ילדים יעברו בדיקות לאיתור חרדה כבר מגיל שמונה, ויחלו באבחונים לאיתור דיכאון בגיל 12: כך ממליץ השבוע כוח המשימה האמריקני לרפואה מונעת, הנתמך על ידי הבית הלבן.
קראו עוד:
"סקירה מוקדמת של בריאות הנפש לילדים ולמתבגרים יעילה מאוד באיתור של הפרעות חרדה ודיכאון", אמרה חברת כוח המשימה, מרתה קוביק מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון שבווירג'יניה. "בחנו רעיון להעביר ילדים בדיקות חרדה, דיכאון וסיכון התאבדות, ומצאנו שהן יעילות. טיפול מוקדם יכול להפחית סימפטומים של דיכאון ועשוי לצמצם את החרדה ואולי אף למנוע אותה".
2 צפייה בגלריה
"ככל שנאתר ילדים במצוקה בגיל צעיר יותר, נוכל לתת להם עזרה מהירה יותר שתוכל להחזיר אותם למסלול ההתפתחות התקין", אומר ד"ר חן גל
(צילום: shutterstock)
יותר פניות, פחות מטפלים
מאז שפרצה מגפת הקורונה, פורסמו במדינות רבות דיווחים על עלייה בפניות לשירותי בריאות הנפש בקרב מבוגרים וילדים כאחד. רופאים ופסיכולוגים הזהירו כי חלק מהצעדים שננקטו במהלך המשבר - ובראשם הסגרים, שמנעו לימודים במוסדות החינוך - היוו טראומה לילדים וגרמו נזקים לנפשם.
"במהלך הקורונה חלה עלייה של עשרות אחוזים בפניות של ילדים ובני נוער בעקבות חרדה ודיכאון", אומר ד"ר שי חן גל, פסיכולוג ילדים קליני בעמותת ת.ל.מ. "בארצות הברית מעריכים שאחד מכל חמישה ילדים זקוק להתערבות פסיכולוגית, אבל 80% מהילדים הנזקקים לא מקבלים שום סיוע. כל שנה יש פחות ופחות מטפלים, כי רבים נשחקים ויוצאים ממעגל הטיפול".
ד"ר שי חן גל: "בארה"ב מעריכים שאחד מכל חמישה ילדים זקוק להתערבות פסיכולוגית, אבל 80% מהילדים הנזקקים לא מקבלים שום סיוע. כל שנה יש פחות ופחות מטפלים, כי רבים נשחקים ויוצאים ממעגל הטיפול"
לדבריו, לפני חודשיים פורסם בארצות הברית מאמר בשם "ילדים אינם יכולים לחכות", לפיו מצוקה נפשית של ילד תחמיר במידה רבה אם הטיפול בו יידחה במשך יותר מחודש. בארצות הברית, באנגליה ובקנדה קורה שילדים ממתינים בין עשרה חודשים לשנה. "מי שמגיע לטיפול אחרי המתנה כל כך ארוכה, יזדקק ליותר טיפולים, ואולי גם לטיפולים פסיכיאטריים", אומר ד"ר חן גל.
היוזמה האמריקנית להוריד את גיל האבחון, מבורכת בעיניו. "ככל שנאתר ילדים במצוקה בגיל יותר צעיר, נוכל לתת להם עזרה מהירה יותר שתוכל להחזיר אותם למסלול ההתפתחות התקין", הוא מסביר. "לדעתי, האבחון צריך להתחיל בגיל עוד יותר צעיר. אפשר לאתר תסמיני חרדה כבר בגיל חמש".
איך מאתרים ילדים במצוקה?
בארה"ב נהוג לאתר ילדים שנמצאים במצוקה נפשית באמצעות שאלונים, אבל ד"ר חן גל סבור שהדרך הזו שגויה. "צריך להכשיר את המבוגרים האחראים בסביבתו הטבעית של הילד – ההורים והרופאים - לאיתור אובדנות", הוא מציע. "מספיקה הכשרה קצרה לזיהוי חרדה ודיכאון אצל ילדים ובני נוער כדי לאתר אותם בהצלחה. השאלון הפתוח הוא לא בהכרח כלי נכון".
ד"ר מרים פינק, פסיכיאטרית ילדים ונוער בקופת חולים לאומית: "כבר שנתיים שהמערכת הציבורית לא רואה את הילדים שסובלים מאלימות בבית, ממתחים, מקשיים התפתחותיים ומנטייה לחרדה ולדיכאון. אין ספק שנדרשת תוכנית חירום לאומית בנושא"
מוסיפה ד"ר מרים פינק, פסיכיאטרית ילדים ונוער בקופת חולים לאומית: "בתקופת הקורונה חשפנו ילדים ונוער לבידודים ולריחוק חברתי ושינינו את שיטת הלימוד לזום, בלי להתייחס לילדים שבסיכון. כבר שנתיים שהמערכת הציבורית לא רואה את הילדים שסובלים מאלימות בבית, ממתחים, מקשיים התפתחותיים ומנטייה לחרדה ולדיכאון. אין ספק שנדרשת תוכנית חירום לאומית בנושא, שבה ישתתפו עובדים סוציאליים, רופאי ילדים, אנשי השירות הפסיכולוגי החינוכי ועובדי הוראה. בתוכנית כזו יינתנו לאנשי המקצוע כלים לזיהוי ילדים שנקלעו לקשיים, לאיתור סימני אזהרה של מצוקה נפשית ולנתינת מענה מתחום בריאות הנפש. בימים אלו עובדים בקופת חולים לאומית על פיתוח של תוכניות הכשרה בנושא לרופאים שאינם מתחום בריאות הנפש, אבל נדרשת תוכנית רחבה יותר".
שני המומחים מציינים כי יש שורה של התנהגויות שיכולות להעיד כי ילד נמצא במצוקה נפשית, ואלו הן: התנגדות ללכת לגן או לבית הספר; ירידה חריגה בתפקוד הכללי בבית ובמוסד החינוכי; צמצום וקושי בקשרים חברתיים; שינוי קיצוני בהרגלי שינה ותיאבון; התפרצויות זעם חריגות; מחשבות ואופני התנהגות אובססיביים; התנהגות מסוכנת (אלכוהול, עישון, סמים, שוטטות בלילות); שימוש מסוכן במסכים (איומים, חרמות, התמכרות, סקסטינג).
