מהם עיקרי ההחלטה של ה־FDA?
מינהל המזון והתרופות האמריקאי התיר לתת חיסון שלישי, "בוסטר", של חברת פייזר לתושבי ארצות־הברית בני 65 ומעלה ולחולים המשתייכים לקבוצות סיכון – ובהם חולי סוכרת ומי שסובלים מהשמנת יתר, אם חלפו לפחות שישה חודשים מאז החיסון השני שלהם. לאחר דיון דרמטי שארך כשמונה שעות נדחתה הבקשה לאשר את מתן המנה השלישית לכלל האוכלוסייה.
במה זה שונה מהמצב בישראל?
בישראל ניתן כעת לחסן בני 12 ומעלה במנת החיסון השלישית של פייזר, אולם יש לציין כי לא חלפו שישה חודשים מאז שרוב הנערות והנערים קיבלו את המנה השנייה, שכן הם היו האחרונים להתחסן.
האם בעקבות ההחלטה ישנה משרד הבריאות את מדיניות החיסונים שלו?
לא. מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש הבהיר אתמול כי ישראל לא תיישר קו עם ההחלטה האמריקאית. הוא ידבוק בתוכניתו המקורית, ולפיה יש לחסן כל בן 12 ומעלה שחלפו יותר משישה חודשים מאז קיבל את מנת החיסון השנייה. מי שלא יעשה זאת לא יהיה זכאי לתו ירוק וייאלץ, בין היתר, לשוב לבידוד עם חזרתו מהמדינות הכתומות.
האם מספר המתחסנים החדשים במנה השלישית צפוי להתמתן כעת?
זהו החשש המרכזי במערכת הבריאות מאז שהתקבלה ההחלטה של ה־FDA, בין היתר כי עוד בטרם התקבלה ההחלטה היו שיעורי ההתחסנות במנה השלישית נמוכים יותר בקרב צעירים מאשר בקרב מבוגרים יותר.
איך יתמודד משרד הבריאות עם אפקט ההחלטה של ה־FDA?
נראה שעיקר המאמצים במשרד יופנו עכשיו להסברה: להבהיר מדוע למרות ההחלטה האמריקאית – עדיין מוטב ללכת ולהתחסן.
מדוע הנתונים מישראל, שהצביעו על יעילות החיסון השלישי לכלל הגילים, לא שיכנעו את ה־FDA לאמץ מדיניות דומה?
הנתונים שהציגה בדיון ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, ולפיהם המחוסנים במנה השלישית מוגנים עד פי עשרה יותר ממחלה קשה ומהדבקה בנגיף – כנראה כן השפיעו, וגרמו לכך שהחיסון השלישי אושר לבני ה־65 ומעלה. עם זאת, האמריקאים החליטו כי בשלב זה אין די מידע באשר לבטיחות החיסון בקרב צעירים והעדיפו לחכות לעוד נתונים.
מדוע בעצם המדיניות האמריקאית שונה מזו של ישראל?
ההסבר הוא שיש הבדלים עמוקים בין ישראל לארה"ב בנוגע לחיסונים, כולל סדרי עדיפויות שונים. בישראל החלו לחסן את האוכלוסייה בחיסון הראשון של פייזר בשלהי חודש דצמבר 2020, מוקדם בהרבה מאשר בארה"ב, ובצורה מרוכזת ויעילה. עד היום שיעור המחוסנים לחלוטין בארה"ב נמוך לעומת ישראל – 54.8% לעומת 61.5%. זה גורם לשתי תופעות. הראשונה: מאחר שבישראל החלו לחסן מוקדם יותר, הירידה ביעילות החיסון, שנגרמת ככל שעובר הזמן, ניכרת כאן הרבה יותר. השנייה: כרגע יותר דחוף להם להשקיע מאמצים במתן המנה הראשונה והשנייה ללא מחוסנים מאשר להתמקד במחוסנים.
פרופ' רן בליצר, ראש קבינט המומחים וראש מערך החדשנות בכללית, הסביר זאת אתמול בחשבון הטוויטר שלו: "האמריקאים, בצדק, חשים תחושת דחיפות פחותה, שכן התחסנו מאוחר יותר וחווים פחות דעיכה ויותר תחלואה בלא מחוסנים". נקודה נוספת: בישראל ניתן לכל האוכלוסייה החיסון של פייזר. בארה"ב ניתנו חיסונים של כמה חברות. יכול להיות שה־FDA מעדיף לקבל החלטה רק כאשר יובהר לו שכל הסוגים אפקטיביים ובטוחים לשימוש כמנה שלישית.
