המשבר בתחום בריאות הנפש אינו מראה סימני עצירה, והוא נמשך ביתר שאת גם בחלוף שנה וחודשיים מפרוץ המלחמה. בצל הפער הגדול בין הביקוש לטיפול נפשי לבין גדולה הזעום של אוכלוסיית המטפלים והעומס ההולך וגובר, נדרשים פתרונות יצירתיים להתמודדות עם האתגרים השונים.
פלטפורמת AI חדשה מבוססת בינה מלאכותית המספקת כלי תומך החלטה לאבחנה ראשונית של מצב נפשי מתכוונת לפתור את הבעיה הזו. הכלי – LIV שמו – עורך שיחה מפורטת ומותאמת אישית עם המטופל לפני הפגישה עם המטפל באופן המדמה את תהליך האינטייק הפסיכיאטרי, ומתאים עצמו דינמית בהתאם לשיתוף המידע.
המידע מועבר לאחר מכן לארגון באופן המייעל את התהליך בהבנת הדחיפות, החומרה והצורך של האדם. על ידי כך תורם הכלי לקיצור זמני ההמתנה, מסייע בהערכת החומרה של אוכלוסיות רחבות ומשפר את הדיוק בקביעת אבחנות נפשיות. צפו בליב בפעולה:
הכלי המתוחכם, שלאחרונה הגיע לגמר תחרות "יוזמת הבריאות המובילה של השנה" של פורום Reboot בשיתוף ynet ו"ידיעות אחרונות", ודורג במקום הראשון בתחום בריאות הנפש, פותח על ידי חברת Mentaily בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי שיבא, מיקרוסופט ישראל ומיקרוסופט העולמית וחברת KPMG, בהובלתם של מנכ"לית ומייסדת החברה איריס שטיין, פרופ' מרק וייזר, מנהל האגף הפסיכיאטרי בשיבא, ד"ר אסף כספי, סגן מנהל האגף הפסיכיאטרי בשיבא, ד"ר דניאל כהן ומאיה של.
"תמונת המצב של תחום הפסיכיאטריה בעולם נמצאת במשבר מתמשך שהתחיל בתקופת הקורונה. מאז אנחנו רואים עלייה דרמטית בביקוש לטיפול נפשי - הן בשירות הציבורי והן במגזר הפרטי", מספר ד"ר כספי, המשמש גם כמייסד שותף יחד עם פרופ' מרק וייזר.
3 צפייה בגלריה
האנשים שמאחורי המהפכה באבחון הפסיכיאטרי. מימין: ד"ר אסף כספי, איריס שטיין, ד"ר דניאל כהן, פרופ' מרק וייזר
"לא כל כך יודעים איך להסביר את זה. כנראה שזה קשור לכל מיני שינויים חברתיים, התפקיד של מדיות חברתיות, התחממות האקלים, שינויים דוריים ומודעות יותר גבוהה לכל הנושא של בריאות הנפש. בישראל יש האצה של המשבר הזה מאז 7 באוקטובר", הוא מוסיף, "זמינות התורים קטנה מאוד, אנשים נדרשים להמתין חודשים ארוכים לפסיכיאטר, כנ"ל לגבי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. יש ביקוש מאוד גדול, ומנגד היצע קטן מאוד של מטפלים".
"לא להחליף את המטפל אלא להעצים אותו"
לפי ד"ר כספי, אחד האתגרים הבולטים הוא תהליך הקליטה של מטופל פסיכיאטרי במערכת הבריאות. "תהליך ההערכה הראשונית של מטופל, כלומר הבדיקה הראשונה שמגדירה את הבעיה והצרכים שלו, הוא תהליך ממושך ומורכב. ממש צוואר בקבוק", הוא מסביר. מטרתה של LIV היא למעשה לייעל את תהליך זה.
"מדובר בישות דיגיטלית מאוד מתוחכמת שמבוססת על מודל שפה", הוא מפרט, "השיח זהה לשיח של פסיכיאטר או איש בריאות הנפש, והוא לגמרי טבעי. הכלי בעצם מקיים ריאיון של התחלת טיפול – שואל את כל השאלות שאיש בריאות נפש היה שואל, והשיחה מתבצעת לפי העדפת המטופל מכל מכשיר חכם ומכל מקום, בין שבדיבור ובין שבהקלדה. גם באופן מקוטע – ניתן להמשיך את השיחה ביום שלמחרת או בעוד שבוע".
ד"ר אסף כספי: "אחת התלונות השכיחות אצל מטופלים זה שהם מרגישים שלא מבינים אותם, גם אחרי אינטייק עם איש מקצוע. אלה דברים שאנחנו מאוד שמים לב אליהם. הוולידציה, התיקוף למטופל. לא להגיד לו ש'הכול בסדר, זה טבעי, כולם מרגישים ככה'. המערכת יודעת לעשות את זה"
בסיום התהליך מפיק הכלי סיכום מפורט של הבדיקה, הכולל רקע, תלונות עיקריות, היסטוריה רפואית ופסיכיאטרית, אבחנה מבדלת ואפשרויות טיפול, דוגמת טיפול פסיכותרפי או טיפול תרופתי. "המטרה היא לא להחליף את המטפל אלא להעצים אותו", מדגיש ד"ר כספי. "אנחנו חושבים שבשלב הזה צריך להיות בן אנוש בתהליך. זה יאפשר למטפל להיות יותר פנוי עבור המטופל, להסתכל לו בעיניים ולא על המקלדת, להיות קשוב ואמפתי יותר, לפתור את צוואר הבקבוק בצורה אנושית".
הוא מוסיף: "אחת התלונות השכיחות אצל מטופלים היא שהם מרגישים שלא מבינים אותם, גם אחרי אינטייק עם איש מקצוע. אלה דברים שאנחנו מאוד שמים לב אליהם. הוולידציה, התיקוף למטופל. לא להגיד לו ש'הכול בסדר, זה טבעי, כולם מרגישים ככה'. המערכת יודעת לעשות את זה".
לפי שעה הכלי החדש כבר רושם הצלחה. "ממחקר שעשינו המשוב הכי חשוב שקיבלנו הוא שעצם הדיוק של האבחנה של הכלי היה כמעט כמו פסיכיאטרים אנושיים, בסביבות 97%", מציין ד"ר כספי, "לא פחות חשוב מזה – שמענו ממטופלים שהאמפתיה שהפגין הכלי הייתה כמעט זהה לזו של מטפל אנושי, ובמקרים מסוימים ברמת החומרה של הבעיה – היא הייתה אפילו טובה יותר".
יד ביד עם המטפלים האנושיים
לצד זאת, קיימים כמובן גם חששות טבעיים בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית בתחום כה רגיש כמו בריאות הנפש, אך ד"ר כספי מציין כי כולם נלקחו בחשבון. "יש כמובן את כל הנושא של אבטחת מידע, וכאן הסטנדרטים הכי גבוהים כמו סטנדרטים אחרים של מידע רפואי", הוא אומר, "יש גם חששות לגבי בטיחות, עד כמה הכלי ידע לזהות מסוכנות, כמו למשל מישהו עם מחשבות אובדניות, וגם את זה פתרנו על ידי שליחת התראה לצוות המטפל. כמו כן, כשמדובר בבינה מלאכותית הרבה פעמים מצוין הנושא של 'הזיות' – כשבינה מלאכותית ממציאה דברים, וגם הדבר הזה נוטרל כחלק מהפטנט שפיתחנו".
אילו שיפורים או הרחבות מתוכננים עבור הפלטפורמה בעתיד?
"התחלנו לעבוד מול גורמים ממשלתיים וציבוריים בישראל כדי לספק מענה למטופלים שצריכים באופן דחוף את הכלי. בנוסף, המערכת מוטמעת כחלק מהשירות במרפאות בריאות הנפש שמפעילה שיבא בבתי הלוחם. מעבר לזה אנחנו מתרחבים גם לשוק האמריקאי. הצורך הוא עולמי, ואנחנו מקבלים פניות רבות ממדינות מתקדמות מאוד. מדובר ביוזמה המפותחת ביותר הקיימת בתחום ואנחנו כל הזמן מפתחים יותר גרסאות, משכללים עוד ועוד את יכולת האבחנה והאמפתיה מתוך כוונה שבעתיד הכלי יוכל לזהות כשבנאדם בוכה מולו, למשל, או לנתח את טון הדיבור. ממש כאילו יושב מולך אדם שרואה ושומע אותך ומקשיב לתוכן הדברים".
איפה אתה רואה את תחום הבינה המלאכותית בבריאות הנפש בעוד חמש שנים?
"משתלב היטב יד ביד עם המטפלים האנושיים. הוא לא יחליף אותם, אך בהחלט יאפשר להם לחזור לתפקידים המסורתיים שלהם. בלחץ העבודה שאתה נמצא בו היום אתה לא מספיק פנוי, קשוב או אמפתי, גם אם אתה האדם הכי אמפתי בעולם. זה יקל בצורה מאוד משמעותית".
