לכאבים בזמן קיום יחסי מין קיימות סיבות רבות, וחשוב לזכור שלפעמים יש יותר מסיבה אחת לכאבים. הנפוצות ביותר הן סיבות זיהומיות, כמו פטרת, הרפס וכן גירוי של הפות כתוצאה ממגע עם חומרים שונים, כגון סבונים, מגבונים ותחתוניות או ממגוון תכשירים קוסמטיים אחרים ומשחות שונות.
סיבה אחרת לכאבים ביחסי מין יכולה לנבוע ממחסור בהורמון האסטרוגן, הגורם לשינוי ברירית הנרתיק והפות (אטרופיה), מחסור זה נפוץ בגילאים שלאחר חידלון הווסת או בזמן ההנקה ולאחרי הלידה, כשלעיתים גם גלולות למניעת היריון גורמות למחסור מקומי באסטרוגן.
עוד בנושא:
סיבות נוספות הן מחלות עור של הפות דוגמת ליכן סקלרוזיס וליכן פלנוס, טראומה לפות בשל חתכים וקרעים בלידה וכן סיבות אחרות, נפוצות פחות.
אחת הסיבות הנפוצות לכאבים בזמן או לאחר יחסי מין היא וולוודיניה, המוגדרת ככאב בפות הנמשך מעל לשלושה חודשים, ללא סיבה אחרת פרט לוולוודיניה עצמה.
אמרו לי שכואב לי בגלל שיש לי וסטיבוליטיס, זה נכון?
לא בדיוק. המונח "וסטיבוליטיס" הוא מונח ישן ומוטעה שלא נמצא בשימוש רפואי כבר שנים. המינוח הנכון הוא "וסטיבולודיניה" או "וולוודיניה". הסיומת "איטיס" מורה על תהליך דלקתי שלא חייב להיות חלק מהמצב הרפואי של וולוודיניה, ולכן הוא מוטעה.
היום מקובל לחשוב שהבעיה בוולוודיניה אינה תהליך דלקתי אלא רגישות מוגברת של תאי עצב הגורמת לתחושת כאב, גרד או אי נוחות, גם בהיעדר גירוי חיצוני שאמור לגרום לתחושות אלה. לרוב, רגישות מוגברת זו תהיה מלווה בכיווץ יתר של שרירי רצפת האגן הגורמת לכיווץ בנרתיק ומחמירה את הכאב בזמן קיום יחסים.
רק לי כואב?
למעשה, בין עשרה ל-20 אחוז מהנשים חוות כאבים בעת קיום יחסי מין. רבות מהן לא מדברות על כך, גם לא עם רופא הנשים שלהן, לפעמים גם לא עם הפרטנר שלהן. חלקן חושבות שזה נורמלי, ושיחסי מין אמורים לכאוב.
אנחנו לא באמת יודעים למה לאישה אחת יש כאבים ביחסי מין ולאחרת לא, כמו שאנחנו לא יודעים למה לאישה אחת יש יותר דלקות בנרתיק מלאחרת. קיימים גורמים רבים המשפיעים על כך – גנטיקה, גורמים הקשורים למערכת החיסון, הורמונליים, נפשיים ועוד.
איך יודעים לאבחן מה הסיבה לכאבים ביחסי מין?
לצורך אבחון נכון על רופא הנשים לבצע בדיקות שונות, כולל אנמנזה מתאימה:
- בדיקה מדוקדקת של עור הפות כדי לשלול מחלות עור ומצבים שונים.
- בדיקה עם מטוש לאבחון האזור המדויק שבו מופיע הכאב.
- בדיקה וגינלית לדלקות נרתיק, הכוללת בדיקה של רמת חומציות ההפרשות.
- מבחן הבודק יצור אמינים, חומרים המופרשים על ידי חיידקים מסוימים וגורמים לריח אופייני כגון וגינוזיס חיידקי.
- בדיקה מיקרוסופית של ההפרשה לאבחן דלקות נרתיק שונות.
כדאי תמיד לשלוח למעבדה תרבית לאבחון פטרת (חשוב לזכור שלא ניתן לבצע אבחון ודאי של פטרת ללא תרבית או בדיקה מיקרוסקופית) וכן בדיקת STD מהנרתיק לשלילת מחלות המועברות ביחסי מין. בנוסף, חשוב לערוך בדיקה ידנית כדי להתרשם מהטונוס של שרירי רצפת האגן.
למה רופא הנשים שלי לא מצליח לאבחן את הסיבה לכאבים?
הרבה פעמים רופא הנשים כן יצליח לאבחן את הסיבה, לפעמים, ובייחוד כשמדובר בכאב שחוזר על עצמו לרופא הנשים אין את הכלים לאבחון נכון, אז כדאי לפנות למרפאת עריה, שבה ניתן לקבל אבחון מדויק יותר.
מה זו מרפאת עריה והיכן ניתן למצוא כזו?
מרפאות עריה הן מרפאות ייעודיות לטיפול בבעיות של הפות והנרתיק ובהן ניתן גם לאבחן וולוודיניה וסיבות נוספות לכאבים ביחסי מין. מרפאות כאלה קיימות בכל הארץ, בבתי החולים, בקופות וכן כמרפאות פרטיות.
כיצד ניתן לטפל בכאבים ביחסי מין?
ברגע שיש אבחון נכון - ניתן גם לטפל.
- במקרה שנמצאה סיבה זיהומית לכאב, ניתן לתת טיפול ספציפי כגון טיפול אנטי-פטרייתי או טיפול להרפס.
- אם הבעיה היא מחסור באסטרוגן, ניתן לטפל בתכשירים מקומיים המכילים אסטרוגן.
- אם מדובר במחלות עור של הפות או בגירוי של העור ממגע, הטיפול יהיה לרוב על ידי משחות המכילות סטרואידים.
בוולוודיניה הטיפול לרוב יהיה משולב. מקובל לתת טיפול תרופתי במאלחשים מקומיים או בתרופות המפחיתות את עצמת הגירוי העצבי (תרופות כגון אלטרול, המיועדות למצבים של כאב כרוני, הניתנות דרך הפה או על ידי מריחת ג'ל מקומי). בנוסף, מקובל להפנות לפיזיותרפיה של רצפת האגן כדי לטפל בכיווץ המוגבר של שרירי רצפת האגן והנרתיק. לפעמים יהיה צורך להפנות גם לטיפול רגשי/נפשי כדי לטפל בקשיים הנפשיים המתלווים לוולוודיניה. יש מקרים שבהם ניתן גם לבצע ניתוח כדי לטפל בוולוודיניה.
כמה זמן אורך הטיפול והאם נרפאים מזה לגמרי?
לפעמים הסיבה לכאב חולפת, כגון בפטרת או הרפס, ובתום הטיפול הכאב לרוב חולף. אולם במצבים כרוניים, כגון וולוודיניה, הטיפול לעיתים יהיה ממושך - למשך חודשים ואף יותר - ולא תמיד הבעיה תחלוף לחלוטין כתוצאה מהטיפול, והיא עלולה לשוב ולהתעורר עם סיומו. אצל כל אישה המהלך הוא פרטני ותלוי בגורמים רבים.
חשוב גם לזכור שחלק מהתרופות לטיפול בוולוודיניה אינן משפיעות מיד עם תחילת הנטילה אלא רק לאחר מספר שבועות של טיפול.
מה לגבי טיפולים אחרים כגון דיקור, טיפול בלייזר, בוטוקס או קנאביס?
טיפולים אלה עדיין לא הוכחו מספיק כיעילים, או שיעילותם לא מוסכמת על כל הרופאים. ישנם רופאים המפנים לטיפולים אלה, בהתאם לשיקול דעתם ולניסיונם המקצועי. רופאים אחרים יפנו לטיפולים אלה אחרי שלא תהיה הצלחה עם טיפולים אחרים.
הכותב מומחה ברפואת נשים במרפאת עריה של כללית