדם' כדי שהתוצאות יהיו טובות יותר - היא מחזקת את הרעיון שהצערת עור הפנים, מילוי קמטים ופיסול הפנים הם הליך נחוץ ופשוט (וכביכול לא פולשני), השקול לצריכת מוצר קוסמטי כמו איפור".
ד"ר מרסר מחזקת: "האספקטים של הנושא הזה כל כך רחבים. ילדים ניזונים כיום מהרשתות החברתיות. הכל מתועד וצריך להיראות טוב והם מתבלבלים בתוך השפע. והאמת? אני קצת מרחמת עליהם. בסופו של דבר מישהו חייב לומר להם שמדובר במציאות מעוותת. תחשבי רגע מה קורה כשבאים להתראיין לטלוויזיה או להצטלם לעיתון. האיפור מאוד מוגזם, יחסית ליומיום, כי האור של המצלמה בולע חלק גדול ממנו. אז אם אני משליכה את זה להזרקות בשפתיים – מה שהעין תראה בסופו של דבר בתמונת סלפי או בסרטון הוא פחות ב־30% לערך ממה שיראו במציאות. אבל מי שמזריקה רוצה רק להוסיף ולהוסיף, כי היא מסתכלת על התמונות של עצמה, ושם זה נראה לה מעט מדי".
עדי כהןאבל עם כל הכבוד לרשתות החברתיות, כמו כמעט בכל דבר בחיים, גם לאווירה הכללית בבית יש משקל גבוה. כך, למשל, בבתים שבהם שגרת טיפוח אינטנסיבית היא בגדר נורמה, וההורים מצדדים בפעולות מעין אלו, חלק נכבד מהאחריות עובר לרופאים. "בנות 16 מגיעות אליי ומבקשות שאמלא להן שפתיים, וכשאני מסרבת, אז האמהות בעצמן אומרות שילכו למישהו אחר שכן יעשה - ואני יודעת שזה יקרה", מספרת ד"ר מרסר, "לצערי הרב, אין במדינת ישראל, כמו בשאר מדינות העולם לדעתי, הסדרה בחוק של גיל מינימלי להזרקות. הקו האדום בנושא הזה הוא רק מה שהרופא קובע לעצמו, וכולי תקווה שלנגד העיניים של מי שהמזרק בידיו עומד לא רק הכסף, אלא גם טובת המטופלת בשלל האספקטים, כולל האספקט הנפשי".
עדי כהן: "אם בעבר האצבע המאשימה ביצירת דימויי יופי בלתי אפשריים הופנתה בעיקר כלפי תעשיית הקולנוע והדוגמנות, היום כולנו שותפים פעילים לכך. בכל פעם שמישהי מעלה לרשתות סלפי שעבר פילטרזציה, היא מחזקת את מיתוס היופי"
ומה עוד חשוב לזכור? עדי כהן מסבירה שצריך לשים לב למסרים שאנחנו מעבירות לבנותינו, ועד כמה אנחנו מדגישות את ההיבטים של המראה החיצוני בשיח איתן לעומת היבטים אחרים: "כדאי לסייע לילדים ולילדות שלנו לא לבסס את הערך העצמי שלהם על המראה, אלא לשים דגש על מגוון חוזקות שלהם. בשיח ישיר על הגוף כדאי להדגיש את החשיבות של קבלה, מסוגלות והנאה. רצוי להיות מעורבים בעולמם, להבין ולהתעניין לְמה הם חשופים, לתת להם מידע על האינטרסים הכלכליים שמאחורי תעשיית היופי ולסייע להם לסגל התבוננות ביקורתית בייצוגי היופי בתרבות, להכיר להם את התנועות של 'בודי פוזיטיב' ו'פרו אייג'יזם' ולעודד אותם ליצירה ולצריכה של ייצוגי יופי מגוונים ברשתות חברתיות".
