נעה כץ (35) משערי תקווה סבלה מחום גבוה במשך כמה ימים בגלל שפעת קלה - אבל מה שקרה בהמשך הוא לא פחות מנס שאירע לפני חנוכה. היא שרדה חמישה אירועי דום לב ביממה, החייאות ואיבודי הכרה עד שהצוות במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא ייצב את מצבה והשתיל דפיברילטור תת-עורי חדשני שמגן על חייה.
כמה שעות לאחר שבעלה שב מימי מילואים ארוכים וקשים, הוא התעורר לקול חרחורים מהסלון, שם מצא את אשתו שוכבת על הרצפה ללא הכרה. "כשנכנסתי לסלון מצאתי אותה עם קשיי נשימה, מאבדת הכרה ומכחילה. התכוננתי נפשית להתחיל החייאה וצלצלתי למד"א שהנחו אותי כיצד לפעול. לאחר ששבה להכרה היא פונתה באמבולנס לבית החולים", משחזר אורן כץ.
בשיחה עם ynet, סיפרה נעה שאינה זוכרת מה קרה מרגע שקרסה בסלון ביתה, אלא רק ממה שסיפר בעלה, "לקח לי כמה דקות לחזור להכרה. פוניתי לבית החולים מאיר".
כבר באמבולנס החלה נעה להתאושש אך בבית החולים הוחלט לאשפזה לבדיקות נוספות ולהשגחה. "במחלקה הרגשתי יותר טוב והחום החל לרדת", סיפרה, "אך בבוקר, במהלך ביקור הרופאים התחלתי להרגיש את הראש והרגליים כבדים, איבדתי שוב את ההכרה אך התעוררתי מיד באופן ספונטני". לחדרה הוזעק פרופ' דודי פרג, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי מאיר. עם הגעתו איבדה שוב את הכרתה, ויחד עם צוות המחלקה הם ביצעו החייאה ונתנו לה מכת חשמל שלאחריה שבה להכרה. ליבה נדם כמה פעמים נוספות, כאשר בכל פעם קיבלה מכת חשמל שלאחריה התאוששה.
נעה כץ: "מהרגע הראשון הרגשתי שאני בידיים מקצועיות. ידעתי שנלחמים עליי בקור רוח ולא מוותרים. הייתה רופאה אחת שלא עזבה אותי כמה שעות ליד המיטה. וגם עכשיו יש פחד יום-יומי שאולי זה יחזור. אני מרגישה שקיבלתי את חיי בחזרה"
פרופ' פרג וד"ר אלכס אומלצ'נקו, מנהל היחידה להפרעות קצב לב במאיר, הסבירו כי נעה לא סבלה מהיסטוריה של מחלות לב, "היא התקבלה לאשפוז להשגחה ובירור. בסמוך לקבלתה נצפו כמה אירועים של דום לב שטופלו על ידי הצוות בהחייאה ומכות חשמל מדפיברילטור. בבדיקות מקיפות, כולל ביופסיה מיוקרדיאלית ו-MRI אובחנה דלקת של שריר הלב (מיוקרדיטיס). זו מחלה נפוצה שנגרמת לרוב על ידי וירוסים ובדרך כלל אינה מצריכה כל טיפול. במקרים נדירים עלולים להופיע סיבוכים כגון אי-ספיקת לב, שעשויה להצריך אפילו חיבור למכשיר אקמו, והפרעות קצב מסכנות חיים שיכולות לגרום לדום לב כפי שהיה אצל נעה".
לאחר טיפול תרופתי השתפר משמעותית מצבה ובדיון קליני רב-משתתפים, כולל התייעצות עם מומחים מהארץ וחו"ל, הוחלט להשתיל לה דפיברילטור תת-עורי חדשני, שמאפשר השתלה ללא חדירה לכלי הדם, מגן עליה בפני אירועים חוזרים של הפרעות קצב מסכנות חיים ומשפר את איכות החיים באופן משמעותי. "אנו שמחים שהיא מרגישה טוב וחזרה לחיים פעילים ומאחלים לה בריאות שלמה", מסר צוות הרופאים.
"אני מרגישה שזה נס", אומרת נעה שהשתחררה לביתה כעבור 12 ימי אשפוז, "יש פה הרבה ניסים שיצאתי מזה בחיים. והיה נס שגם בעלי אורן היה בבית, כי הוא עשה יותר מ-300 ימי מילואים השנה. המחשבה שאולי לא אצא מזה חלפה בראשי. יש פחד, אבל הרגשתי בטוחה בגלל הרופאים.
"מהרגע הראשון הרגשתי שאני בידיים מקצועיות. ידעתי שנלחמים עליי בקור רוח ולא מוותרים. הייתה רופאה אחת שלא עזבה אותי כמה שעות ליד המיטה. וגם עכשיו יש פחד יום-יומי שאולי זה יחזור. אני מרגישה שקיבלתי את חיי בחזרה. אחד הרופאים אמר לי שיש לי עוד יום הולדת ביום שיצאתי מההחייאות. זה עניין בריאותי שאני צריכה עכשיו להתמודד איתו ויש לי שלושה ילדים לגדל".
