מותם של אישה ובנה התינוק בחיפה והחשד שרצחה אותו והתאבדה על רקע דיכאון אחרי לידה הציפו מחדש את הסוגיה. ד"ר שרון פלגי, הפסיכולוגית הראשית של מכבי, הסבירה שרוב הנשים סובלות מדכדוך לאחר לידה, אך יש נורות אזהרה שבוהקות כאשר המצב עובר לדיכאון. ואילו הפסיכיאטר ד"ר אורן טנא, מנהל המכון לבריאות הנפש במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) הפנה זרקור לאמירות של אשמה כמו "עדיף לילד לחיות בלעדיי, לא הייתי צריכה להביא אותו לעולם" שעלולות להצביע על מצבי דיכאון חריף. אז כיצד נבחין באותם תסמינים מחשידים ואיך נפנה את האם הטרייה לקבל סיוע מתאים? מדריך שאלות ותשובות.
טל לבנה, פסיכולוגית קלינית ומנהלת מערך בריאות הנפש במחוז ירושלים במאוחדת, מסבירה שדיכאון אחרי לידה הוא תופעה שכיחה ומושתקת שאפשר וחשוב מאוד לטפל בה. "הנתונים מצביעים על כך שאחת מעשר נשים תתמודד איתה, כאשר ככל הנראה ההיקפים גדולים מזה משום שיש תת-דיווח ויש הסתרה של הקושי מתוך בושה. בעבר נשים גידלו ילדים בשבט והיתה ליולדת מעטפת והחזקה, אבל בימינו חוויית האימהות היא הרבה יותר בודדה. כשמוסיפים לזה את חוסר האיזון ההורמונלי שהאישה חווה בתקופה הזו, הנתונים האלה אולי מובנים יותר".
מהי ההגדרה לדיכאון אחרי לידה?
ד"ר אורן טנא, מנהל המכון לבריאות הנפש במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), מסביר: "מדובר בדיכאון שמופיע בין חודש עד שלושה חודשים לאחר הלידה או מסוף הטרימסטר השלישי להיריון. יש קריטריונים שצריכים להתקיים: מצב רוח עצוב או עצבני, חוסר יכולת ליהנות, הפרעות בשינה, בתיאבון, תחושת ערך עצמי ירודה, תחושת אשמה ואף אובדנות.
קיים תת-סוג של דיכאון עם תסמינים פסיכוטיים. הוא חמור יותר, לרוב רכיב אשמה תופס את ההובלה ואז נראה מחשבות שווא שבהם אדם משוכנע בדבר שאיננו נכון באופן שלא ניתן לערערו. נשים כאלה מתמלאות באשמה על כך שהן אמהות גרועות, ואז המחשבה היא "עדיף לילד לחיות בלעדיי, לא הייתי צריכה להביא אותו לעולם", ואלה המחשבות גם במקרים של רצח של תינוק".
כיצד בני משפחתה של היולדת יכולים לזהות שזה דיכאון אחרי לידה?
"זה לא פשוט כל כך. תנודות במצב רוח (בייבי בלוז) הן נורמליות לאחר לידה, רואים כמה ימים של תנודות מצב רוח, התקפי בכי, קושי ליהנות מהסיטואציה החדשה עם או בלי חרדה. צריך לחשוב על הדגלים האדומים אם הדכדוך נמשך יותר משבועיים. האם ממשיכה לבכות הרבה, לא נהנית מהסיטואציה, לא מצליחה לישון גם כשניתנת לה האפשרות לישון, ירידה בתיאבון, האישה מדווחת שוב ושוב שהיא מרגישה שהיא לא טובה כאימא, שהקשר עם התינוק לא נוצר כפי שצריך, כשמתחילים לראות את אלה - מתחילים לחשוב על הכיוון של דיכאון".
"צריך לחשוב על הדגלים האדומים אם הדכדוך נמשך יותר משבועיים. אם האם ממשיכה לבכות הרבה, לא נהנית מהסיטואציה, לא מצליחה לישון גם כשניתנת לה האפשרות לישון, ירידה בתיאבון, האישה מדווחת שוב ושוב שהיא מרגישה שהיא לא טובה כאימא, שהקשר עם התינוק לא נוצר כפי שצריך, כשמתחילים לראות את אלה - מתחילים לחשוב על הכיוון של דיכאון"
בנקודה זו מוסיפה ד"ר שרון פלגי, פסיכולוגית ארצית במכבי, כמה נורות אזהרה: "חלק מהאימהות מתביישות לספר ביוזמתן על המצוקה שלהן, חשוב שהבעל ישים לב לתחושות של אשתו, לאופן שבו היא מטפלת בתינוק, האם היא מסתכלת עליו? קוראת לו בשם שלו ובשמות חיבה? מספרת על דברים חיוביים שהיו ביום? האם יש לה כוח לטפל בעצמה? בבית? האם היא מצליחה לישון בלילה כשהתינוק ישן? אוכלת מספיק? אם הבעל מבחיו שקשה לאשתו, חשוב שיעטוף אותה בהבנה ובחום, שלא יהיה שיפוטי כלפיה, שיציע עזרה ויהיה נוכח יותר בבית, ויחשוב איתה מה יכול לסייע לה".
מי נמצאת בסיכון?
ד"ר שרון פלגי: "דכדוך אחרי לידה הוא תופעה שכיחה מאוד שרבות מהאימהות (80-75 אחוזים) סובלות ממנו בשבוע שבועיים לאחר הלידה. דיכאון לאחר לידה ההוא פחות שכיח אך גם ממנו סובלות כ-15-10 אחוזים מהאימהות.
"נשים אלו בעלות סיכון גבוה יותר לפתח דיכאון לאחר לידה: מי שחוו בעברן דיכאון או הפרעות נפשיות אחרות כולל דיכאון לאחר לידה בלידות קודמות, בעלות היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות, נשים שסבלו מדיכאון במהלך ההיריון, או מתחושות של ניתוק וחוסר עיסוק בהיריון, היריון לא רצוי וקשיים במהלך ההיריון, ונשים בעלות תמיכה חברתית וזוגית מועטה, או שסבלו מגורמי סטרס במהלך ההיריון".
כיצד משפיע הדיכאון על האם?
"דיכאון משפיע על מצב הרוח, החשיבה, הריכוז, התפקוד וההתנהגות של האם. הוא גורם לאמא להרגיש תחושות של עצב, חוסר ערך, חוסר אונים, חוסר תקווה ואשמה, גורם לירידה בתחומי העניין וביכולות הריכוז והקשב, לעייפות רבה ולקשיים בשינה ובתיאבון".
במה זה שונה מדיכאון רגיל?
"כל התסמינים האלו דומים מאוד לדיכאון 'רגיל'", מסבירה ד"ר פלגי, "אבל בדיכאון לאחר לידה התחושות והמחשבות השליליות ממוקדות בתינוק ובטיפול בו, ובתחושת האימהות. האם חשה פעמים רבות תחושות של אשם על היותה אמא לא טובה, פוחדת שתזיק לתינוק שלה, חוששת שהוא לא מתפתח טוב. מכיוון שהדיכאון מקשה על יכולת התפקוד, הפחדים והאשמה של האם מתעצמים עוד יותר. גם הפער בין הצפייה שהייתה לשמחה שתביא האמהות לתחושות הקשות שהאם מרגישה, והתחושה שהיא שונה ופחות טובה מאימהות אחרות מעצימה את הדיכאון ויחודית יותר לדיכאון לאחר לידה".
"בדיכאון לאחר לידה המחשבות השליליות ממוקדות בתינוק ובטיפול בו, ובתחושת האימהות. האם חשה פעמים רבות תחושות של אשם על היותה אמא לא טובה, פוחדת שתזיק לתינוק שלה, חוששת שהוא לא מתפתח טוב. מכיוון שהדיכאון מקשה על יכולת התפקוד, הפחדים והאשמה של האם מתעצמים"
האם אפשר למנוע דיכאון לאחר לידה?
"כאשר מספקים לאם היולדת יותר תמיכה משפחתית, חברתית וזוגית, מתחלקים איתה במאמצים בטיפול בתינוק ובבית, ועוטפים אותה הסיכון לדיכאון קטן. למרות זאת, לא ניתן למנוע לגמרי את הסיכון לדיכאון. כאשר הוא מתפתח, או כאשר האם חווה דיכאון בהריון חשוב לפנות לעזרה ותמיכה כדי לקצר את משך ועוצמת הדיכאון", אומרת ד"ר פלגי.
אז איך מטפלים?
ד"ר שרון פלגי מסבירה: "החשיבות הרבה ביותר היא לקבל תמיכה ועטיפה מהסביבה, כדי שהאם לא תרגיש לבד וגם כדי לדאוג שהתינוק יהיה עטוף ומטופל. בנוסף, כאשר הדיכאון לא מאוד קשה השתתפות בקבוצות של אימהות יכולה לסייע, כי מקטינה את תחושת הבדידות ומגבירה את השייכות והשיתוף. טיפול נפשי (פסיכותרפיה) הוא משמעותי. בתחילה הוא דומה להתערבות במשבר, מתוך החשיבות להחזיר לאם מהר ככל האפשר את תחושות הביטחון שלה ביכולתה לטפל בתינוק, להפחית את תחושות המצוקה והאשמה שלה. הטיפול מסייע לקבל כלים להתמודדות עם האימהות בכלל ובעיקר נוכח הדיכאון (ממי לקבל תמיכה? האם להניק? איך להצליח לישון?), הוא נותן מקום ולגיטימציה לתחושות המורכבות של האם, ואם המפגש עם האימהות מעלה אצל האם זיכרונות מורכבים מילדותה, נותן גם לכך מענה.
הרבה פעמים משלבים גם פגישות בהן האמא מגיעה עם התינוק כדי לבסס את הקשר והטיפול בתינוק. חשוב לשלב גם מפגשים זוגיים, או עם המשפחה הנרחבת (האמא של האם, אחותה) כדי לסייע גם להם להבין את שהאם חווה ואיך לסייע לה. כאשר הדיכאון בדרגה חמורה, חשוב לשלב טיפול תרופתי, בליווי פסיכיאטרי".
בנקודה זו מוסיף הפסיכיאטר ד"ר אורן טנא: "הטיפול דומה למצבי דיכאון אחרים. הוא כולל טיפול תרופתי, פסיכותרפיה ומערכת תמיכה מהסביבה. גם כאשר הדיכאון מופיע בסוף ההיריון או במהלך תקופת ההנקה, ניתן לבחור את הטיפול התרופתי המתאים שלא יזיק לתינוק".
לדברי הפסיכולוגית טל לבנה ממאוחדת, "השבוע הראשון שאחרי לידה דורש הסתגלות אדירה מהאישה ומהמערכת סביבה והרבה נשים חוות את ה"בייבי בלוז", בוכות, וחוות קושי. אם הקשיים נמשכים, חשוב לערב גורם מקצועי: אחות טיפת חלב, רופאת משפחה, רופאת ילדים וכמובן אנשי מקצוע מבריאות הנפש בקופת החולים. חשוב להבין שכשיש ספק אין ספק. עדיף תמיד לפנות ולהתייעץ ולקבל עזרה ולא להשאר עם הדברים לבד. במקרים של סיכון מיידי תמיד ניתן גם לפנות לחדר מיון פסיכיאטרי ללא צורך בהפניה".
האם התרופות לא מסוכנות בהנקה?
"יש תרופות אסורות בהנקה, וישנן תרופות שלא ידוע בהן על נזק שעלול להיווצר אצל העובר (רוב התרופות נוגדות הדיכאון). במקרים שהתרופה מותרת, יש לזכור שלפעמים הסיכון לדיכאון אימהי הוא לא פחות משמעותי לתינוק מבחינה התפתחותית מאשר הסיכון הקטן שבהמשך נטילת תרופה. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל, רופא המשפחה או המרכז לייעוץ טרטולוגי (המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי 02-5082825). חשוב מאוד לכן שרופא המשפחה או הפסיכיאטר יתנו את הטיפול התרופתי. בנוסף ניתן להתייעץ עם המרכז הטרטולוגי המספק יעוץ בנושא", הסבירה ד"ר פלגי.
מה שיעור האובדנות?
"שיעור האובדנות בדיכאון אחרי לידה אינו ידוע, אולם ניתן לשער כי המספרים קטנים מאוד כיוון שאחוז ההתאבדות בנשים צעירות קטן באופן יחסי. האחריות האימהית והדאגה לתינוק והצורך לטפל בוף היא גורם מיטיב בהקשר זה, גם אם מלחיץ לא מעט את האם. בכל מקרה בכל חשש לסיכון חשוב לפנות לבדיקה דחופה".
טל לבנה ממאוחדת מוסיפה שההשלכות של דיכאון אחרי לידה עלולות להיות קשות ומכאיבות מאוד. "מקרה הקיצון הוא כמובן של סכנה אובדנית, אבל ישנן השלכות מורכבות ומכאיבות אחרות: הזנחה עצמית של האם, פגיעה עצמית, קושי בהתקשרות לתינוק, קשיים במערכת היחסים הזוגית שעשויים להוביל אף לגירושין, בעיות התפתחותיות שונות, ועוד".
"כשאתם פוגשים אישה אחרי לידה חשוב לא לפחד לשאול. להסתכל לה בעיניים ולשאול אותה איך היא מרגישה, לשמוע איך היא מתמודדת ולשאול איך אפשר לעזור. חשוב לנרמל את הקשיים ולתת לגיטימציה לזה שהרבה פעמים אחרי לידה לא פשוט לנו"
למה נשים רבות מרגישות צורך להסתיר את הקושי אחרי לידה?
טל לבנה ממאוחדת מסבירה ש"כחברה אנחנו כמובן אוהבים לראות בלידה אירוע מרגש ומשמח, ומצפים מהאישה להיות מאושרת ולהתחבר מיד לתינוק שלה. אנחנו מעדיפים להדחיק את ה'בעצב תלדי בנים'. המצב הזה מייצר קושי אדיר לאישה שמתמודדת עם דכאון אחרי לידה. מטופלת שלנו במאוחדת שסבלה מדיכאון אחרי לידה אמרה פעם ש'דיכאון אחרי לידה זה הסוד הכי שמור אחרי הכור הגרעיני. פשוט לא מדברים על זה'. הרבה נשים מרגישות אשמה שהן לא נקשרות מיד לתינוק, למרות שיש הרבה נשים שלוקח להן זמן להתחבר אליו, הטיפול היום-יומי בתינוק שוחק ומתיש, הגוף כואב אחרי הלידה ויש חוויה של אובדן של החיים שהאישה הכירה עד עכשיו. הפער הזה בין הציפייה החברתית לבין החוויה הסובייקטיבית גורם לזה שהרבה נשים מתקשות לשתף בקשיים".
איך הסביבה שעוטפת את היולדת יכולה לעזור לה?
"כשאתם פוגשים אישה אחרי לידה חשוב לא לפחד לשאול. להסתכל לה בעיניים ולשאול אותה איך היא מרגישה, לשמוע איך היא מתמודדת ולשאול איך אפשר לעזור. חשוב לנרמל את הקשיים ולתת לגיטימציה לזה שהרבה פעמים אחרי לידה לא פשוט לנו. עדיף תמיד לפנות ולהתייעץ ולקבל עזרה ולא להישאר עם הדברים לבד, אפשר להציע לאישה לסייע לה לקבל עזרה מקצועית, ובמקרים של סיכון מיידי תמיד ניתן גם לפנות לחדר מיון פסיכיאטרי ללא צורך בהפניה.
"אפשר וצריך לטפל בדיכאון אחרי לידה, וטיפול פסיכולוגי הוא בעל ערך עצום. התועלת שבטיפול היא לא רק לאם שסובלת ושמגיע לה את כל התמיכה והליווי, אלא גם לתינוק, ולמערכת המשפחתית כולה".