בשיתוף גיליאד כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים
אבחון עם מחלה מסכנת חיים הוא בשורה קשה כמעט לכל אדם. עבור צעירות המאובחנות עם סרטן שד, שנמצאות בשלב שבו הן בונות משפחה וקריירה, לומדות, ומגדלות ילדים צעירים, ההתמודדות עם הבשורה עלולה להיות מאתגרת במיוחד. "לשמחתנו, הסיכון של נשים צעירות לחלות בסרטן שד הוא נמוך מאוד, ורק שישה עד שבעה אחוזים מבין המאובחנות החדשות עם סרטן השד הן מתחת לגיל 40", אומרת ד"ר שני פאלוך-שמעון, מנהלת היחידה לרפואת שד במרכז הרפואי הדסה. "לרוב הנשים המאובחנות בגיל צעיר יש גם פרוגנוזה מצוינת לאחר טיפול, אבל לצערנו במיעוט מתוכן תתפתח מחלה גרורתית".
סרטן שד גרורתי היא מחלה שבה הגידול מגיע לאיברים שחורגים מאזור השד עצמו ובלוטות הלימפה הסמוכות אליו. "נכון להיום, אנחנו לא יודעים להעלים גרורות לצמיתות", מסבירה ד"ר פאלוך-שמעון. אולם טיפולים חדשים, שאושרו בשנים האחרונות, מסוגלים כיום להאריך באופן משמעותי את החיים של נשים עם סרטן שד גרורתי, גם מהסוגים האגרסיביים ביותר. עבור נשים צעירות עם סרטן שד גרורתי, טיפולים אלה מציעים יותר מאשר זמן רב יותר לגדל את ילדיהן ולהיות עם יקיריהן, אלא גם תקווה כי עד שהטיפול הנוכחי כבר יאבד את יעילותו, יהיו כבר טיפולים חדשים זמינים שיוכלו להאריך את חייהן עוד יותר, במעין מרוץ שליחים שבו עוברים מתרופה לתרופה כדי להצליח לחיות לצד המחלה.
"כל הזמן יש חידושים. יש מספר רב של מחקרים קליניים שמתנהלים כיום, ה-FDA מאשר כל שנה טיפולים חדשים וכל שנה טיפולים חדשים גם נכנסים לסל התרופות הישראלי. חשוב להדגיש שהתרופות החדשות נותנות שליטה במחלה לתקופות יותר ויותר ארוכות וזה בשורה של ממש", אומרת ד"ר פאלוך-שמעון.
ד"ר שני פאלוך-שמעוןצילום: ניצן זוהר"אצל מאובחנות צעירות, יש גם שכיחות גבוהה יחסית של סרטן שמתפתח על רקע תורשתי – בייחוד מוטציות בשני גנים שמגבירים את הסיכון לסרטן שד שנקראים BRCA1 וBRCA2", מסבירה ד"ר פאלוך-שמעון. מוטציות אלה נפוצות יחסית בקרב יהודים אשכנזים, בשכיחות של 1 מכל 40 אשכנזים בריאים, אך יש גם המצאות של מוטציות תורשתיות גם אצל נשים שאינם ממוצא אשכנזי. מוטציה ב-BRCA1 או BRCA2 מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד, סרטן השחלות ועוד ממאירויות. "מצד אחד, הגילוי שמדובר בסרטן על רקע תורשתי מוסיף עול רגשי כי הוא מגביר את הסיכון להתפתחות ממאירויות באיברים אחרים, וגם כי נשים מסוימות עלולות – שלא בצדק – לחוש אשמה על כך שייתכן שהן הורישו את המוטציה לילדיהן", היא אומרת. מצד שני, יש כיום תרופות ביולוגיות שממוקדות מטרה לנשים עם מוטציות אלה ומציגות יעילות רבה. "לכן ההמלצה היא לנשים עם מחלה גרורתית לעבוד בדיקה גנטית - ללא קשר למוצא וללא קשר לסיפור משפחתי - כי היא יכולה לפתוח את האפשרות לטיפולים ביולוגיים מותאמים".
האונקולוגית הבכירה מסבירה כי באופן כללי, סרטן שד מסווג לשלוש קבוצות עיקריות:
קבוצה ראשונה שבו יש ביטוי של קולטנים להורמונים הנשיים (אסטרוגן ופרוגסטרון), ואז ישנם טיפולים ייעודיים ביולוגים בשילוב עם טיפול אנטי-הורמונלי.
קבוצה שנייה היא של גידולים עם ביטוי יתר של חלבון שנקרא HER2. אצל מטופלות אלה, ישנם טיפולים ממוקדי מטרה שמתמקדים בחלבון כדי לתקוף את הגידול.
הקבוצה השלישית נקראת טריפל-נגטיב, (כי אין לגידולים את אחד משלושת המאפיינים שהוזכרו). "אצל צעירות מאובחנות עם סרטן שד, יש שיעור גבוה מעט יותר של מטופלות עם טריפל נגטיב בהשוואה לקבוצות המבוגרות יותר", מסבירה ד"ר פאלוך-שמעון. חשוב לציין שיש היום בדיקות גנומיות שיכולות לאפיין שינויים בגידול שייתכן יפתחו עוד אפיקי טיפול מותאמים וממוקדי מטרה.
בשנים האחרונות, נכנס לשימוש דור חדש של תרופות יעילות במיוחד. "מדובר בנוגדנים שיודעים להתמקד במאפיין מסוים של התאים הסרטניים, שאליהם מוצמדת כימותרפיה רבת עוצמה – כמו טיל בליסטי מונחה מטרה עם ראש נפץ כימי. הנוגדנים הללו נצמדים לגידול ומשחררים את המטען שלהם בתוכו ובסמוך אליו", מסבירה ד"ר פאלוך-שמעון. "אמנם לטיפולים אלה יש עדיין תופעות לוואי כמו של הכימותרפיה המסורתית, כמו נשירת שיער ועוד, אבל בגלל שהטיפול ממוקד מטרה, היעילות גבוהה מאוד והוא מצליח להאריך את החיים של מטופלות רבות באופן משמעותי". הרופאה מוסיפה עוד כי טיפולים אלה זמינים כיום למטופלות מכל הקבוצות, אולם הבשורה המשמעותית ביותר שהן מבשרות היא עבור מטופלות עם סרטן מסוג טריפל נגטיב, שעד היום אפשרויות הטיפול שהיו להן היו מוגבלות יותר מאשר הסוגים האחרים.
ד"ר פאלוך - שמעון: "המענה הרב-תחומי הוא חשוב ביותר בטיפול של כל אשה עם סרטן שד ובוודאי אלה עם מחלה גרורתית. עם הטיפולים החדשים שממשיכים להתפתח, המטרה היא הארכת החיים, בתקווה להגיע להפוגות ארוכות טווח ולריפוי, ובינתיים לאפשר לחיות לצד הסרטן באופן מיטבי"
"לכל האונקולוגים שמטפלים במטופלות סרטן שד יש סיפורים על נשים צעירות עם טריפל נגטיב שקיבלו טיפולים סטנדרטיים והיתה להם תגובה מוגבלת, ואז נחשפו לתרופות החדשניות הללו, והראו תגובות ממושכות ומרשימות ביותר שלא ראינו קודם לכן", מספרת ד"ר פאלוך-שמעון. "כמטפלים, מרגש עבורנו לראות הצלחות כאלה".
האונקולוגית הבכירה מסבירה כי לצד הצלחת הטיפולים החדשניים והמאמץ המתמשך לאפשר לכלל החולות לקבל נגישות לטיפולים המתקדמים ביותר, דרך סל התרופות, דרך מחקרים קליניים ועוד, חשוב כיום לשים דגש גם על הטיפול הרב-תחומי הכולל של מטופלות בסרטן שד גרורתי, שנותנן מענה אישי ומותאם למטופלת. "רפואה מותאמת אישית צריכה להיות לא רק לבחור תרופה שמותאם לסוג הגידול, אלא גם מענה טיפולי שמותאם לצרכים האישיים והרגשיים של האשה".
מעבר לכך, עם חלק מהטיפולים תיתכן איכות חיים טובה, אבל חלקם עלולים לגרום לתופעות לוואי משמעותיות. המטופלות צריכות להיות כל הזמן בטיפול ובמעקב, ואף זה פוגע באיכות החיים. הצוות האונקולוגי יעשה כל מאמץ להעניק טיפול ששומר על האיכות חיים ושיסייע למטופלת לשמור על שגרת חיים – בין אם מדובר בלימודים, עבודה, טיפול בילדים וגם נסיעות לחו"ל. האתגרים הם גם עבור משפחותיהן – אם אלה הילדים הצעירים או המתבגרים שצריכים לחיות לצד אמא עם מחלה כרונית, בני או בנות זוג, ואם זה ההורים של המטופלות שגם הם צריכים לראות את בתם מתמודדת עם מחלה וטיפולים מורכבים.
מכל הסיבות הללו, "המענה הרב-תחומי הוא חשוב ביותר בטיפול של כל אשה עם סרטן שד ובוודאי אלה עם מחלה גרורתית, כדי שתהיה להן את המעטפת האופטימלית להתמודדות עם הסרטן", מסכמת ד"ר פאלוך-שמעון. עם הטיפולים החדשים שממשיכים להתפתח, "המטרה היא הארכת החיים, בתקווה להגיע להפוגות ארוכות טווח ולריפוי, ובינתיים לאפשר לחיות לצד הסרטן באופן מיטבי. האתגרים גדולים, אבל המענה הרב-תחומי מיועד לדאוג שהמטופלות יוכלו לחיות חיי שגרה ועם איכות חיים טובה".
בשיתוף גיליאד כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים
