"מהפכה באבחון אלצהיימר": בסוף השבוע האחרון פורסמו הקריטריונים החדשים לאבחון ואפיון אלצהיימר ולקביעת דרגת חומרת המחלה. הקריטריונים הבינלאומיים שונו מאבחון קליני בלבד, לכזה המבוסס גם על סמנים (מרקרים) ביולוגיים, בדומה לאבחון מחלות אחרות כמו סרטן, מחלות לב וסוכרת.
פרופ' דוד טנה, מנהל מכון לשבץ המוח ולקוגניציה ברמב"ם והיו"ר היוצא של האיגוד הנוירולוגי בישראל, מסביר: "הנחיות האבחון הבינלאומיות החדשות מהוות שינוי תפיסתי חשוב מאוד שיש לו הרבה משמעויות. עד עכשיו האבחון היה על סמך ירידה קוגניטיבית ופגיעה בתפקודי היום-יום, אך ההנחיות החדשות אומרות שהאבחנה היא על בסיס התהליך הביולוגי".
חידושים באבחון וטיפול במחלת האלצהיימר
(קרדיט: רמב"ם)
המשמעות, כך מסביר פרופ' טנה: "כעת אפשר לאבחן אדם גם בעזרת סמנים ביולוגים ובדיקות דם, והמשמעות החשובה היא שאפשר לאבחן את התהליך של המחלה בשלבים הרבה יותר מוקדמים. אפשר גם לאבחן את המחלה לפני שיש סימפטומים, כלומר כשהאדם מרגיש בריא".
הקריטריונים המתוקנים פורסמו על ידי אגודת האלצהיימר, גוף בינלאומי שמוקדש לטיפול, תמיכה ומחקר במחלה, בתום עבודה מאומצת שנמשכה שנים בשלוש קבוצות עבודה שונות ונפרדות. כעת למעשה, הקריטריונים מגדירים את המחלה כתהליך ביולוגי, שמתחיל בהופעת שינויים המתרחשים במוח - עוד בשלב מקדים להופעת קשיי זיכרון וחשיבה.
2 צפייה בגלריה
"כעת אפשר לאבחן אדם גם בעזרת סמנים ביולוגים ובדיקות דם". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
לפי אגודת האלצהיימר, מחקר רחב מצביע על כך שהתקדמות והתרחבות השינויים במוח מובילים להופעה מאוחרת יותר של סימפטומים קליניים, כמו פגיעה בזיכרון, חוסר התמצאות, בעיות בתכנון או ארגון ובלבול נפשי - שמחמירים באופן איטי והדרגתי. עם זאת, התסמינים הקליניים שנצפים בדרך כלל אצל חולי האלצהיימר עלולים להיגרם גם ממצבים אחרים, כך שאבחונם הקליני לבד לא מספיק לאפיון מדויק שמדובר באלצהיימר.
פרופ' דוד טנה: "זו תחילתה של מהפכה לה שתי זרועות: האחת אבחונית, אבחון מוקדם המבוסס על תהליך ביולוגי, והשנייה טיפולית, תרופות מתקדמות שלראשונה הוכחו כמאטות את התקדמות המחלה בשלביה המוקדמים"
החידוש בפרסום ההנחיות הבינלאומיות המעודכנות לאבחון המחלה ולקביעת שלביה השונים, הוא בשילוב שבין התבססות על האבחון הקליני, שלעיתים אינו מדויק, לביסוס האבחון גם על התהליך הביולוגי, בעזרת סמנים ביולוגיים (ביומרקרים) בנוזל השדרה (CSF) ובבדיקות דם מדויקות.
פרופ' דוד טנה מרמב"ם אומר כי "אנחנו בעיצומה של תקופה מרגשת, דינמית ורבת שינויים, באבחון ובטיפול במחלת האלצהיימר". לדבריו, "הייתי מגדיר זאת כתחילתה של מהפכה לה שתי זרועות: האחת אבחונית, אבחון מוקדם המבוסס על התהליך הביולוגי תוך שימוש בביומרקרים, כולל בדיקות דם מדויקות. השנייה טיפולית, תרופות מתקדמות שלראשונה הוכחו כמאטות את התקדמות המחלה בשלביה המוקדמים".
פרופ' דוד טנהצילום: רמב"םלדבריו, "נושא האבחון קשור למהפכה החשובה השנייה, הטיפולית. יש כיום טיפולים תרופתיים מתקדמים חדשים למחלת האלצהיימר, שמתאימים רק למטופלים בשלב מאוד מוקדם של המחלה וכשהאבחנה שלהם היא ביולוגית. זה טיפולים שעדיין לא בסל הבריאות בישראל, אבל כבר ניתנים בארץ".
על חשיבות אבחון התהליך הביולוגי, לצד האבחון הקליני, הסביר כי "חשוב לאבחן את המחלה בשלב מוקדם, לכן כשמתחילים תסמינים שהאדם או משפחתו שמים לב אליהם - יש לגשת לבצע הערכה אצל רופא בתחום. לאחר ההערכה ניתן לבדוק ולאבחן על סמך סמנים ביולוגיים אם אכן מדובר באלצהיימר, ואם החולה מתאים לטיפולים התרופתיים החדשים".
פרופ' טנה אמר כי בשלב זה אבחון התהליך הביולוגי יבוצע במקביל לאבחון הקליני בקרב אנשים שפיתחו תסמינים, אך ציין כי "ניתן לבדוק גם אנשים שמוגדרים בסיכון ולא פיתחו תסמינים, למשל כאלה שיש להם הורה או קרוב משפחה שחלו באלצהיימר ואז הם בסיכון מוגבר". עם זאת, הוא הבהיר כי לא תמיד אותם אנשים יוכלו לקבל טיפול תרופתי בשלב שבו הם נמצאים.
פרופ' יואב צ'פמן: "עברנו מתיאור מאפיינים כלליים של הפרעה בזיכרון, התמצאות במרחב ותסמינים קוגניטיביים אחרים, להבנה מעמיקה של המחלה ומיפוי הגורמים לה. תהליך זה יוביל לטיפול טוב יותר בחולים"
"אבחון התהליך הביולוגי משלים את ההערכה הקלינית הרפואית", הבהיר. "הבסיס של איש המקצוע חשוב מאוד, וכשצריך המטופל יופנה לבדיקת הסמנים שניתן לבדוק בנוזל השדרה וגם בבדיקות דם". פרופ' טנה הדגיש לסיכום כי "צריך לזכור תמיד שאפשר לעשות הרבה כדי לשמור על בריאות המוח. כל אחד מאיתנו בכל גיל צריך לזכור זאת, ולעשות את הדברים הרבים לשמירה על כלי דם בריאים במוח ומוח בריא. כפי ששומרים על בריאות הלב - כך צריך לשמור על בריאות המוח".
פרופ' יואב צ'פמןצילום: שאולי לנדרפרופ' יואב צ'פמן, יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל, הוסיף כי "אין להפריז בחשיבות פרסום הקריטריונים החדשים העולמיים לאבחון מחלת האלצהיימר. נפרש למעשה גשר בין המחקר המדעי פורץ הדרך לאבחון המחלה, לבין הטיפול הקליני החדשני". לדבריו, "עברנו בפועל מתיאור מאפיינים כלליים של הפרעה בזיכרון, התמצאות במרחב ותסמינים קוגניטיביים אחרים, להבנה מעמיקה יותר של המחלה ומיפוי הגורמים לה.
"ודאי שתהליך זה יוביל לטיפול טוב יותר בחולים", הדגיש פרופ' צ'פמן. "במעבדות מחקר רבות בעולם, כולל בארץ, שוקדים טובי המוחות על פיצוח המחלה ומציאת תרופות להשגתה לאחור. זו תקופה מלהיבה לנו הנוירולוגים. רפואת המוח משתנה בקצב מהיר לנגד עינינו".
עוד כותרות:
