שיעור הזיהומים בבתי החולים עלה בין השנים 2020 ל-2021 כאשר בתי החולים אסף הרופא (שמיר) ו-וולפסון הם המזוהמים ביותר בישראל: כך נמצא בדוח משרד הבריאות לשנת 2021 שבדק את שיעור הזיהומים בבתי החולים, אשר הגיע לידי ynet. בית החולים סורוקה בבאר שבע נמצא עם שיעור הזיהומים הנמוך ביותר. הדוח מבוסס על בדיקות שערך משרד הבריאות בשנה זו באמצעות תרביות קליניות שבדקו את שיעור הזיהומים השכיחים בבתי החולים השונים ("חיידקי התראה").
קראו עוד:
על פי הדוח, בית החולים אסף הרופא נמצא בראש טבלת הזיהומים מבין בתי החולים הגדולים ומרכזי העל במדד המשולב, שמאגד את כלל חיידקי ההתראה, עם שיעור גבוה של 219 מקרים נרכשים לכל 100 אלף מאושפזים. אחריו ניצב בית החולים הדסה עין כרם, עם שיעור של 193 מקרים לכל 100 אלף מאושפזים, ולאחר מכן שערי צדק ובילינסון.
בית החולים הגדול שבו נמצא שיעור הזיהומים הנמוך ביותר הוא סורוקה בבאר שבע.
בקבוצת בתי החולים הבינוניים נמצא כי וולפסון הוא בית החולים עם שיעור הזיהומים הגבוה ביותר: 123 מקרים לכל 100 אלף אשפוזים. לאחר מכן בתי החולים כרמל וברזילי, הממוקמים במקום השלישי ברשימה. בית החולים שבו נמצאה רמת הזיהומים הנמוכה ביותר בקבוצה זו הוא קפלן ברחובות.
בקבוצת בתי החולים הקטנים יותר נמצא כי בית החולים לניאדו הוא המזוהם ביותר, ואחריו בית חולים השרון בפתח תקווה. בית החולים הקטן בו נמצאה רמת הזיהומים הנמוכה ביותר הוא יוספטל באילת.
1 צפייה בגלריה
בית החולים אסף הרופא נמצא בראש טבלת הזיהומים מבין בתי החולים הגדולים ומרכזי העל
(shutterstock)
אלפי מאושפזים מתים מזיהומים מדי שנה
הנתונים בדבר מספר המאושפזים שמתים מדי שנה בישראל כתוצאה מחשיפה לזיהום בבתי החולים אינם חד משמעיים, אך ההערכה היא כי מדובר על 4,000 עד 6,000 איש בשנה. ישנם שלושה סוגים עיקריים של זיהומים הנפוצים בבתי החולים:
1. חיידקי CPE - על פי הגדרת משרד הבריאות, מדובר ב"חיידקים העמידים למרבית התרופות היעילות, ומתפשטים כמעט אך ורק במערכת האשפוז. תחלואה בחיידקים אלו גורמת לתמותה גבוהה". כשבוחנים את קבוצת חיידקי CPE בלבד, בית החולים המזוהם ביותר הוא הדסה עין כרם, ואחריו שערי צדק, שיבא ואיכילוב.
2. חיידקי VRE - "בעלי פוטנציאל התפשטות גבוה בבתי חולים", מגדיר משרד הבריאות. "כשהם מתפשטים לאוכלוסיות מוחלשות כגון מושתלי מח עצם ואיברים, חולים לאחר ניתוחים גדולים וחולים בטיפול נמרץ - הם עלולים לגרום לתחלואה קשה".
3. בקטרמיה - על פי הגדרת משרד הבריאות, "בקטרמיה (אלח דם) היא מקרה קיצון של זיהום ומבטאת לעיתים קרובות סיבוך של זיהום באתרי גוף שונים, כגון דלקת ריאות או זיהומים בדרכי השתן. אלח דם מוביל לתחלואה קשה ולתמותה בשיעורים גבוהים".
מבתי החולים אסף הרופא ולניאדו טרם נמסרה תגובה.
מבית החולים וולפסון נמסר בתגובה: "המרכז הרפואי וולפסון נמצא מעל הממוצע הארצי בתחום מניעת החיידקים העמידים. בוולפסון מקיימים באופן קבוע הדרכות, סימולציות וישיבות מרובות בנושא מניעת הזיהומים והנושא נמצא בסדר עדיפות עליון".
פרופ' אברהם בורר, מנהל היחידה למניעת זיהומים בסורוקה, מסר בתגובה: "ההישג שלנו מחייב הקפדה יתירה על תהליכי מניעת זיהומים מצד כל אנשי הצוות במרכז הרפואי. מניעת זיהומים מחייבת מצוינות של כל המעורבים בטיפול: היגיינת ידיים, חיטוי וניקיון מיטביים של יחידת המטופל ושל הציוד בו נעשה שימוש, הכנת המזון, מיזוג האוויר, הכנת תרופות ועוד. לצד אלה נדרשים ניטור ומעקב, הפקת לקחים ושיפור תהליכי העבודה, אשר התעצמו בתקופת הקורונה ובייחוד בגל החמישי".
מהמרכז הרפואי שמיר נמסר: מדובר במדד "משולב" שאינו משקף ומייצג את כמות המקרים הנרכשים במציאות, בשל תקלה באיסוף הנתונים לשנת 2021, אשר התגלתה בדיעבד ותוקנה. המרכז הרפואי שמיר עושה מאמצים גדולים על מנת להפחית את כמות הזיהומים בבית החולים לאורך כל ימות השנה, ומאמין כי בשנה הבאה תוצאות הדוח יראו תמונה שונה וטובה יותר, התואמת את המציאות בשטח.
