תהליך הקפאת ביציות נמצא בישראל במגמת עלייה, ונשים רבות שמבקשות לשמר את הפוריות משום שטרם הגיעו להחלטה להרות, בוחרות בו. כעת, מחקר ראשון מסוגו מגלה נתונים ראשונים על הצלחת התהליך והסיכוי ללידה בריאה.
קראו עוד:
המחקר נערך על ידי מומחי המחלקה לפוריות והפריה חוץ גופית במרכז הרפואי שערי צדק, בראשות פרופ' עידו בן עמי, ובהובלת ד"ר אבי צפריר וד"ר ירדנה היימן. החוקרים עקבו אחר נשים שחזרו לטיפול במטרה להרות בעזרת הביציות המוקפאות.
בשנים 2018-2011 הקפיאו 446 נשים ביציות בשערי צדק. הגיל הממוצע שלהן היה 36.6, 38% היו צעירות מ-35, ו-15% מעל גיל 40. כמעט כולן היו פנויות וללא ילדים. הסיבה העיקרית להקפאה הייתה היעדר בני זוג.
המחקר מצא כי מרבית הנשים שבחרו בהליך הן בעלות השכלה על-תיכונית. הרוב המכריע עובדות הוראה וחינוך (22%), השאר ממקצועות מגוונים שכוללים מכירות, שירות וביטחון (14%), ביולוגיה, מוסיקה, עריכת דין, אדריכלות (11%) עבודה סוציאלית (10%). 62% מהנשים שהקפיאו ביציות בשערי צדק לא קיימו יחסי מין כלל. 70% הגדירו עצמן דתיות, 18% חילוניות, 6% חרדיות, 6% מסורתיות.
נמצא כי 57 נשים חזרו לטיפול, ו-13 מתוכן ילדו בעזרת הביציות המוקפאות. הסיכוי להצלחה היה גבוה משמעותית יותר בנשים אשר הקפיאו ביציות לפני גיל 40, על פי הנתונים, אחת משלוש נשים שהקפיאו ביציות לפני גיל 40 הרתה וילדה. מנגד, רק אחת מתוך 11 נשים אשר הקפיאו ביציות בגיל 40 ויותר ילדה.
עוד נמצא כי 40% מהנשים אשר הקפיאו ביציות ניסו להרות בעזרת זרע תורם, בעוד שהסיבה השכיחה להקפאת ביציות מלכתחילה היא היעדר בן זוג. החוקרים משערים כי נראה שנשים פנויות מנסות "לקנות זמן" במועד ההקפאה במטרה ללדת במסגרת זוגית בעתיד, אך בחלוף השנים חלקן מוותרות על חלופה זו ומנסות להרות עם זרע תורם.
"נשים משאירות את הקפאת הביציות כניסיון אחרון להרות"
מחקר קודם של הצוות נערך במטרה להבין מה אירע בשנים שלאחר ההקפאה ומדוע מעט נשים פנו עד כה לנסות להרות בעזרת הביציות המוקפאות. המחקר כלל 70 נשים שהקפיאו ביציות בשערי צדק ארבע עד שמונה שנים קודם לכן.
מתברר כי בתוך חמש שנים בממוצע לאחר ההקפאה, בהיותן בנות 43.5 שנים בממוצע, שני שליש מהנשים ניסו להרות אך לרוב לא בעזרת הביציות המוקפאות אלא תחילה באופן טבעי או בעזרת טיפולי פריון רגילים. כשני שליש מתוך אלה אשר ניסו - אכן הצליחו בכך.
כך שמתברר כי הסיבות העיקריות לכך שהביציות המוקפאות עדיין מוקפאות הן שתיים: הצלחה בניסיון להרות ללא הביציות המוקפאות, או דחיית הניסיון להרות בהיעדר בן זוג, שזו הסיבה השכיחה להקפאת הביציות מלכתחילה.
"התוצאות שראינו מראות שיש חשיבות רבה לביצוע הקפאת ביציות בגיל צעיר יחסית, ושאחרי גיל 40 היעילות של התהליך נמוכה מאוד. בשערי צדק, רק פחות מ 40% מנשים הקפיאו בגיל 35 ומטה, גיל בו התהליך יעיל יותר"
המחקר הראה עלייה מובהקת בכמות הנשים שמעוניינות בהליך שימור פריון דרך הקפאת ביציות. בשנת 2011 עברו רק 26 נשים את התהליך בשערי צדק, לעומת 122 ב-2020.
"העניין הציבורי בהקפאת ביציות מבחירה הולך ועולה", אומר ד"ר אבי צפריר, "ציבור הנשים מבין את המשמעות של דחיית גיל הפריון. ועם זאת, בישראל ובכל העולם רק מעט נשים חוזרות לנסות להרות בעזרת הביציות המוקפאות שלהן".
"מסיבה זו המידע על יעילות התהליך יחסית קטן. התוצאות שראינו מראות שיש חשיבות רבה לביצוע הקפאת ביציות בגיל צעיר יחסית, ושאחרי גיל 40 היעילות של התהליך נמוכה מאוד. בשערי צדק, רק פחות מ 40% מנשים הקפיאו בגיל 35 ומטה, גיל בו התהליך יעיל יותר".
הוא מוסיף ואומר: "למדנו כי נשים שמנסות להרות עושות זאת באופן טבעי או באמצעות טיפול פריון רגיל, ומשאירות כנראה את הביציות המוקפאות לניסיון האחרון, וכך אולי לשמר את האפשרות הזו ללידת ילד נוסף בגיל מבוגר יותר.
"היות והסיכוי להצלחה אינו תלוי במשך הזמן בו הביציות נשמרות בהקפאה, ובהתחשב בשיעור הילודה בישראל, אנו מניחים כי עם הזמן נשים רבות תנסנה להרות בשנית, או בשלישית, בעזרת הביציות המוקפאות בגיל בו הדבר כבר אינו אפשרי באופן טבעי".
