ההיבט המוכר ביותר של מחלת הפרקינסון הוא הרעד האופייני, שמקורו בשיבוש מסלולי הולכה עצבית במוח. לא הרבה יודעים זאת, אך תיאוריות חדשות הנוגעות להתפתחות המוקדמת של המחלה קושרות דווקא את מערכת העיכול כמקור לפתולוגיה המרכזית העומדת בשורש המחלה.
מחקרים מראים כי בכ-70% מהחולים המחלה מתחילה במערכת העיכול. שקיעתו של חלבון ייחודי בשם אלפא סינוקלאין התגלתה כמי שאחראית להרג תאי העצב המעצבבים איברים במערכת העיכול. חלבון זה, אשר מוסע מאזור הבטן למוח, מביא בהדרגה ולאורך שנים לניוון העצבי והמוחי בפרקינסון.
קראו עוד:
החלבונים שנוצרים בתאי הגוף מורכבים משרשראות של חומצות אמינו המתקפלות בצורה ייעודית, כך שהתוצר הסופי ישרת את תפקידו של החלבון. כאשר פגם מסויים, גנטי או אחר, גורם לקיפול לא נכון של אותן שרשראות, החלבון שנוצר הינו לא פעיל (במרבית המקרים) ואף עשוי לשקוע בתאים, "להדביק" חלבונים תקינים ולגרום להם לשקוע עימו.
תא העצב, ש"פסולת חלבונית" הולכת ומצטברת בו, במקביל לאיבוד תפקידו החיוני המקורי של החלבון, נחרץ גורלו למות. כאשר אוכלוסיות גדולות של תאי עצב מתים, רשתות ומערכות מוחיות מתנוונות ונהרסות, והתסמינים המוטוריים והאחרים של מחלת פרקינסון מתגלים ומתגברים עם השנים. המחלה מאובחנת כאשר מנגנוני הפיצוי על הפגיעות העצביות הולכים ודועכים, בגיל 60 בממוצע.
מסתבר שתהליך זה של מוות תאי עצב לאורך שנים טומן בחובו רמזים רבים להתפתחות המחלה באדם הבריא, שטרם התגלו בו הסימנים המוטוריים המאפיינים והמוכרים של המחלה. חוקרי פרקינסון, כבלשים היוצאים בעקבות הפושע, מלקטים עדויות ממערכות גוף שונות לבניית הפאזל השלם שיסייע להם לזהות את המחלה עוד בשלביה המוקדמים, וזאת על מנת לפתח טכנולוגיות ותרופות שמטרתן לעכב ואף למנוע את המחלה, עוד לפני אבחנתה.
נורות אדומות מהבהבות: חמישה סימנים
היום אנו יודעים כי ישנם סימנים מוקדמים המעוררים חשד להתפתחות מחלת הפרקינסון. סימנים אלה עשויים להופיע שנים רבות טרם האבחון אך חשוב לציין כי כל אחד מהם עלול להיות תסמין של הפרעה או בעיה גופנית אחרת. שילוב של מספר תופעות לאורך זמן עשוי לעורר חשש לפרקינסון, במיוחד עבור קרובי משפחה של חולים. ככל שסימנים מוקדמים אלה מצטברים, כך עולה הסבירות להתפתחותה של המחלה, תוך התחשבות בגיל, במין ובגורמים אחרים. ניתן לחשב את הסיכון לחלות בפרקינסון על סמך מדד הנקרא LR – Likelihood Ratio תוך שקלול כלל הגורמים.
הסימנים המוקדמים העיקריים לפרקינסון:
1. ירידה בחוש הריח: נראה שאחת המערכות המוחיות הראשונות להיפגע ממשקעי החלבון אלפא-סינוקלאין היא מערכת חישת הריח. איבוד חוש הריח מופיע כסימן מקדים בערך ב-90% ממקרי הפרקינסון המוקדמים, וזאת שנים רבות טרם האבחון. קיימים היום מבחני ריח מתוקפים מדעית, שתוצאותיהם מצטרפות לשורה של רמזים הנוגעים להתפתחותה המוקדמת של המחלה.
2. עצירות: אחד המאפיינים הלא-מוטוריים המוקדמים המרכזיים הנוספים לפרקינסון הוא עצירות כרונית. עצירות נצפית ב20%-80% מחולי הפרקינסון ומקורה כנראה בכשל עצבי מתמשך במערכת העצבים האוטונומית המעצבבת את מערכת העיכול. חוסר יכולת לרוקן את המעיים פחות מפעם ביום, עלולה להוות סימן מדאיג. חשוב כמובן לבחון היטב את הדיאטה או לקיחת תרופות שונות שעשויות להשפיע על מערכת העיכול, לפני שמתחילים לחשוב על פרקינסון.
3. הפרעת שינה ייחודית (הפרעה בשלב שנת ה-REM): השינה שלנו מחולקת למספר שלבים. אחד מהם הוא שלב החלימה, המתבטא בתנועת עיניים מהירות (כאשר העפעף סגור). שלב זה נקרא REM – Rapid Eye Movement ובו אנו עשויים לחוות פעילות גופנית מוגברת במהלך החלום, כאשר בפועל המערכות המוטוריות שלנו "משותקות". הסיבה לכך היא ככל הנראה אבולוציונית: בעל חיים שיזוז וישתולל במהלך השינה עשוי לגלות את מיקומו לטורפים, לכלות אנרגיה ולהיפגע מסביבתו (דמיינו קוף שישן על עץ וחולם שהוא בורח מנמר). בשלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, המנגנון הכופה שיתוק על המערכות המוטוריות בזמן שנת ה-REM מוחלש או מתבטל והאדם עשוי לנוע הרבה במיטה, לבצע תנועות חדות עם הגפיים, לצעוק, לדבר וליפול מהמיטה. ישנן אף עדויות על אנשים שפגעו בבן/בת הזוג למיטה בעת החלום. לסובלים מהפרעת שינה זו יש סיכוי גבוה לפתח פרקינסון וניתן לגלות את ההפרעה על סמך עדויות אישיות, של בן/בת הזוג למיטה וכמובן בבדיקת שינה במכון שינה.
4. סימנים מוטוריים: כגון רעד, קשיים בהליכה, קשיות שרירים, כאבי שרירים, הבעה אטומה של הפנים (עקב ירידה בתנועתיות שרירי הפנים), הקטנת כתב היד (עקב ירידה בתנועתיות השרירים האחראיים על פעולת הכתיבה), איטיות בתנועות. חשוב לזכור שלכל אלה עשויות להיות גם סיבות אחרות ומומלץ לבחון אותן בצורה מפורטת מול אנשי המקצוע המתאימים.
5. דיכאון: מחקרים מראים כי דיכאון שכיח יותר אצל חולי פרקינסון מאשר באוכלוסייה הכללית, ונקשר להידרדרות קוגניטיבית ומוטורית מהירה יותר. עדיין לא ברור לחלוטין האם דיכאון הינו גורם סיכון של המחלה או סימן של התפתחותה.
פרקינסון בישראל: 300 אלף איש בסיכון
שכיחות החולים בפרקינסון בישראל כפולה לעומת שאר העולם, וזאת בעיקר עקב מאפיינים גנטיים של אוכלוסיות שונות, ועצם העובדה כי הסיכוי לפתח את המחלה עולה בבני המשפחה של החולים. כשליש מחולי הפרקינסון האשכנזים הינם נשאי מוטציות המעלות את הסיכוי לפתח את המחלה ואנו משערים כי כ-300 אלף איש בישראל מוגדרים כאוכלוסייה בסיכון לפרקינסון, מה שהופך אותנו למעין מעבדה ייחודית למחקר המחלה, בדגש על הסימנים המוקדמים שלה.
לפני מספר חודשים הוקם אתר "פרקינסון ישראל" שמטרתו היא סקירה של אוכלוסיות בסיכון למחלה. באתר ניתן להצטרף בצורה פשוטה וקלה למחקר אינטרנטי ולסייע מאוד למאבק בפרקינסון. לאחר מילוי הסקר באתר יקבלו המשתתפים את "עשרת הדיברות להקטנת הסיכון לחלות בפרקינסון ולהאט את תהליכי הניוון מוחי", כפי שמומלצות על ידי פרופ' ניר גלעדי, מנהל המערך הנוירולוגי בבית חולים איכילוב.
