מחלת פרקינסון היא מחלה נוירולוגית מורכבת, שעד היום לא נחשפו כל הגורמים, המרכיבים וההיבטים שלה. למעשה, זוהי המחלה הנוירודגנרטיבית - קטגוריית מחלות הפוגעות בעיקר בנוירונים שבמוחנו - השנייה בשכיחותה (אחרי מחלת אלצהיימר), בה לוקים כ-10 מיליון אנשים ברחבי העולם.
מחלת פרקינסון משפיעה בעיקר על אופן התנועה של האדם החולה בה, ובאה לידי ביטוי ברעד, נוקשות, תנועה איטית ובעיות שיווי משקל. עם זאת, מחלה זו עשויה להשפיע גם על היבט חיוני נוסף של הבריאות שלנו: דפוסי הנשימה. הבנת האופן שבו דפוסים אלה משתנים אצל אנשים עם פרקינסון יכולה לפתוח אופקים חדשים לאבחון ולטיפול.
6 צפייה בגלריה
משתתפי המחקר ענדו מכשיר קטן שהודבק על עורפם ועקב ברציפות אחר זרימת האוויר באף שלהם במשך 24 שעות
(צילום: ד"ר מיכל אנדלמן-גור, מכון ויצמן למדע)
במחקר חדש של מכון ויצמן למדע בשיתוף עם המרכז הרפואי איכילוב, שנערך על ידי ד"ר מיכל אנדלמן-גור, ד"ר קובי סניץ, פרופ' טניה גורביץ' ופרופ' נעם סובל, ושהתפרסם לאחרונה בכתב העת Communications Medicine, נמצאו שינויים ספציפיים בנשימה במחלת פרקינסון, כך שהחוקרים משערים כי אלה עשויים לסייע באבחון מוקדם של המחלה בעתיד.
תזמון השאיפה והנשיפה
נשימה היא פעולה אוטומטית שלעתים קרובות נלקחת כמובנת מאליה. הנשימה כרוכה באיזון עדין בין שרירי בית החזה לבין מסלולים עצביים ומרכזי נשימה במוח המווסתים את תזמון השאיפה והנשיפה. בנוסף, קיימות יותר ויותר עדויות מחקריות לכך שהאופן בו אנו נושמים משפיע על תפקוד המוח שלנו.
במחלת פרקינסון, חלקי המוח ששולטים בנשימה הם בין הראשונים להיפגע ולהתנוון, שנים לפני הופעת התסמינים הקשורים בתנועה. הקשר הזה הוביל את החוקרים להשערה כי אנשים עם מחלת פרקינסון עשויים לשנות את דפוסי הנשימה שלהם, ובפרט את תזמון השאיפה והנשיפה, מה שיכול לשקף את השינוי הבסיסי בבריאותם.
6 צפייה בגלריה
ד"ר מיכל אנדלמן-גור, פרופ' נעם סובל ופרופ' טניה גורביץ'
(צילום: דניאל ישר, שמעון שלביץ' ומכון ויצמן למדע)
נשימה בזמן פעולה
כדי לחקור את הרעיון הזה, ובשיתוף פעולה עם היחידה להפרעות תנועה במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, בניהולה של פרופ' טניה גורביץ', נערך מחקר שכלל 28 נבדקים שאובחנו עם מחלת פרקינסון, בעיקר בשלב מוקדם יחסית של המחלה, ו-33 נבדקים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת.
משתתפי המחקר ענדו מכשיר אלקטרוני קטן ולביש שהודבק על גבי העורף שלהם ועקב ברציפות אחר זרימת האוויר באף שלהם במשך 24 שעות. המכשיר החדשני פותח במיוחד במעבדה עבור סוג זה של ניסויים. הנבדקים הונחו להמשיך באורח חייהם כרגיל, כך שהמכשיר תיעד כיצד נשימתם השתנתה במהלך הפעילות היומיומית הרגילה שלהם, וסיפק תמונה מציאותית של דפוסי הנשימה שלהם.
בנוסף, כל הנבדקים עברו בדיקה נוירולוגית מלאה, כולל הערכת חומרת מחלת הפרקינסון. לאחר מכן, ניתחו החוקרים את דפוסי הנשימה שנאספו, תוך הפרדה בין זמן ערות לשינה.
שאיפות ארוכות יותר אצל חולי פרקינסון
במחקר נמצא כי בזמן ערות, אנשים עם מחלת פרקינסון מתאפיינים בדפוסי נשימה שונים באופן משמעותי בהשוואה לקבוצת הביקורת הבריאה. באופן ספציפי, השאיפות שלהם נוטות להיות ארוכות יותר ופחות משתנות. כלומר, אנשים עם מחלת פרקינסון נושמים נשימות ארוכות ויציבות יותר, ואילו לאנשים ללא המחלה יש דפוס נשימה דינמי יותר עם תנודות גדולות יותר בקצב הנשימה. השינויים האלה קשורים למרכזי נשימה במוח שנפגעים במחלת פרקינסון.
השלכות על אבחון המחלה
ההיבט המרגש ביותר של המחקר, אולי, הוא הפוטנציאל שלו לאבחון המחלה. נמצא כי על ידי ניתוח של רק 30 דקות של נתוני הנשימה של האדם, ובעזרת כלים חישוביים של למידת מכונה, ניתן לזהות נבדקים עם מחלת פרקינסון בשיעור דיוק גבוה של 87%. משמעות הדבר היא כי דפוסי נשימה יכולים לשמש כלי רב ערך לגילוי מוקדם של מחלת פרקינסון, שיכול לסייע בניהול יעיל ומיטבי של המחלה.
6 צפייה בגלריה
המכשיר מתעד כיצד הנשימה משתנה במהלך הפעילות היומיומית הרגילה של הנבדק/ת
(צילום: מכון ויצמן למדע)
יתרה מזאת, נמצא מתאם בין שינויים בדפוסי הנשימה, וספציפית בכמה האדם עוצר את נשימתו בעת שאיפה ונשיפה, לבין חומרת תסמיני מחלת הפרקינסון, שנמדדת על ידי סולם סטנדרטי קליני שנקרא MDS-UPDRS (Movement Disorder Society - Unified Parkinson's Disease Rating Scale). הדבר מצביע על כך שדפוסי נשימה יכולים לסייע בזיהוי המחלה ולספק תובנות לגבי התקדמותה אצל האדם הלוקה בה.
חשוב לציין כי מדובר בכלי פשוט, לא פולשני, לא כואב ולא יקר, שיכול להיעשות בו שימוש נרחב בקליניקה, כולל במקומות נידחים ברחבי העולם עם מגבלת גישה לטכנולוגיה מתקדמת ויקרה.
למה זה חשוב?
עבור המתמודדים עם מחלת פרקינסון, אבחון מוקדם וטיפולים מותאמים יכולים לשפר בצורה ניכרת את איכות החיים. לאחרונה חלה התקדמות מחקרית לקראת פיתוח טיפולים משני מחלה – טיפולים שיכולים להאט או אפילו לעצור את התקדמות המחלה. עם זאת, כאשר אדם מאובחן עם מחלת פרקינסון על סמך שינויים בתנועה, תאי מוח רבים באזור האחראי לתנועה כבר נפגעו.
אבחון מוקדם עשוי לשנות תרחיש זה, ולאפשר התערבויות רפואיות לפני שמתרחשת פגיעה זו. יתר על כן, להבנת הקשר בין נשימה לבריאות המוח עשויות להיות השלכות רחבות יותר מעבר למחלת פרקינסון, באופן העשוי להעלות תובנות לגבי מצבים אחרים המשפיעים על תפקוד המוח (כגון אלצהיימר), ולסלול את הדרך לגישות מקיפות וכוללניות יותר לטיפול ולניהול מחלות נוירולוגיות.
6 צפייה בגלריה
דפוסי נשימה יכולים לשמש כלי רב ערך לגילוי מוקדם של מחלת פרקינסון
(צילום: מכון ויצמן למדע)
משב רוח חדש של תקווה
הממצאים שעלו מהמחקר מרמזים על שינויים בדפוסי הנשימה בשלב מוקדם יחסית במחלת פרקינסון. עם זאת, כדי שממצאים אלה יהיו בעלי ערך ממשי לאבחון, יש לבדוק את דפוסי הנשימה המתוארים אצל חולי פרקינסון שטרם אובחנו. כלומר, לבחון אם ניתן לא רק לזהות פרקינסון עם שיטה זו, אלא גם לחזות את הופעת המחלה. זהו ההמשך הקריטי של המחקר הנוכחי.
נסיים בשאלה פתוחה: האם תוכנית אימונים - שמטרתה לשפר את דפוסי הנשימה הספציפיים שנפגעים במחלת פרקינסון - עשויה לעזור לעכב את התקדמות המחלה בעתיד?
שותפים למחקר שבוצע במכון ויצמן למדע: ד"ר קובי סניץ, ד"ר דניאל הונגשטיין, ד"ר אהרון וייסברוד, תמנע סורוקה, ד"ר אהרון רביע, ליאור גורודיסקי, לירון פינצ'ובר, עדי עזרא, נעמי חזי
פורסם לראשונה: 07:23, 19.11.24
