מתווה הקבלה המרוכך של סטודנטים לרפואה מחו"ל שגויסו בצו 8 וייקלטו בבתי הספר לרפואה בישראל שפורסם הבוקר (ב') – זוכה לביקורת נוקבת מצד מועמדים ישראלים ללימודים בארץ.
הישראלים שהתקבלו ללימודים בחו"ל יוכלו כעת, על פי המתווה החדש, להמשיך את לימודי הרפואה שלהם עם ציון פסיכומטרי של יותר מ-650, ואילו המועמדים ללימודים בארץ ברשימות ההמתנה שגויסו גם הם בצו 8 יתבקשו להמשיך לעמוד בקריטריונים נוקשים בהרבה כדי להתחיל את הלימודים. התוצאה היא שמי שהתקבל למשל ללימודים בהונגריה, ייהנה מרף כניסה נמוך ללימודים בישראל. ואילו סטודנט שפספס את רף הקבלה בארץ, ייאלץ להתמודד עם רף גבוה בהרבה.
- להורדת הקובץ ובו פרטי המתווה החדש והעדכני - לחצו כאן
מדובר במתווה מתוקן לאחר שהמתווה הקודם שפורסם זכה לביקורת גם הוא – אך מצד הסטודנטים מחו"ל ובכירים במערכת הבריאות שראו בו מחמיר מדי. כך למשל, מועמדים לשנה א', שפספסו את רף הקבלה יזדקקו כעת לציון 650 בפסיכומטרי במקום 700. נציין שבשגרה מתקבלים בישראל ללימודי רפואה עם פסיכומטרי של 730 לפחות - זאת בשל הביקוש הרב ללימודים אלו והמחסור במוסדות הלימוד. הרף החדש נקבע בשלב זה לשנה זו בלבד. מועמדים לשנה ד' נזקקו עד כה לפסיכומטרי 680 וגם לציון ממוצע של 80 בתואר (תארים שכוללים קורסי יסוד במדעי החיים). מעתה, רף הפסיכומטרי יורד ל-650 ודי בממוצע של 80 בתואר גם בלי הציון הזה בפסיכומטרי.
כאמור, ההחלטה מעוררת ביקורת בקרב המועמדים שמעוניינים ללמוד בישראל. "תהליך הקבלה לרפואה בארץ ארוך, קשה, מאתגר ודורש מאמץ רב כדי להגיע לציונים הגבוהים ביותר", אמרה אחת המועמדות. "בהחלטה מודעת, החלטתי שאינני רוצה ללמוד בחו"ל. היה לי חשוב באופן אישי ללמוד בישראל, שכן כאן אני רואה את העתיד שלי. זאת לא החלטה קלה - תהליך הקבלה לרפואה בחו"ל קל יותר, דורש ציונים יותר נמוכים ולכן גם לרוב לוקח פחות זמן. המתווה שהתקבל שם בראש את הסטודנטים שבחרו להתחנך בחו"ל, ומשאיר מאחור את אלו שנלחמו על קבלה ללימודים בארץ - וחסרות להם כמה נקודות בודדות".
היא הוסיפה: "חשוב לי להדגיש, אני שמחה ומוקירה את קבלת הסטודנטים מחו"ל שבצו 8 ללימודים בארץ. אך אני לא יכולה להתעלם מתחושות האפליה שאני מרגישה כעת. מדוע לא לחלק את כמות הסטודנטים החדשים באופן שווה בין כאלו שהתקבלו לחו"ל לבין אלו שבהמתנה בארץ? גם אני גויסתי בצו 8, גם אני עזבתי את הכול למען המדינה. חשוב לי ללמוד פה, במדינה שלי- ובגלל זה אני שווה פחות ללימודי רפואה?".
מועמד נוסף שלא התקבל בשנה שעברה ללימודי רפואה מתח אף הוא ביקורת על המתווה החדש. "זו העדפה של קבוצה שמראש יש לה אמצעים כלכליים ללמוד בחו"ל. זו בחירה שמצריכה סכום של כמה מאות אלפי שקלים ולא לכולם יש. יש גם מועמדים בארץ שמשתתפים בלחימה ויכולים להיות שיהיו רופאים לא פחות טובים. זו החלטה תמוהה, שכוללת כאלו שבכלל לא התחילו שם את הלימודים. אני מניח שכמוני יש עוד". לדבריו, "מה שאני מצפה זה שאם פותחים מקומות נוספים ללימודי רפואה עקב המלחמה צריך להתחשב במידה שווה במועמדים בארץ כמו שמתחשבים בסטודנטים. משאירים לנו פירורים לעומת אלו שבחרו ללמוד בחו"ל".
יש לציין כי המתווה מתייחס באופן כמעט מלא רק לסטודנטים מחו"ל. לצד זאת, בסופו צוין כי כחלק ממנו יש לקבל גם סטודנטים שגויסו למילואים אך לא התקבלו ללימודים. כלומר, נמצאים ברשימות ההמתנה ללימודים. ואולם, מדובר באמירה אמורפית ואין בה כל התחייבות לקבל את כל המועמדים ברשימות ההמתנה שגויסו למילואים אלא רק כוונה לקבל "אחדים מהם". מנגד, יש לציין כי קבוצת הלומדים בחו"ל היא מראש קטנה יותר מזו של הממתינים ברשימות ההמתנה.
מנגד, במשרד הבריאות הביעו שביעות רצון מהמתווה שגיבשו דקאני בתי הספר לרפואה, לאחר פניית מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. לדבריהם, צעד זה משתלב בתוכנית הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה כל שנה, כך שבסיום העשור יתחילו את לימודי הרפואה בישראל 2,000 סטודנטים בכל שנה.
שר הבריאות אוריאל בוסו אמר בהתייחסו למתווה: "כפי שהתחייבנו, אנחנו פועלים להבטיח שסטודנטים לרפואה שלומדים בחו"ל ונמצאים כיום בחזית הלחימה יוכלו להמשיך את לימודיהם כאן במדינת ישראל. זה הצעד המוסרי והנכון, והדרך שלנו להחזיר לאלו שנתנו מעצמם עבור כלל אזרחי ישראל".
משה בר סימן טוב הוסיף: "מדובר במתווה כולל ורחב המאפשר שילוב של עשרות סטודנטים לרפואה שלומדים בחו"ל ומגויסים בצו 8 בבתי הספר לרפואה בישראל. הדקאנים לרפואה השקיעו שעות רבות בגיבוש מתווה שמאזן בין החובה הערכית והמוסרית של מדינת ישראל כלפי הסטודנטים שנלחמים לבין השמירה על איכות ומצוינות בתי הספר לרפואה במדינת ישראל".
