הניווט בבתי החולים הוא משימה מאתגרת עבור חלק גדול מהמטופלים גם ללא קשיי שפה. אך בעוד שבתי החולים עושים מאמץ להנגיש את המידע עבור האוכלוסייה דוברת העברית, מסתבר שהאוכלוסייה הערבית נשארת מאחור. כך למשל, על פי מחקר חדש, כשליש בלבד מהשלטים באזורי הכניסה והיציאה מבית החולים תורגמו מעברית לערבית.
מהבדיקה, שנערכה על ידי עמותת "סיכוי-אופוק", מיעוט מבתי החולים פועלים על פי הנחיית חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שמעודד הוספת שילוט בשפה הערבית בניסיון לתת מענה לכחמישית מאוכלוסיית ישראל. הדבר משמעותי ביתר שאת בשל השיעור הגבוה של העובדים והמאושפזים מהחברה הערבית בחלק מאותם מוסדות. בתי החולים שנבדקו במסגרת המחקר הם: איכילוב, שיבא, המרכז הרפואי לגליל, זיו, רמב"ם, הדסה עין כרם, ברזילי, מאיר, הלל יפה, בני ציון, העמק וסורוקה.
על פי חוזר המנכ"ל בעניין משנת 2011, "יש להתאים שילוט במוסדות בריאות להרכב הלשוני של הקבוצות העיקריות המקבלות שירות במוסד האמור. השילוט יוצג ככל הניתן בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית". על אף ההנחיות, הבדיקה העלתה כי מכלל השלטים שנבדקו בבתי החולים, פחות מרבע מהם תורגמו לערבית.
עוד עולה מהמחקר כי סוג השילוט שתורגם בשיעור הנמוך ביותר בכלל בתי החולים הוא שלטי חירום. פחות מ-50 אחוזים מבתי החולים שנבדקו תירגמו את שלטי החירום שבתחומם לשפה הערבית. בסך הכול, רק 24% מסוגי השלטים הללו, שמנחים את הנמצאים בבתי החולים כיצד להתנהל במצבים שונים כמו שריפות או רעידות אדמה, תורגמו. זאת, לעומת כ-40% משלטי ההנחיות והאיסורים.
במחלקות הפנימיות, שבהן מטופלים מאושפזים לעיתים לפרק זמן ארוך יותר, המצב אינו מזהיר גם הוא, וכ-20% בלבד מהשלטים תורגמו. "אף שקיימת מדיניות כללית המנוסחת בחוזר המנכ"ל, בבתי החולים לא קיימת מדיניות ברורה ואחידה באשר להנגשת השילוט בערבית, ובחלק מהם הנושא מעולם לא הוסדר", צוין במחקר.
איכילוב וברזילי בלטו לרעה
בלט במיוחד באחוז השילוט הנמוך בערבית המרכז הרפואי איכילוב - כאשר רק שבעה אחוזים משלטי האזהרה שהוצבו בבית החולים השני בגודלו במדינה תורגמו. בראש הטבלה, בבית החולים מאיר שתירגם כ-55% משלטי האזהרה. גם בשילוט האיסורים וההנחיות רושם איכילוב, יחד עם ברזילי, את שיעורי התרגום הנמוכים ביותר עם 20% בלבד מהשלטים שתורגמו לערבית - לעומת 67% בסורוקה. בשלטי ההכוונה, מוביל בית החולים זיו בצפת עם 82% של שלטים מתורגמים לעומת 4% בברזילי.
הזלזול בשילוט בערבית בא לידי ביטוי גם בשלטים שכן טרחו בבתי החולים לתרגם. כך למשל, נמצא במחקר מספר לא מבוטל של שלטים שכללו שגיאות משמעותיות שהקשו על צריכת המידע. "תרגום שגוי לערבית עשוי להטעות את המבקרים בבית החולים", הסבירו עורכי המחקר והוסיפו כי "תרגום לקוי ומשובש מעביר לציבור הערבי מסר שלפיו הוא שקוף בעיני מי שאמונים על המרחב שבו הוא נמצא".
לדבריה של לוריא דלה, רכזת חברה משותפת בבריאות ובתרבות בעמותה, "נוכחות השפה הערבית במרחבים הציבוריים חיונית על מנת לאפשר לאזרחים הערבים לממש את זכותם הבסיסית לקבל מידע ברור ומהימן בשפת אמם. היעדר הערבית ממרחבים אלה מעבירים מסר של הדרה והתעלמות מהאזרחים הערבים המהווים כחמישית מהאזרחים בישראל". עוד הדגישה דלה כי "בתי חולים מהווים את אחד ממוקדי התעסוקה המרכזיים בחברה הערבית, המעסיקים רופאים, מטפלים ואנשי צוות רבים אחרים". לפיכך, קוראים בעמותה לייצר בבתי החולים מרחב שוויוני יותר: "הגיע הזמן שמערכת הבריאות תכיר באזרחים הערבים כשותפים מלאים למרחב הציבורי ותפנים שהשפה היא נדבך חשוב בכך".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד רואה חשיבות בהנגשה תרבותית ולשונית ופועל לשם כך מתוך הבנה כי מערכת בריאות מונגשת תוביל לשיפור איכות הטיפול ולצמצום פערים בנגישות המערכת לקבוצות חברתיות שונות בישראל. המשרד הוציא חוזר מנכ"ל בשנת 2011, והוא פועל לאכיפת החוזר באמצעות בקרות בבתי החולים ובקופות החולים. ממצאי הבקרות מפורסמים בשקיפות באתר משרד הבריאות".
