בשבוע שעבר, לאחר אינספור ספקולציות והשערות, הודיעה הנסיכה קייט מידלטון לעולם שהיא מתמודדת עם סרטן ועוברת כימותרפיה. כמו מידלטון, מטופלי כימותרפיה מתמודדים בכל יום עם השלכות הטיפולים הללו שגורמים להתמודדות מורכבת עם תופעות לוואי לא-קלות וקשיים נפשיים. בשנים האחרונות תופס תאוצה השילוב בין רפואה מערבית לטיפולי רפואה משלימה להקלת תופעות הלוואי. קוראים לזה רפואה אינטגרטיבית.
פרופ' משה פרנקל, מנהל תחום אונקולוגיה אינטגרטיבית במרכז הרפואי רמב"ם, מסביר כי תחום הרפואה האינטגרטיבית התמסד לא מעט בזכות המטופלים עצמם. "מטופלים אונקולוגיים היו באים לרופא ומבקשים ממנו פתרונות לסימפטומים שהם חווים במהלך הטיפול. בחלק מהמקרים היו לו פתרונות ובחלק לא. ואז המטופלים חיפשו אותם והם אכן מצאו אותם. כך נוצר התחום החדש הזה שבא לשלב בצורה מושכלת את הרפואה המשלימה והאינטגרטיבית בתחום הטיפול בסרטן – מרגע האבחנה עד תקופת ההחלמה.
"זה נושא שהולך ומתפשט בכל העולם המערבי – באירופה, בארה"ב. לפני 20 שנה לא היה פה שום דבר, אך לאט לאט זה התפתח. כיום בישראל יש לנו 12 בתי חולים שנמצאים במערכת הציבורית ונותנים את השירותים האלה לחולים אונקולוגיים – מרמב"ם בצפון עד סורוקה בדרום", הוא מסביר.
"מבחינה היסטורית קודם הייתה רפואה אלטרנטיבית בעולם, היא קיימת כבר אלפי שנים", מסביר נדב שרייבום, מטפל ותיק ברפואה סינית מסורתית. "הרפואה האינטגרטיבית באה לעולם, מתוך הבנה כי שילוב החוכמות השונות של שתי הרפואות – המערבית והאלטרנטיבית כאחד, טומן בחובו מגוון שלם של יתרונות".
הוא מסביר כי הרפואה האינטגרטיבית לוקחת את הטוב משני העולמות. "לדוגמה, יש אינספור תרופות שפותחו מצמחים. אספירין למשל, הוא מופק מצמח הערבה. אלה מוצרים שבאמת נלקחו מהטבע והגיעו עד כדי תרופה. מלבדם יש גם הרבה טיפולים, בין אם דיקור, מגע, טיפולי גוף-נפש, המאפשרים להגיע לתוצאות טיפוליות הרבה יותר טובות. זה בהחלט הופך לטיפול שיש בו הרבה טעם ומשמעות למטופלים השונים".
כאמור, אחד הקשיים הגדולים של טיפול כימותרפי הוא התמודדות עם תופעות הלוואי הנלוות אליו. הרפואה האינטגרטיבית מבקשת לפתור בעיה זו על ידי מתן טיפול תומך אשר מטרתו היא צמצום תופעות הלוואי השונות.
פרופ' פרנקל מסביר כי "מצד אחד כמות הטיפולים הולכת וגדלה והשיפור בשרידות מהמחלה הולך ונעשה יותר טוב, אך מצד שני יש לטיפולים גם מחיר. מה שאנחנו מנסים לעשות זה לתת לרפואה האלטרנטיבית אפשרות להקל על אותם מטופלים".
פרופ' משה פרנקל: "כמות הטיפולים היום הולכת וגדלה והשיפור בשרידות מהמחלה נעשה יותר טוב. מצד שני יש לטיפולים גם מחיר, תופעות לוואי המתבטאות בכאבים. אנחנו באים לתת מענה לאותן תופעות לוואי, שברפואה הרגילה אין להן פתרונות חד משמעיים"
"מעבר לזה שהן עוזרות להתמודד עם הטיפול בסרטן, לתרופות הכימותרפיות יש גם תופעות לוואי שמתבטאות בכאבים, בגלי חום, בפגיעות עצביות (נוירופתיה), חולשה, הפרעות שינה, תלונות רגשיות כמו חרדה, אי-נוחות כללית. אנחנו באים לתת מענה לחלק מאותן תופעות לוואי, שברפואה הרגילה אין להן פתרונות חד-משמעיים".
"הדבר הראשון שאנחנו רוצים לעשות עם המטופלים האלה זה להקל עליהם ברמה הסימפטומטית", מוסיף שרייבום. "האנשים האלה נכנסים לאיזשהו מסלול טיפולים שיכול להימשך שבועות, חודשים שנה ואפילו יותר. סימפטומים יכולים להתפתח בגלל הטיפולים או בגלל המחלה. המטרה שלנו היא לצמצם כמה שאפשר וגם למנוע התפתחות של תופעות לוואי כאלה.
"למשל, אם אנחנו יודעים שחומר כימותרפי מסוים גורם לבעיות כמו נוירופתיה – תופעה שגורמת לנימול, עקצוץ ותחושות כאב, בכלי כמו דיקור ניתן לנסות ולהשפיע על חלק מהסימפטומים האלה – למנוע או לפחות לצמצם ולמזער אותם. אלה דברים שאנחנו יודעים שעובדים היטב".
שרייבום מסביר כי "הרפואה המסורתית מסתכלת על התפקוד המערכתי של המטופל. הרפואות המשלימות האינטגרטיביות באות מעולם של ראייה הוליסטית, שרואה קשר בין המערכות השונות. אנחנו רואים באדם יחידה אחת שלמה והמטרה היא להביא אותו לתפקוד מקסימלי על ידי תחזוק ומניעה. לאזן אותו על מנת שהמערכות יתפקדו טוב יותר. אפשר לחשוב על זה כמו על תזמורת, אתה צריך כמה צלילים שיעבדו יחד בהרמוניה".
ויש פה גם מרכיב פסיכולוגי לא מבוטל. "כשאדם מגיע עם אבחנה של מחלת סרטן קשה, מה שקורה זה שהוא מרגיש קצת שהיכולת להחליט נלקחה ממנו שהכול עובר לידי הרופא לידי האונקולוג", אומרת ד"ר הדס לביא, מומחית ברפואת משפחה ורפואה אינטגרטיבית במרכז הרפואי שיבא. "בתוך הרפואה המשלימה האינטגרטיבית אנחנו רואים אותו ועוזרים לו לקחת בחזרה חלק מהיכולות לעזור לעצמו, חלק מהשליטה. הוא בעצם יוצא עם תוכנית כוללת, דרך שהוא יכול לעזור לעצמו מבחינת אורח חיים, מבחינת חרדה וסטרס, מבחינת טיפולים משלימים. כבר מעצם זה, זה עוזר ומייצר תקווה.
"בנוסף, בניגוד לרפואה המערבית שכביכול רק הורגת את הסרטן, הרפואה המשלימה באה לחזק את הבריא, לחזק את המטופל, את הגוף שלו, את מערכת החיסון שלו ואפילו את הנפש במידה מסוימת. מתוך זה יש תחושה טובה יותר והירתמות טובה יותר לטיפול בפן הכללי".
"אני לא מוותרת"
"יש לי קילומטראז' של 3,450 שעות כימותרפיה, יש מצב שאכנס בזכות זה לספר השיאים של גינס", מספרת בחצי הומור גבי שטרית, המתמודדת כבר חמש שנים עם סרטן. למרות כל זאת היא עדיין שומרת על אופטימיות.
"יש לי סרטן מעי גרורתי", היא מספרת. "הרופאה לא גילתה את זה בבדיקה. כעבור שנתיים, בבדיקה חוזרת, הגידול כבר הגיע לגודל של 9 ס"מ עם גרורות בכבד ובריאות. עברתי ניתוח מאוד גדול שבו כרתו לי 25 ס"מ מהמעי, את הגידול, 39 בלוטות לימפה ואונה ושלושת-רבעי מהכבד. לאחר מכן עברתי ניתוח נוסף בכל ריאה. עדיין יש לי גרורות. היום אפשר להגיד שהמחלה כרונית".
הסרטן האלים שבו חלתה הצריך טיפול מורכב. "עברתי טיפול מאוד קשה. שלוש וחצי שנים החזקתי בו מעמד. מה שאני מקבלת היום זה בשביל להאריך לי את החיים. אני מתחילה בבית החולים טיפול של ארבע שעות ואז מקבלת 'טייק אוויי' ל- 46 שעות בבית. על אף כל זאת אני משתדלת להתרכז בעשייה. אני בת 70, פעילה מאוד ברשתות החברתיות, עובדת כקרמיקאית, ממשיכה ללמד קבוצות, עושה סדנאות. זה מה שמחזיק אותי".
גם שטרית סבלה מתופעות הלוואי של הטיפול הכימותרפי. "יש לי נוירופתיה מטורפת ברגליים. לפעמים אני מרגישה שאני הולכת על חלוקי נחל ולפעמים על גרגירי חומוס", היא אומרת בהומור האופייני לה. "הנוירופתיה תוקפת בברכיים, בשפתיים, בלשון, בידיים. אבל אני לא מוותרת".
במסגרת הטיפולים הגיעה שטרית גם לטיפול רפלקסולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם, שלדבריה סייע לה מאוד. "הייתי בשלושה טיפולים. מעבר לזה שזה פינוק, זה מאוד עזר לי. הרגשתי ממש טוב אחרי. טיפול ראשון זה טיפול ראשון, בטיפול השני הרגשתי כבר שיפור ולטיפול השלישי כבר חיכיתי בכיליון עיניים. אני חושבת שגם צריך להאמין שזה יעזור. אם אתה לוקח את זה בקטע של 'נו באמת איזה קשקוש' זה לא יהיה אפקטיבי, אבל אם אתה בא מתוך כוונה לעזור לעצמך אני חושבת שזה עושה את כל ההבדל".
דניאלה לוי, מחלימה מסרטן השד: "המטפלת שלי בדיקור עבדה איתי על חיזוק המערכת החיסונית וגם על טיפול בנימול והכאבים שהיו לי באצבעות וכפות הרגליים. ברגע שהנפיחות השתפרה עברנו לעבוד על דברים כמו אחרים כמו עירור של מערכת הלימפה ושיפור תפקידי הכבד, וזה באמת עבד"
דניאלה לוי אובחנה עם סרטן השד באוגוסט לפני שנתיים. "עברתי כימו, ניתוח והקרנות", היא מספרת. "היו לי 16 סבבים של כימו שמתוכם ארבעה נחשבים קשים. לדברים האלה יש כל מיני תופעות לוואי כאלו ואחרות המתבטאות אצל כל אחד אחרת. מעבר לנשירת שיער יש סוג של נימול באצבעות וכאבים ברגליים ובברכיים. הייתי קמה בבוקר והאצבעות שלי היו נפוחות, היה לי ממש קשה לעשות אגרוף מבלי לשים את האצבעות במים קרים. הייתי הולכת ממש כמו צולעת בגלל שכאב לי. בנוסף היו לי גם תפקודי כבד שיצאו עם מדדים גבוהים. הכול היה תופעות של הכימו".
לוי הגיעה לטיפול דיקור במרכז לרפואה אינטגרטיבית בבית החולים איכילוב, על מנת לטפל בתופעות הלוואי שמהן סבלה. הגעתי למטפלת שלי, ענת מור. היא עבדה איתי על חיזוק המערכת החיסונית וגם על טיפול בנימול והכאבים שהיו לי באצבעות וכפות הרגליים. ברגע שהנפיחות ירדה עברנו לעבוד על דברים כמו אחרים כמו עירור של מערכת הלימפה ושיפור תפקידי הכבד, וזה באמת עבד. אני מאוד ממליצה, בטח לחולים אונקולוגיים, הטיפולים שהם עוברים לא קלים".
לוי אף מציינת את חשיבות ההתמדה בטיפול ככלי משמעותי להשגת הטבה. "טיפול אחד לא יעשה לך הבדל, אבל לאחר סדרה של שמונה טיפולים כבר תרגיש אותו. בנוסף, כמי שעבר את המסלול הזה, אני יכולה להגיד שהרפואה הקונבנציונלית יכולה לקחת אותך עד לנקודה מסוימת. יש לה את הכבוד המגיע לה, אבל אני חושבת שגם לרפואה האלטרנטיבית יש. אני לא הייתי מזלזלת בזה. יש הרבה חולים ששמים מבטחם ברופא ומה שהוא יגיד זה מה שהוא יעשה. אני חושבת שצריך לתקוף בכל החזיתות. עדיף לשלב בין שתיהן ולא לוותר. לדעתי זה מאוד עוזר".
אפשר לקבל טיפול ללא עלות
הרפואה המערבית מתבססת על נתונים ומחקר, וגם הרפואה האינטגרטיבית. עבודות מחקריות מהשנים האחרונות מדגישות את התועלת הגדולה שיש בטיפולים מסוג זה לחולי סרטן, בנוסף למחלות ולמצבים רפואיים אחרים.
"זו לא רק תחושה סובייקטיבית שלי", אומר פרופ' פרנקל, "אלה דברים שנחקרו בצורה מסודרת. היום אנחנו יודעים על הרבה מחקרים שמצביעים על טיפולים מסוימים שבהחלט מקלים על תופעות הלוואי של הכימו כמו טיפול דיקור סיני או רפלקסולוגיה. יוגה תרפיה זה גם סוג מסוים של טיפול שאנחנו הרבה פעמים נעזרים בו בנושא של הורדת מתח.
"אנשים נמצאים בחרדות מאוד לא פשוטות במהלך תקופת הטיפולים. אתה חייב להוריד אצלם את רמת המתח מכיוון שיש לזה השפעה גם על הטיפול והתוצאות שלו. אם אנחנו מביאים את האדם למצב שבו הוא מגיע לטיפול הרבה יותר רגוע, אז גם התוצאות יותר טובות ויש פחות תופעות לוואי. אנחנו שמים לב לזה".
גיא פולק, מנהל המערך לרפואה אינטגרטיבית, איכילוב: "כל חולה אונקולוגי שמגיע לטיפול במסגרת מרפאת כאב מאחד מבתי החולים יכול לקבל טופס 17, מה שמאפשר לו טיפולי דיקור ללא תשלום. זה משנה מאוד את ההתנהלות של החולה"
"זה לא שאנחנו קוסמים", מוסיף שרייבום. "יש פה התמודדות קשה, גם מול מחלה וגם מול טיפולים מורכבים ולא פשוטים. אנשים שעושים טיפולים משלימים במקביל לטיפולים הכימותרפיים ישיגו בסופו של דבר תוצאות טובות יותר, גם בהיבט של איכות החיים וגם בהיבט של איכות הטיפול עצמו. ולא רק שזה מאפשר טיפול יותר סדיר, יש לזה הרבה מאוד ערך.
"למשל, יש עבודות על כאב שמשוות את האפקט בין דיקור לתרופות משככות כאב. התצפית אומרת שהאפקט של תרופות משככות כאב הוא מיידי, מהיר ויעיל יותר מהשפעה של הדיקור ולכן אם מטופל סובל מכאב אקוטי הוא יצטרף לקחת לפעמים תרופות. עם זאת, בשימוש לאורך זמן של דיקור ניתן להגיע בערך לאותה השפעה. הקבוצה הכי מעניינת במחקר זו הקבוצה שקיבלה גם תרופות וגם טיפול דיקור. היא קיבלה את התוצאות הכי טובות. זה מאפשר ליהנות מאותן תוצאות עם פחות תופעות לוואי מהתרופות. גם מהירות התגובה יותר טובה".
"מדובר במערכות שקיימות כבר הרבה שנים, שהפכו לחלק מהקווים המנחים באירופה ובארה"ב, כך שכנראה שיש בהם מספיק הוכחות", אומרת ד"ר לביא, "וחשוב לזכור שרמת ההוכחה לכל דבר צריכה להיות פרופורציונלית לרמת הנזק. לדוגמה, אם אני מציעה לבנאדם לעשות פעילות גופנית שרמת הנזק ממנה היא אפסית בהנחה שמבצעים אותה באופן מקצועי, אז רמת ההוכחות שאני דורשת עבור זה יותר נמוכה.
"כך גם במקרה של טיפול דיקור או רפלקסולוגיה, שגם בהם רמת הנזק צפויה להיות נמוכה. חשוב לזכור שאנחנו מהווים טיפול תומך. אנחנו לא מהווים טיפול במחלה. אם מטופל יבוא ויגיד לי 'אני רוצה לעשות דיקור במקום טיפול כימותרפיה' התשובה שלי תהיה לא. אנחנו רוצים טיפול שהוא אינטגרטיבי. הוכחות כבר יש".
איך זה עובד בפועל?
"יש לנו בבית החולים את מרכז טל בית מאיר שבו אנחנו נותנים את כל הטיפולים", אומר פרופ' פרנקל. "הרופאים והצוות הרפואי, כמו גם האחיות והעובדים הסוציאליים מפנים למרפאה שלנו את המטופלים. הצוות הרפואי מזהה את המצוקה או את אי הנוחות, וממש כמו שמפנים לאנשי מקצוע נוספים, מפנים אותם אלינו על מנת לטפל באותן בעיות שהמטופל מציג.
"אנחנו מנסים למצוא לזה פתרונות במסגרת הטיפולים שנמצאים ברשותנו. לפעמים זה בא מהמטופל עצמו. אנחנו הולכים עם הרצונות שלו".
ד"ר לביא אומרת כי "המרכזים מלאים. במרכז טל שהוקם בשיבא בשנת 2013 יש צוות של כ-20 מטפלים המעבירים טיפולי דיקור, רפלקסולוגיה, שיאצו. הם בהחלט מהווים חלק אינטגרלי במסע של המטופל. זה נשמע מאוד הגיוני, ואנחנו כבר יודעים שיש תוצאות טובות יותר למטופלים שעושים את הטיפולים האלה".
רבים לא יודעים זאת, אך טיפולי דיקור מכוסים בסל הבריאות לחולים אונקולוגיים. "כל חולה אונקולוגי שמגיע לטיפול במסגרת מרפאת כאב מאחד מבתי החולים יכול לקבל טופס 17 מה שמאפשר לו טיפולים ללא תשלום", אומר גיא פולק, מנהל המערך לרפואה אינטגרטיבית במרכז הרפואי איכילוב. "זה משנה מאוד את ההתנהלות של החולה. במקום להוציא עכשיו מאות ואלפי שקלים בטיפולים, בין אם זה ברפואה קהילתית או מרפאות פרטיות, הוא מקבל את כל הטיפולים תחת קורת גג אחת. הרופא האונקולוג והמטפל עובדים ביחד ומלווים אותם יחד בטיפול. זה מאוד משמעותי".
וכמו כל תחום ברפואה המודרנית, גם תחום זה הולך וממשיך להתפתח באופן תדיר. "יש איזושהי התקדמות בתוך התחום של הרפואה האינטגרטיבית בארץ", מאשר פולק. "כחלק מזה אנחנו לוקחים מודלים מתוך עולם הרפואה ועושים להם איזושהי אדפטציה לרפואה האינטגרטיבית. בתחום האונקולוגיה, למשל אנחנו מבצעים חלוקה מלאכותית של המטפלים להתמחויות ותתי התמחויות. יש מטפלים בחולים אונקולוגיים ויש חלק שמטפלים במחלות אחרות. גם המטפלים האונקולוגיים מחולקים לפי התמחויות: יש מי שעושה טיפולים לחולות סרטן שד ויש מטפלים שעושים טיפולים לחולים אונקולוגיים בדרכי העיכול".
לפי פולק, מדובר בשלב התפתחותי טבעי בתחום שממילא הולך וצובר תאוצה. "זה מאפשר למטפל להכיר הרבה יותר טוב את המחלה של המטופל, להבין את הטיפולים שהמטופל עובר ולדעת בסוף מה הטיפול הכי נכון והכי טוב לו. האבחנה חייבת להיות מבדלת לכל מטופל ומטופלת ולפיה אנו בונים את הטיפול. זה מאוד אינדיבידואלי. על פניו אין את ההתמחויות האלה ברפואה סינית. הרפואה הסינית כרפואה לא ממוקדת בהתמחויות אלא מסתכלת על האדם כמכלול, ואנחנו היום עושים משהו שמחבר בין שני העולמות. המודלים האלו עוזרים לנו בסופו של דבר להתמקצע יותר.
ד"ר הדס לביא: "אם מטופל יבוא ויגיד לי 'אני רוצה לעשות דיקור במקום טיפול כימותרפיה' התשובה שלי תהיה לא. אנחנו רוצים טיפול שהוא אינטגרטיבי. הוכחות כבר יש"
"בנוסף ולא פחות חשוב, אנחנו מחלקים את המחלה לשלושה שלבים: שלב הגילוי, שלב הטיפול ושלב ההחלמה. כל שלב כזה מייצר תופעות, בעיות וחרדות שונות, ובכל אחד צריך לדעת איך לטפל. הצרכים הם שונים מבחינת תופעות הלוואי של המטופל, מבחינת הצרכים הנפשיים שלו וגם מבחינת ההתקדמות שלו אחרי המחלה: לכל שלב יש את הצוות שלו".
האם נראה בעתיד יותר מטופלים אונקולוגיים המסתייעים בשירותיה של הרפואה המשלימה? סביר להניח שהתשובה ברורה מאליה. "מטופלים צריכים להבין מהר מאוד שהם צריכים להיות באיזשהו תהליך של שליטה וניהול של המחלה. הרופאים מעולים, אך כל מטופל ומטופל צריכים לבדוק, לשאול שאלות ולהיות אחראיים. אלה בסופו של דבר החיים שלהם", אומר שרייבום. "אני מציעה לכל החולים באשר הם להגיע לקבל ייעוץ מסודר על ידי רופא אינטגרטיבי", מסכמת ד"ר לביא. "יש מגוון רחב של בתי חולים בארץ שמספקים את השירות הזה, וכל אחד יכול למצוא מקום שנוח ויתאים לו".