ביום חמישי הקרוב יסיים ניצן הורוביץ את הקדנציה שלו כשר הבריאות. כהונתו החלה ביוני 2021, בעת משבר הקורונה, ועימתה אותו בהמשך עם אתגרים נוספים: עם חלקם הוא הצליח להתמודד היטב ויצר שיפור משמעותי; עם אחרים נכשל. כהונתו אמנם הייתה קצרה מכדי שניתן יהיה לשפוט תהליכים ארוכי טווח שהוא הוביל, אבל התקבלו בה החלטות שהשפיעו על החיים של כולנו - במיוחד סביב משבר הקורונה.
קראו עוד:
הורוביץ יכול להתהדר בתוספת של שני מיליארד שקל שהביא לבסיס התקציב של מערכת הבריאות, אבל הוא יעדיף לטשטש את העבודה שהחמיץ הזדמנות ההיסטורית לקצר את התורנויות של המתמחים בבתי החולים. הוא יוכל להתגאות בהישגים ובשינויים שיזם בכל הנוגע לקהילת הלהט"ב ובתחום בריאות הנפש - אבל הזניח טיפול בבעיות אקוטיות אחרות.
כך נראתה הקדנציה של שר הבריאות הורוביץ.
5 צפייה בגלריה
ניצן הורוביץ. כהונתו הייתה קצרה מכדי שניתן יהיה לשפוט תהליכים ארוכי טווח שהוא הוביל, אבל התקבלו בה החלטות שהשפיעו על החיים של כולנו
(צילום: עמית שאבי)
קורונה: סוף למדיניות הסגרים
אחרי שלושה סגרים ומדיניות קשוחה של הגבלות שהונהגה על ידי ראש הממשלה הקודם והמיועד, בנימין נתניהו, ושר הבריאות בממשלתו, יולי אדלשטיין - הורוביץ הציג מדיניות חדשה, ובשיתוף עם מי שהיה ראש הממשלה באותה עת, נפתלי בנט, מנע סגרים ושמר על המשק פתוח.
זו לא הייתה משימה פשוטה. לאורך כהונתו הופעלו עליו לחצים להטיל מגבלות - בין היתר מכיוונה של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס. בין השאר, הוא התבקש לסגור את מערכת החינוך. "הורוביץ ומנכ"ל משרדו, פרופ' נחמן אש, תמכו בפתיחת המשק ובהפחתת ההגבלות, בעוד ד"ר אלרעי פרייס הציעה מדיניות קשוחה יותר", מספר בכיר במערכת הבריאות. "לא תמיד הייתה תמימות דעים ביניהם. הורוביץ האמין בישראל פתוחה ושמר עליה פתוחה".
יש לציין כי הוא ירש מממשלת נתניהו את החיסונים, שמראש אפשרו ניהול שונה של משבר הקורונה.
משבר המתמחים: דוגמה לחוסר ניסיון פוליטי
הורוביץ החל את כהונתו במשרד הבריאות כראש מפלגה; בהמשך היה שר שאינו יו"ר מפלגה; לבסוף הפך לשר בלי מפלגה. הכשל בהתנהלותו הפוליטית ניכר גם במערכת הבריאות, ומאבק המתמחים לקיצור התורנויות הוא דוגמה לכך.
לאורך כל הקדנציה שלו הוא לא הצליח לקיים קשרים מקצועיים טובים עם משרד האוצר ואגף התקציבים, ובין הצדדים ניכרו יחסי חשדנות וחוסר הערכה. עדות ליחסיו הקשים עם אנשי האוצר ניתנה בנאום שהוא נשא בכנס ים המלח של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. "המעורבות של משרד האוצר בניהול משרד הבריאות היא גדולה מדי", אמר. "הדבר הזה בא לידי ביטוי בגימוד הדרג המקצועי של משרד הבריאות. יש להם כוח בלתי מרוסן".
היחסים הרעועים השפיעו על התוצאה הסופית, וכך החמיץ הורוביץ הזדמנות להיות חתום על ההישג הגדול ביותר שהיה רוצה לרשום לעצמו: קיצור משמעותי של התורנויות וסיום משבר המתמחים. גורם המעורה בפרטים אומר: "הוא לא ידע להתנהל נכון פוליטית ולא הצליח לרתום את ההסתדרות הרפואית ואנשי האוצר למהלך הזה. זה פספוס משמעותי".
5 צפייה בגלריה
הפגנת רופאים מתמחים. יחסיו הקשים של השר עם אנשי האוצר השפיעו על התוצאה הסופית
(צילום: מוטי קמחי)
נשים ולהט"ב: מהלכים משמעותיים
הורוביץ, הומו מוצהר, פעל להסדרת עיוותים שמהם סבלה הקהילה הגאה במשך שנים: הוא ויתר על התנגדות המדינה לפסיקת בג"ץ שאישרה פונדקאות לזוגות גברים וסלל דרך לשוויון בנושא; הכפיל את ימי הפעילות החודשיים לניתוחים להתאמה מגדרית לקהילה הטרנסית; והתיר תרומות דם של גברים הומואים - כפי שנחשף לראשונה ב-ynet.
עם זאת, חלק מהמהלכים לא הושלמו לחלוטין, ואחרים היוו פתרון קוסמטי לכל היותר. גם אחרי הכפלת ימי הניתוח, טרנסים וטרנסיות צפויים להמתין שנים לתור לניתוח, בין היתר משום שהמונופול של המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, היחיד שמבצע את הניתוחים הללו, לא נשבר, ולא צפויה תוספת משמעותית של רופאים מנתחים בשנים הקרובות. גם בנוגע לפונדקאות, האישור אמנם ניתן, אך סוגיית המימון השוויוני לתהליך לא הוסדרה, ועכשיו ממתינים להחלטה של ועדת סל התרופות בנושא.
אשר לרפואת נשים - כפי שנחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", הורוביץ קידם מהפכה משמעותית בכל הנוגע לזכותן של נשים לבצע הפלות, ופישט משמעותית את התהליך, כמו גם את הנגישות להפלות. עם זאת, הרפורמה תלויה על כרעי תרנגולת שכן היא מושתתת על תקנות בלבד. הורוביץ לא הצליח, וגם לא ניסה, לעגן בחקיקה את הביטול הגורף של הוועדות להפסקת היריון בבתי החולים. הרפורמה היא רחבה ומשמעותית, ואין לזלזל במהלכיו של הורוביץ בנושא, אבל גם לאחר שהוא יסיים את תפקידו, ימשיכו נשים ישראליות להתמודד עם ועדות משפילות וארכאיות על מנת לקבל אישור להפסקת הריונן.
זמינות תורים ותקצוב בתי החולים: ישראל עדיין בתחתית
גם בסוף כהונתו של הורוביץ נמשך הכרסום במעמד הרפואה הציבורית, ובמקביל חל גידול ברפואה הפרטית. משנה לשנה יותר ויותר ישראלים מפנימים שללא רפואה פרטית הם ימתינו זמן רב לבדיקות בסיסיות, לניתוחים ולפרוצדורות רפואיות אחרות. זה היה כך לפני הורוביץ, וזה החמיר במהלך כהונתו. היחס בין כמות הרופאים והאחיות לאוכלוסייה הוא עדיין נמוך ביחס לממוצע מדינות ה-OECD, וכך גם מספר מיטות האשפוז.
נכון, הורוביץ ירש את המצב הזה מקודמיו, ויש לציין שהוא הוביל מהלכים בנושא והביא לתוספת תקנים לצוותים סיעודיים, לאישור הקמתם של שני בתי חולים ולתוספת תקנים לבתי הספר לרפואה - אבל מדובר במהלכים שאת פירותיהם נראה רק בעתיד הרחוק. על רקע התחזיות למחסור קיצוני בכוח אדם במערכת הבריאות, ייתכן שגם אז השפעתם תהיה שולית.
"לא הייתה פריצת דרך תקציבית בתקופתו", אומר מנהל בית חולים. "היה רצון לטפל במערכת הבריאות הציבורית, אבל זה הסתכם בניירות עמדה בלבד ולא התקדם מעבר לכך. היה קשב לבתי החולים בזמן הקורונה, אבל מבחינה תקציבית וגם מבחינת הכנסת טכנולוגיות, המצב די נשאר כפי שהיה".
בריאות הנפש: תעדוף לתחום המוזנח
הורוביץ שם זרקור מיוחד על נושא הפסיכיאטריה ומערך בריאות הנפש - תחום שהוזנח במשך שנים על ידי משרד הבריאות והמערכת כולה. בנושא הזה יש קונצנזוס: הורוביץ קידם את הנושא, גם במסגרת שינויים ארגוניים שעשה במשרד, וגם מבחינה תקציבית.
"הורוביץ הגיע בזמן קריטי ונתן דחיפה לתהליך שאנחנו מניעים כבר הרבה זמן: להחזיר את הפסיכיאטריה למקום הראוי לה ולנסות לתת למטופלים את מה שהמדינה לא נתנה להם עשרות שנים", אומר פרופ' צבי פישל, לשעבר יו"ר איגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית. "זה מתחיל במיקוד תשומת הלב לנושא, גם הציבורית וגם בתוך משרד הבריאות ובקשב למערכת הפסיכיאטרית. הביקור הראשון של הורוביץ מחוץ למשרד היה בבית חולים פסיכיאטרי. הוא נפגש עם כל ראשי המערכת הפסיכיאטרית ועם ראשי איגודים שעוסקים בבריאות הנפש ועזר לנו לבסס את העובדה שהפסיכיאטריה היא חלק עיקרי של מערכת הבריאות. הוא גם הכניס את הפסיכיאטריה להסכמים הקואליציוניים והשיג תקציבים".
5 צפייה בגלריה
הורוביץ שם זרקור מיוחד על נושא הפסיכיאטריה ומערך בריאות הנפש - תחום שהוזנח במשך שנים על ידי משרד הבריאות והמערכת כולה
(צילום: shutterstock)
דוח ילדי תימן נגנז, מבקשי המקלט לא הוכנסו לחוק הבריאות
יש נושאים שהורוביץ לא טיפל בהם כלל. אחד מהם הוא הדוח שחובר במשרד הבריאות בימי המשנה למנכ"ל פרופ' איתמר גרוטו וששפך אור על התנהלות מערכת הבריאות בפרשת ילדי תימן. הדוח מתייחס לראשונה לאחריות המערכת לפרשה ומהווה תשתית משפטית לפיצוי המשפחות. לפי גורמים המעורים בפרטים, הורוביץ נכנע ללחצים פנימיים שהופעלו עליו, והביא לגניזת הדוח, למרבה האכזבה של המשפחות. בתחילה פרסום הדוח עוכב, ובהמשך הוא הורה על כתיבת דוח חדש.
"השר הורביץ החמיץ הזדמנות היסטורית לטפל בקרעים שעומדים בבסיס האלמנטים הגזעניים שאנו רואים כיום", אומר בכיר במערכת הבריאות. "גם אם הוא לא קיבל את הדוח כלשונו, ניתן היה לקיים שיח פתוח עם הגורמים המעורבים בפרשה כחלק מתוכנית של צדק מאחה".
אומרת הדס זיו, סמנכ"לית אתיקה בארגון "רופאים לזכויות אדם": "הורוביץ פספס הזדמנות פז לביצוע צעד היסטורי של פיוס והשבת אמון מול קהילה שנפגעה בצורה קשה מהתנהלות הקהילה הרפואית. אנשים הופרדו מילדיהם, וגורל הילדים לא נודע. בכירי המשרד הובילו הליך של בדיקה וכתבו דוח מרשים שהמרכיב העיקרי בו הוא אמפתיה למשפחות. הדוח הזה היה אמור לשמש בסיס לדיאלוג איתן ועם ארגוני חברה אזרחית. הורביץ כנראה נבהל מעצם הרעיון ולא הביע עניין רב בנושא. הוא גם לא יזם צעד אחר לקיום דיאלוג".
נושא נוסף שלא זכה למענה בתקופת הורוביץ הוא מבקשי המקלט, שלא הוכנסו לחוק הבריאות הממלכתי, למרות התקווה של ארגוני הסיוע. הכנסתם לחוק בהיקף מוגבל או מלא הייתה מאפשרת להם ליהנות משירותי בריאות בסיסיים, וזה לא קרה.
"מרצ, מפלגתו של הורוביץ, אמורה לקדם את הנושאים האלה, אבל השר נפל בשבי של מדיניות ארכאית ומיושנת", אומר גורם במערכת הבריאות. "הוא פשוט לא נגע בנושאים האלה. העובדה שמהגרי העבודה לא הוכנסו לחוק הבריאות הממלכתי היא תוצאה של חוסר ניסיון פוליטי שלו מול שרת הפנים איילת שקד, שלא רצתה את זה".
מוסיפה ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת המרפאה הפתוחה ב"רופאים לזכויות אדם": "ליבו של הורוביץ היה במקום הנכון, והוא תרם הרבה לקידום הסדר ביטוחי למבקשי המקלט, אבל במבחן התוצאה, רבים מהם עדיין סובלים מהזנחה ומהידרדרות במצבם, וכרגע ההסדר לא נראה באופק. יצא מכרז, אבל תנאיו כל כך עמומים, שלא ברור אם הוא יתממש בפועל ויצליח לתת מענה מספק וראוי לקהילה המוזנחת כבר יותר מ-15 שנה".
מלשכת השר ניצן הורוביץ נמסר בתגובה: "בזמן קצר, ותוך התמודדות מוצלחת עם שני גלי קורונה משמעותיים, ללא סגרים ובלי להשבית את המשק, הספיק השר הורוביץ לבצע מהלכים דרמטיים גם בתחום צמצום פערים בבריאות קידום זכויות האדם והשיווין בבריאות. בין המהלכים, המהפכה במערך בריאות הנפש, תוכנית הבריאות הלאומית לחברה הערבית, הורדת גיל הזכאות לטיפולי שיניים מסובסדים למבוגרים, הוספת עשרות מכשירים מיוחדים, הנעת הקמת בתי חולים חדשים והוספת כיסאות לימוד בבתי הספר לרפואה ולסיעוד כחלק מהנעת מהלך אסטרטגי רחב היקף להתמודדות עם משבר כח האדם במערכת הבריאות. זאת לצד רפורמת ההפלות, מהפכת השיווין בפונדקאות, תרומות הדם, איסור טיפולי המרה, שירות לקהילה הטרנסית ועוד.
"השר הורוביץ היה הראשון מבין שרי הבריאות שלא חמק מהצורך הקריטי בקיצור תורנויות המתמחים. הורוביץ השיג לראשונה תקציב ייעודי, הקים צוות יישום ובנה תכנית ישימה ליציאה לדרך. בעקבות התנערות משרד האוצר מהתחייבותו להעביר את הסכום עליו סוכם במפורש עם שר האוצר ושרת הכלכלה, נאלץ השר הורוביץ להוסיף ולהיאבק על יישום המתווה לקיצור התורנויות. הנושא מצוי כעת בהליך משפטי ואנו מאמינים כי גם אם יוסיפו הגורמים המתנגדים לקיצור התורנויות לנסות לפגוע במהלך ולעכב אותו, המהלך יצא בסופו של דבר אל הפועל.
"בניגוד לנטען בעניין המסמך שהוכן במשרד הבריאות בנושא ילדי תימן המזרח והבלקן – המסמך פורסם כלשונו ובמלואו.
"באשר לסוגיית ביטוח הבריאות לזרים שאינם ברי הרחקה, מהלך נוסף שיזם הורוביץ לקידום השיווין בבריאות, בימים אלו מתקיים הליך מכרזי לבחירת הספק שיתן את השירות, ובסופו צפוי להיות מוסדר ביטוח בריאותי לזרים שאינם ברי הרחקה בישראל".
