ירידה חדה ועקבית נרשמה בחמש השנים האחרונות בשיעורי ההתחסנות של ילדי ירושלים והסביבה בחיסוני השגרה. כך עולה מנתונים חדשים של משרד הבריאות שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות".
במשרד הבריאות טוענים כי לא מדובר בירידה בשיעורי ההתחסנות אלא בדחיית קבלת החיסונים העיקריים, ובהם החיסון המחומש לתינוקות (דיפתריה, טטנוס, שעלת, המופילוס B ופוליו) והחיסון המרובע לתינוקות (חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות הרוח). מנגד, מומחים אחרים במערכת הבריאות מבהירים כי הירידה היא ממשית – ועשויות להיות לה השלכות קריטיות על בריאות הציבור. על פי הנתונים, בעוד ש-98 אחוז מילידי 2017 חוסנו בחיסון המרובע, בשנת 2022 הנתון עמד על 91.5 אחוז. בחיסון המחומש נרשמה ירידה חדה יותר: בשנת 2017 92.7 אחוז מהילדים חוסנו לעומת 78.7 אחוז בלבד ב-2022.
קראו עוד:
"אנחנו יודעים שבירושלים, כמו גם באזורים נוספים בארץ, יש ירידה משמעותית בהתחסנות בחיסוני השגרה", אומרת ד"ר עדי קליין, מנהלת אגף הילדים במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. "אלו הדיווחים שאנחנו מקבלים מתחנות טיפות החלב. אנחנו יודעים שחלה בעשור האחרון ירידה בהתחסנות, אבל אנחנו חושבים שהגענו לתקופות שבהן הירידה עשויה להיות משמעותית ולהשפיע על כל האוכלוסייה".
לדברי ד"ר קליין, לתקופת הקורונה, השפעת החיסונים על הילדים וההכרח לחסן יצרו בלבול שמשפיע על חיסוני השגרה. "הדבר המהותי יותר זו העובדה שאנחנו חיים בעידן שבו התגברנו על חלק מהמגפות, ולכן אנשים קצת יותר שאננים ממה שראינו לפני מספר עשורים. וככל שאנחנו מתרחקים מהתחלואה הזו, אנשים פחות מאמינים בה".
היא מוסיפה: "אנחנו יודעים שהחיסונים מגינים על המתחסן עצמו אבל גם גורמים לחיסון כוללני של האוכלוסייה. ברגע שיש יותר איים שבהם אין התחסנות, אז אנחנו חשופים יותר למחלות כמו חצבת ופוליו. אם לא נתייחס אליהן בצורה משמעותית, אז גם אנשים מחוסנים יכולים לחלות, כי החיסון לא מכסה במאת האחוזים, אלא אם כולם מחוסנים".
פרופ' חן שטיין זמיר: "מדובר במשפחות גדולות, וכשיש כמה ילדים במשפחה והם צפופים, קשה יותר להגיע לחיסונים בזמן. זה עשוי להיות מאוד מורכב בשביל משפחות גדולות לחסן את הילדים בזמן"
ברקע הנתונים, במשרד הבריאות מתכננים להפעיל ניידות לחיסון הילדים בשכונות עם שיעורי התחסנות נמוכים, ובנוסף פונים באופן ייעודי למשפחות באמצעות הטלפון.
למשפחות מרובות ילדים קשה להגיע בזמן לחיסונים
לדבריה של פרופ' חן שטיין זמיר, הרופאה המחוזית של משרד הבריאות בירושלים, כאמור, לא מדובר על ירידה אלא על דחיינות. "אם מסתכלים על שנות הלידה הוותיקות, רואים שככל שהילד גדול יותר, כך הסיכוי שיהיה מחוסן גבוה יותר", היא אומרת. "מה שאומר שישנה דחיינות בכל הנוגע לקבלת החיסונים.
ד"ר קליין: "אנחנו יודעים שחלה בעשור האחרון ירידה בהתחסנות, אבל אנחנו חושבים שהגענו לתקופות שבהן הירידה עשויה להיות משמעותית ולהשפיע על כלל האוכלוסייה"
"לחיסון יש שני מרכיבים, כשהראשון הוא האם הילד קיבל אותו בכלל והשני הוא האם קיבל אותו בזמן. אנחנו עוסקים ומטפלים בנושא ירושלים, בין היתר משום שהרכב האוכלוסייה בה הוא שונה ומתאפיין באוכלוסייה חרדית גדולה משמעותית מיתר חלקי הארץ. מדובר במשפחות גדולות, וכשיש כמה ילדים במשפחה והם צפופים, קשה יותר להגיע לחיסונים בזמן. זה עשוי להיות מאוד מורכב בשביל משפחות גדולות לחסן את הילדים בזמן.
פרופ' שטיין זמיר מבהירה: "אנחנו לא במצב שאין בירושלים כיסוי חיסוני כלל וכלל, אלא במצב שיש ילדים עם פערים שאנחנו רוצים להשלים. אני חושבת שלא צריך להרפות. אי אפשר לעזוב את הכיסוי החיסוני אפילו ליום. ברגע שילד לא מחוסן, מחלות שמסתובבות עלולות להתפרץ וזה נובע מזה שלעיתים אין לנו כיסוי גבוה. ולכן אנחנו מטפלים בעניין כל הזמן ורוצים לתגבר את היכולת של האוכלוסייה לקבל את זה, ברוח חוק בריאות ממלכתי. ילד מחוסן הוא ילד מוגן".
יו"ר חטיבת אחיות בריאות הציבור: "גם אם משפחה רוצה לקבוע תור, אין תורים זמינים כי הקיבולת מוגבלת. סך החיסונים בטווח של עשר השנים האחרונות שילש את עצמו. מנגד, זמן הקבלה של האחות את המטופל לא גדל. אתה נמצא כל הזמן בחסר"
מנגד, גורמים אחרים טוענים כי גורם משמעותי נוסף הוא המחסור החמור באחיות בריאות הציבור בתחנות טיפות החלב. בשילוב הגידול באוכלוסיית ירושלים, התוצאה היא זמינות מוגבלת מאוד של תורים לחיסון. במשרד הבריאות טוענים כי תוספת צפויה בקרוב, אך בתחנות טיפות החלב טרם עודכנו על כך.
"מאז מרץ 2022 אנחנו נמצאים בירושלים במבצע שמטרתו לחסן את האוכלוסייה לפחות בחיסון נגד פוליו ובחיסון המחומש", אומרת רינה טיורי, יו"ר חטיבת אחיות בריאות הציבור. "הבעיה בירושלים היא שהאוכלוסייה גדלה מאוד, ומדובר על משפחות מרובות ילדים וצריך לעשות התאמה בתקנון בין סך האחיות לאוכלוסייה. זה משהו שלא היה ולא קרה. אין מספיק אחיות ואין מספיק טיפות חלב שנותנות שירות. אני יודעת שיש בנייה של טיפות חלב, אבל לא נוכל לעשות את העבודה שלנו אם לא יהיו תקנים למלא את אותן תחנות חדשות. המחסור באחיות משפיע על שיעורי ההתחסנות כי גם אם משפחה רוצה לקבוע תור, אין תורים זמינים כי הקיבולת מוגבלת. סך המטלות על האחיות הולך וגדל וסך החיסונים בטווח של עשר השנים האחרונות שילש את עצמו. מנגד, זמן הקבלה של האחות את המטופל לא גדל. אתה נמצא כל הזמן בחסר. האוכלוסייה גדלה ואין אחיות, זה מקור הקושי האדיר הזה".
