פרופ' דורון גזית
(צילום: נויל האריס)
האומיקרון עדיין לא נעלם, וכבר וריאנט נוסף מאיים להתפרץ. פרופ' דורון גזית, מצוות ניטור התחלואה של האוניברסיטה העברית, אומר הבוקר (ה') לאולפן ynet, כי ההסתכלות היא קדימה, כדי להבין מה יקרה פה בעוד שבועיים-שלושה, ואם הווריאנט החדש עלול להתפרץ, ולחדש את ההתפרצות.
אתם לוקחים בחשבון שיכול להיות שהווריאנט החדש יטרוף את הקלפים?
"לטרוף את הקלפים הוא לא יטרוף. כבר שנתיים, כל פעם מגיע משהו כזה או אחר. למדינת ישראל יש דרך התמודדות היא תמשיך להתמודד עם הווריאנטים האלה, חיסונים, תרופות, בדיקות. צריך דרך אמינה לצפות מראש מה הולך לקרות כי כשאנחנו לא מנגישים בדיקות PCR לכולם, אז בעצם מדד המאומתים הוא מאוד לא יציב כדי להתבסס עליו. אם נראה שיש התפרצות כזאת, שתדרוש טיפול, כנראה שתהיה המלצה יותר נרחבת לחיסון רביעי".
"כשיהיו חיסונים לילדים וכולנו נוכל להיות מחוסנים. זו ההגנה האולטימטיבית ואז נהיה מאוד קרובים להגיד שתם הטקס"
מתי אתה צופה שנהיה ממש בתחתית הירידה של העקומה?
"זו פעם ראשונה שאנחנו יוצאים מגל באמצעות העובדה שנדבקו פה המון אנשים. אם הירידה תימשך, אז בעוד ארבעה שבועות נחזור למספר נמוך מאוד של מאומתים. אבל במדינות אחרות הירידה לא נמשכה, גם בדנמרק וגם בבריטניה, אנחנו רואים או עצירה או חידוש ההתפרצות. גם בגלל הווריאנט החדש וגם בגלל העובדה שאין טיפול ממוקד בקורונה".
פרופ' גזית, אז ממש לא תם הטקס?
"לגמרי לא תם הטקס. בקרוב מאוד יהיה שינוי משמעותי, כשיהיו חיסונים לילדים וכולנו נוכל להיות מחוסנים. זו ההגנה האולטימטיבית ואז נהיה מאוד קרובים להגיד שתם הטקס".
פרופ' אורן קובילר, וירולוג, מביה"ס לרפואה, אוניברסיטת תל אביב מתייחס אף הוא לתחושה כאילו הגל מסתיים: "המסיבה לגמרי לא הסתיימה. קודם כל, שני הווריאנטים של האומיקרון יצאו באותו זמן מדרום אפריקה, כשBA1 עלה יותר מהר כי הוא כנראה מדביק יותר טוב את המחוסנים. אבל BA2 משיג אותו עכשיו. אלה נתונים שאנחנו מקבלים מדנמרק בעיקר. עוד וריאנטים עלולים להופיע ולצערנו, אנחנו שוב לא מנטרים את כל העולם, ואנחנו עלולים למצוא עצמנו בבעיה מאוד גדולה".
ד"ר אורן קובילר
(צילום: נויל האריס )
בישראל וגם במדינות כמו דנמרק בריטניה, הקלו ראש בהשפעות האומיקרון, אבל אנחנו יודעים מה קורה בבתי החולים.
"הקלנו ראש באומיקרון בגלל הדיווחים הראשוניים מדרום אפריקה. מה שאנחנו רואים באומיקרון שהוא אכן גורם למחלה טיפה יותר קלה, אבל הוא בעיקר גורם להדבקות בקרב הלא מחוסנים ובבקרב המחלימים, מה שלא ראינו בזנים הקודמים, וזה מה שגורם לזה שבעצם נראה לנו שהמון נדבקים ומעט חולים. היום אנחנו יודעים שאצל הלא-מחוסנים, המחלה היא אולי קלה יותר, אבל הם חולים יותר באחוזים ניכרים.
"אנחנו רואים את זה בדנמרק בבריטניה. אין שם כמעט אוכלוסייה לא מחוסנת או לא מחלימה. הם מחוסנים יותר טוב מאיתנו מבחינת האוכלוסייה. אצלנו ובארה"ב, בערך כ-60 אחוזים מהאוכלוסייה מחוסנים, אז אנחנו סופגים את גל האומיקרון הרבה יותר קשה. גם מבחינת תמותה".
חשוב להדגיש שהנזק המאסיבי הוא בקרב לא מחוסנים?
"חד משמעית. פי 10 מכמותם באוכלוסייה. אנחנו בהחלט רואים את זה ולכן גם התמותה היא מקורונה ולא עם קורונה".
מבחינת תמותה, עברנו כבר את הגלים הקודמים?
"חוץ מהגל השלישי כשהתחילו החיסונים, עברנו במספרים מוחלטים את כל הגלים הקודמים כולל את הדלתא. אם אנחנו מסתכלים על המספרים היום של התמותה אז בדרך כלל התמותה מפגרת שבועיים אחרי ההדבקות, כך זה היה בגלים הקודמים, אז למעשה עוד לא הגענו לשיא התמותה. אני חושב שאנחנו כבר בממוצע של מעל 45 ליום, זה המון. לא ראינו את זה הרבה מאוד זמן. אנחנו חיים עם זה כאילו זה נגמר אבל זה לא נגמר".
"לא הגענו לשיא התמותה. אני חושב שאנחנו כבר בממוצע של מעל 45 ליום, זה המון. לא ראינו את זה הרבה מאוד זמן. אנחנו חיים עם זה כאילו זה נגמר אבל זה לא נגמר"
פרופ' יהודה אדלר, מומחה לקרדיולוגיה, פנימית ומנהל רפואי, מתייחס לזן החדש ואומר: "זה מדהים. לא חשבתי שיהיה משהו יותר מידבק מהאומיקרון. אז פתאום אומרים שהוא מדבק בכ-30-50 אחוז יותר מהאומיקרון. השאלה לאיזה כיוון אנחנו הולכים. האם הולכים לכיוון דמנרק, ואז תהיה עלייה, או שאנחנו הולכים לכיוון רומניה, ירידה בלי עלייה. אני חושב שאנחנו הולכים בעקבות דנמרק,אבל אי אפשר לדעת ולכן צריך לחכות. אם 10 אחוז מתוך הנדבקים הם בווריאנט החדש אז זה אומר דרשני. ובכל מקרה, עדיין כולנו צריכים להמשיך ולשמור על עצמנו. צריך מאוד להיזהר".
פרופ' יהודה אדלר
(צילום: נויל האריס)
