המתנה של עד חצי שנה לבדיקת MRI ועוד כמעט חודש לפענוח. דוח המעקב של מבקר המדינה בנושא בדיקות דימות מתקדמות (CT, MRI ו-PET CT) מצביע על שורה של כשלים בכל הנוגע לבדיקות הקריטיות שעל מטופלים רבים לעבור כדי להגיע לאבחון מדויק. על פי הנתונים, שחלקם הושוו לדוח הקודם שפורסם ב-2015, משך הזמן המרבי לפענוח בדיקת MRI שקבעו לעצמם תשעה מהמכונים במועד הביקורת הנוכחית עומד על 14 עד 30 ימים. לשם השוואה, בביקורת הקודמת עמד משך הזמן של פענוח אותה בדיקה על עשרה ימי עבודה. נתון מטריד נוסף הוא זמן ההמתנה הארוך לבדיקות MRI לילדים בהרדמה מלאה. על פי הדוח, בעשרה בתי חולים הוא עומד על לא פחות משישה חודשים.
בישראל יש כיום 60 מכשירי MRI, עוד 93 מכשירי CT וכן 20 מכשירי PET CT. כולם מיועדים לאבחון מחלות משמעויות, ובהן סרטן. מאז 2014 נוספו בסך הכול 73 מכשירים מכל הסוגים, אך בדוח מצוין בפירוש כי "על אף תוספת זו, הכמויות אינן נותנות מענה למחסור ולביקוש הקיימים". בישראל יש 6.6 מכשירי MRI בלבד לכל מיליון בני אדם, לעומת 38 בארה"ב. יש להדגיש שרוב הבדיקות בישראל מבוצעות במימון קופות החולים, ואילו בארה"ב חברות הביטוח הפרטיות מממנות אותן, ולאזרחים רבים אין כיסוי.
גם במדינות שבהן הבדיקות ניתנות באופן ציבורי כמו נורבגיה, פינלנד, אוסטריה, צרפת, ספרד ומדינות נוספות – יש יותר מכשירי MRI לעומת ישראל. תמונה דומה עולה גם לגבי מכשירי ה-CT וה-PET CT (למעט פולין). מספר המכשירים בישראל נמוך לעומת 13 מדינות ה-OECD – והם עובדים הרבה יותר. מספר הבדיקות לכל אחד משלושת המכשירים בישראל – הוא הגבוה ביותר בהשוואה ל-12 מדינות אחרות ב-OECD.
זמן ההמתנה הארוך נובע לא רק מהפיזור הגיאוגרפי אלא גם מהמודל הכלכלי של ביצוע הבדיקות ברפואה הציבורית. כדי להימנע מהתשלום לבתי החולים עבור הבדיקות, או כדי לצמצמו, מעדיפות קופות החולים במקרים רבים להעביר מטופלים לבדיקות במכונים שלהן או במכונים שאינם בבתי החולים ושעמם יש להן הסכמים (למעט הכללית שמנתבת חולים לבתי החולים שלה).
הפיזור החלקי והניסיון לחסוך כסף ולצמצם בהוצאות – באים, כאמור, על חשבון החולים וגורמים לזמני המתנה ארוכים במיוחד. "מאחר שהפיזור הגיאוגרפי של המכונים המקושרים לכל קופה וקופה מוגבל ומצומצם לעומת הפיזור הארצי של כלל ספקי בדיקות הדימות, הפניית חברי הקופות בעדיפות ראשונה למכונים המקושרים אליהן משיקולים כלכליים עלולה לפגוע בנגישות ובזמינות של בדיקות MRI למטופלים", צוין בדוח.
נתון נוסף שמשפיע על זמני ההמתנה הוא כוח האדם, ובמיוחד המחסור ברדיולוגים. "למשרד הבריאות אין גם מידע על מספר הרדיולוגים. משרד הבריאות גם לא פעל להתאמת היקף כוח האדם הקיים להיקף הדרוש על פי התקנים שקבעו ועדות מקצועיות. התקינה לרדיולוגים, שנקבעה כבר בשנת 1976, אינה עדכנית ואינה תואמת התקדמות טכנולוגית משמעותית בתחום במשך השנים", נקבע בדוח מבקר המדינה, "בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן". מנגד, מהלך לעיגון ולהסדרת תקני כוח האדם של טכנאי הרנטגן זכה לקידום.
הזמינו מחקרים לצורך שיפור, לא דנו בממצאים
במטרה לווסת את פיזור מכשירי הדימות ולהקל על ביצוע הבדיקות, כפי שעולה מהדוח, הזמין משרד הבריאות מחקרים בנושא שיתמקדו הן בהיבטים התפעוליים והן בהיבטים הפיננסיים. ואולם, במשרד לא דנו בממצאי אותם מחקרים. כפי שצוין בדוח המבקר, "בינואר 2022 נמסרו למשרד ממצאי המחקר, אולם עד מועד סיום ביקורת המעקב המשרד לא דן בממצאים. גם התוכנית הרב-שנתית שמטרתה להיערך בעתיד לרכש ולפיזור המכשירים, כמו גם לקליטת כוח אדם, יושמה באופן חלקי בלבד.
המבקר: "למשרד הבריאות אין תוכנית רב-שנתית להצטיידות במכשירי דימות מתקדמים. מאז פורסם הדוח הקודם אמנם הותקנו מכשירים רבים, ואולם הם לא הדביקו את המחסור הניכר אז, את הגידול באוכלוסייה ואת הגידול בביקוש לבדיקות הדימות"
"ביקורת המעקב העלתה שרוב הליקויים שעלו בביקורת הקודמת לא תוקנו", צוין בדוח המעקב. "למשרד הבריאות אין תוכנית רב-שנתית להצטיידות בשלושת מכשירי הדימות המתקדמים. מאז פורסם הדוח הקודם אמנם הותקנו מכשירים רבים, ואולם הם לא הדביקו את המחסור הניכר אז, את הגידול באוכלוסייה ואת הגידול בביקוש לבדיקות הדימות. במועד סיום הביקורת מספר המכשירים למיליון נפש בישראל עדיין קטן מאוד לעומת המספר במדינות ב-OECD".
עוד צוין כי "הדבר גורם לזמני המתנה ארוכים לבדיקות מסוימות ולביצוע בדיקות בשעות הלילה. לעומת הביקורת הקודמת, זמני ההמתנה לבדיקות מסוימות התארכו. כמו בדוח הקודם, ליקויים עלו גם בסוגיית בקרת איכות הפענוח של בדיקות דימות, שאינה מוסדרת, דבר העלול לגרום לטעויות, להחלטות שגויות ולאי-למידה מטעויות". מנגד, נכתב כי "עלה בביקורת המעקב שמאז בוצעה הביקורת הקודמת משרד הבריאות הסדיר את מקצוע הרנטגנאות והדימות וכן מינה דימותן ראשי במשרד".
במועד סיכום טיוטת דוח הביקורת פרצה מלחמת חרבות ברזל. היום הראשון לפרוץ המלחמה התאפיין בירי מסיבי של טילים לעבר שטח מדינת ישראל, ובייחוד לאזור הדרום, ברצח של יותר מ-1,400 איש ובחטיפת יותר מ-250 אנשים. פצועים רבים הופנו ביום זה לבתי החולים בדרום - לסורוקה בבאר שבע ולברזילי באשקלון. פצועים רבים נדרשו לבדיקות דימות כמו CT, וחלקם גם ל-MRI, לרבות לצורך ניתוח דחוף. צוות המבקר מצא שבבית החולים סורוקה רק חלק מהמכשירים היו במבנים ממוגנים: מכשיר CT אחד מתוך שלושה ומכשיר MRI אחד מתוך שניים. רק במהלך ימי הלחימה מוגן גם מכשיר ה-MRI השני. בימי המלחמה הראשונים הופעל בסורוקה גם ה-PETCT (באזור ממוגן) כמכשיר CT ובקרוב יהיה שם מכשיר CT נוסף ממוגן. בבית החולים ברזילי כל המכשירים היו במבנה ממוגן, כך שניתן היה לבדוק ולאבחן מטופלים בבטחה גם בעת חירום.
רופא בכיר התריע, דבר לא קרה מאז
משרד הבריאות מסר בתגובה לדוח המבקר כי הוא "פועל כל העת לשיפור זמינות השירותים הרפואיים ולצמצם את האי-שוויון במערכת. בישראל יש כיום 61 מכשירי MRI פעילים להם ניתן רישיון מטעם משרד הבריאות כאשר ההחלטה על חלוקת המכשירים מתבצעת לאחר הערכת צרכים לאומית ובהתאם לתקנות בריאות העם. משרד הבריאות פועל כבר מספר שנים להוספת מכשירים על-ידי תיקון התקנות, צעד המחייב את הסכמת שר האוצר, יש לציין שכתוצאה מתיקון התקנות האחרון נוספו תשעה מכשירי MRI שנועדו לחזק את הפריפריה (שלושה מכשירים הוקצו למחוז צפון, שניים למחוז דרום, שניים למחוז מרכז ושניים למחוז מרכז פריפרי).
"בנוסף, המשרד תומך בבתי חולים בהם נפתחו שירותי MRI, מאשר להם יחידות מקצועיות לנושא ומבצע הכשרות מקצועיות לאנשי מקצוע רלוונטיים. כתוצאה מכך, בשנים האחרונות הוכשרו מאות אנשי צוות מכלל מערכת הבריאות. המשרד פועל על מנת להגדיל את מספר מכשירי ה-MRI בישראל בשנים הקרובות.
"בנוגע למיגון בבתי החולים, משרד הבריאות עשה קפיצת מדרגה במיגון בתי החולים והשקיע בכך מאות מיליוני ש"ח בשנים האחרונות. בתקופה זו משקיע המשרד סכומים משמעותיים נוספים במיגון ומוכנות לחירום של בתי החולים, שיאפשרו רציפות תפקודית של בתי החולים וימשיך להשקיע בכך בשנים הבאות. בנוסף יש לציין כי מאז השבעה באוקטובר הוקצו כ-400 מיליון שקלים למיגון בבתי חולים. עם זאת, התקציב שניתן למערכת הבריאות לא מאפשר לצערנו מיגון מלא של בתי החולים, לרבות באזורי העימות כאשר ההחלטות על מיגון נעשות על פי הסמיכות לאזורי הגבול".
הרדיולוגים מזהירים מהידרדרות קשה ומהירה
יו"ר איגוד הרדיולוגים, פרופ' אילן שלף, אמר בתגובה כי "בעשור האחרון האיגוד לרדיולוגיה עוסק באופן אינטנסיבי במחסור ברדיולוגים. הצלחנו להגדיל את מספר הרופאים בשנים האחרונות תוך עבודה מאומצת בשיתוף עם הנהלות בתי החולים אך לא מספיק. איננו עומדים בעלייה בעומס שאין לה פרופורציה לאף תחום אחר ברפואה. התרענו בדוחות ובמכתבים רבים בפני מנכ"לי משרד הבריאות, הגענו לוועדות בכנסת ושוחחנו עם ח"כים ושרים, ניהלנו קמפיינים והופענו באמצעי תקשורת בניסיון לעורר את המודעות הציבורית.
"בשנה האחרונה, בעודנו זועקים שאנו זקוקים להתערבות דחופה, אנו מגלים שנעשים ניסיונות ל'פתרונות' שרק יחמירו את המצב ובמקום להתקדם לפתרון אמיתי אנו עסוקים בבלימת היוזמות האלו שרק יחמירו את המצב ואת איכות הרפואה בתחום הרדיולוגיה. במקביל אנו שומעים שההתערבות היחידה לטובת המצב שנעשתה מטעם משרד הבריאות לא תקבל יותר תקצוב, והשתלמויות העמיתים בישראל שמומנו על ידי המשרד יפסיקו להתקיים. דבר זה יוביל להידרדרות קשה ומהירה של המקצוע. אזרחי המדינה ישלמו על כך בבריאותם ובחייהם במדינה בכלל ובפריפריה בפרט.
יו"ר איגוד הרדיולוגים: "ההתערבות היחידה לטובת המצב שנעשתה מטעם משרד הבריאות לא תקבל יותר תקצוב, והשתלמויות העמיתים בישראל שמומנו על ידי המשרד יפסיקו להתקיים. דבר זה יוביל להידרדרות קשה ומהירה. אזרחי המדינה ישלמו על כך בבריאותם ובחייהם במדינה בכלל ובפריפריה בפרט"
"אנו קוראים למשרד הבריאות להתעשת ולפעול מיידית לתיקון המצב, או שנמצא את עצמנו בעוד חמש שנים קוראים דוח נוסף של מבקר המדינה שמראה כיצד התחום שהצלחנו להחזיק באיכות טובה כנגד כל הסיכויים עד כה, הידרדר באופן בלתי נשלט. את המחיר הכבד כאמור, ישלמו האזרחים".
פרופ' קובי סוסנה, מנהל אגף הדימות בהדסה, אמר בתגובה לממצאים החמורים שהעלה מבקר המדינה: "אנחנו קוראים את הדוח הזה וזה כמו דז'ה וו. מספר המכשירים עלה אך זמן ההמתנה לא התקצר. זמן הפענוח לא התקצר ואפילו התארך ואין פתרון לנושא של מחסור בדימותנים ומחסור ברדיולוגים. נכון שחוקקו את חוק הדימות ויש דימותן ראשי במשרד הבריאות אך זה לא פותר את הבעיה, משום שמספרי הבדיקות עלו. הבדיקות הנוספות מחייבות עוד טכנאים שיבצעו אותן ורופאים שיפענחו - לכן זמני ההמתנה לא התקצרו".
לדבריו, "הגידול באוכלוסייה גורם לכך שבכל שנה אנחנו זקוקים לעוד תשתיות. מספר הרדיולוגים אמנם עלה בכ-200 בשנה הזו אבל חסרה לנו עוד כמות זהה של רדיולוגים והדרך היחידה לעשות את זה היא להכשיר יותר רופאים ומתמחים למקצוע, כך בעוד חמש שנים נוכל לקבל עוד אנשים. אנחנו מעריכים שצריכים עוד 30 רדיולוגים שייכנסו למערכת בכל שנה. הגשתי תוכנית כבר ב-2016 לצורך השגת היעד הזה ושום דבר לא קרה מאז".
יו"ר האגודה לזכויות החולה בישראל, שמוליק בן יעקב, אומר בתגובה לממצאי המבקר כי "בדיקות הדמיה הן כלי אבחוני חיוני ביותר לקביעת האבחון ו/או תוכנית הטיפול ועיכוב בביצוען, עלול לגרום נזק בלתי הפיך למטופלים. בשלב הביניים ועד יישום המלצות אלו, אנו קוראים למשרד להחריג את בדיקת ההדמיה במסגרת MRI ,CT ,PET CT מהסדרי הבחירה, ולאפשר למטופלים לקבל את השירות בכל אחד מהמכונים הפועלים בישראל. החלטה כזו תגביר את התחרות בין המכונים שתביא להגדלת ההיצע של השירות ובכך יקוצרו זמני ההמתנה. בשולי הדברים, יצוין כי חוזר משרד הבריאות 'חולים במלכוד 2 - טיפול בהקדמת תורים במקרים דחופים', שמספרו 3/2014 קובע כי במצבים שבהם נדרש לקבוע תור דחוף, חובת קופות החולים למצוא למטופל תור זמין, כולל במידת הצורך אצל ספקים שאינם בהסדר".
