לא מעט פילוסופים ועתידנים טוענים כי האפשרות הכי סבירה להכחדת האנושות היא שנשעשע את עצמנו למוות - כלומר נהפוך למכורים לאיזו גרסה עתידנית אינסופית של טיקטוק, עד כדי כך שנשכח לאכול או לעשות ילדים. טיקטוק בגרסת 2023 ידועה בעיקר בגלל מנוע המלצת התוכן שלה, שמשאיר מאות מיליוני אנשים דבוקים למסך בכל יום. כבר מספר שנים שיש בידינו את הטכנולוגיה ליצירת המנוע הזה - מנוע בינה מלאכותית שלומד את המשתמשים וממליץ על תכנים במטרה להאריך ככל האפשר את זמן המסך שלהם (ועל הדרך להראות להם עוד פרסומות). חברות רבות ומגוונות, השוות היום מאות מיליארדי דולרים, מבוססות על טכנולוגיה כזו.
סביר להניח שבעתיד הקרוב החברות הללו לא רק ימליצו לכם על תוכן שידביק אתכם למסך, אלא ממש ייצרו אותו בעזרת טכנולוגיות של בינה מלאכותית יוצרת - המסוגלת לייצר טקסט, תמונות וגם וידאו ומוזיקה על פי בקשה - ועל בסיס ההעדפות שלנו שכבר נלמדו – הדרך לרשת החברתית העתידנית שתכחיד אותנו סלולה בהחלט.
עוד AI ובריאות:
המצב הנוכחי והעתידי המתואר לעיל הוא אסון נפשי, לא פחות, וכולנו יודעים שאנחנו צועדים אליו בעיניים פקוחות (שמסתכלות על המסך, מן הסתם). אבל מה אם היינו מנצלים לטובה את היכולת של תוכנות בינה מלאכותית כדי לגלות את נקודות התורפה הפסיכולוגיות שלנו? למשל, דמיינו את אותו מנוע בינה מלאכותית הממליץ לך על תוכן, רק שבמקום להדביק אותך למסך הוא מיועד לשפר את המצב הנפשי שלך - לעודד אותך אם אתה עצוב, להעניק לך מוטיבציה אם אתה מיואש ולהרגיע אותך אם אתה כועס. המנוע הזה יכול גם ליצור איתך אינטראקציה ולהתעניין בך, אם אתה מרגיש בודד, למשל.
נדב לבלשימוש בבינה מלאכותית הוא טרנד פופולרי מאוד בשנים האחרונות בתחומי הבריאות השונים. תוכנות בינה מלאכותית מסייעות כבר כיום באבחון מחלות, משפיעות על החלטות טיפוליות, ממליצות על תרופות, מאתרות גידולים ואף מסייעות במניעת מחלות מבעוד מועד. עולה השאלה - האם בינה מלאכותית, שמבוססת על תהליכים חישוביים מתמטיים יכולה לסייע בהבנה ובטיפול של נפש האדם?
בשנים האחרונות התפתח תחום חדש, תחום הפסיכיאטריה החישובית, העוסק באבחון, תכנון טיפול, מחקר וטיפול שוטף תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. על ידי שילוב טכנולוגיות אלו בפרקטיקה שלהם, פסיכולוגים ופסיכיאטרים משפרים את היכולת לספק טיפול יעיל ומותאם אישית. מדובר למעשה בשילוב של טיפול מסורתי עם טכנולוגיה חדשנית כדי לטפל במצבי בריאות נפשיים טוב יותר, בין היתר על ידי שימוש בסימולציות נפשיות ועיבוד נתוני המטופל.
התוצאות היו מדהימות. מטופלים שלא דיברו ימים יכלו לדבר בשפה חופשית על כל נושא שבעולם ממש כמו שמדברים עם חבר דרך הטלפון
מוסדות רפואיים וחברות הזנק בתחום בריאות הנפש משגשגים וצפויים לשנות את התחום כליל ולהפוך את הטיפול הנפשי לנגיש וזול יותר. השאלה, אם הוא יהיה באיכות זהה לטיפול האנושי.
בודד? דבר עם הצ'אט
לא מזמן נערך ניסוי שהוגדר כהצלחה בבית החולים בילינסון בנוגע לפרויקט להפגת בדידות אצל מטופלים גריאטריים. הפרויקט כלל שני מרכיבים עיקריים - הראשון הוא להנגיש למטופלים את ChatGPT בממשק קולי ונוח, כך שיוכלו לשוחח איתו. לפני תחילת השיחה, איש הצוות מיידע את ChatGPT שהוא הולך לשוחח עם מטופל/ת מאושפז. נערכו מספר ניסויים עם מטופלים בעברית, ערבית, אנגלית, רוסית וצרפתית והתוצאות היו מדהימות. מטופלים שלא דיברו ימים יכלו לדבר בשפה חופשית על כל נושא שבעולם ממש כמו שמדברים עם חבר דרך הטלפון.
(שיחה על נושאים רגשיים ואנושיים בהחלט עם הרובוטית אמקה, מבוסס GPT)
המרכיב השני של הפרויקט עסק בניתוח השיחות לצורך זיהוי מצוקה וניתוח הידרדרות, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת.
קואצ'ר אישי בחמישה יורו לחודש
הסטארט-אפ Replika מציע "חבר מבוסס בינה מלאכותית אשר להוט ללמוד וישמח לראות את העולם דרך העיניים שלך. Replika תמיד מוכן לשוחח כאשר אתה צריך חבר אמפתי". עם כמה שזה נשמע קצת מקריפ, החברה כבר גייסה 11 מיליון דולר ממספר משקיעים וקרנות הון.
סטארט-אפ נוסף בשם clare&me השכיל לשלב פסיכולוגים בתהליך הפיתוח של התוכנה, והם מציעים את "קלייר" - קואצ'ר שאיתו אפשר להתכתב או לשוחח, המציע "מרחב בטוח ולא שיפוטי לצורך שיתוף חרדות ודאגות, מכל מקום ובכל זמן", כל זאת בתמורה לחמישה יורו בחודש.
מוזיקה מותאמת אישית לשיפור המצב הנפשי
בסטארט-אפ אחר, בשם MediMusic, טוענים שבחירת מוזיקה מותאמת אישית (בעזרת בינה מלאכותית, כמובן) מסייעת להאט את קצב הלב של הלקוח ו"גורמות לתחושה פיזית חיובית". על פי חברת הענק Headspace, שגייסה עד עכשיו 321 מיליון דולר ושוויה מוערך במיליארדים, נעשה שימוש במידע ביומטרי של המשתמש כגון מספר צעדים וקצב לב, כדי להמליץ על תוכן מותאם אישית כגון מדיטציה או פעילות פיזית על מנת לשפר את מצבו הנפשי.
(מוזיקה מותאמת אישית. מדימיוזיק)
אחד המוצרים שכבר נעשה בהם שימוש ביותר מ-600 מרפאות ברחבי העולם, מגיע מחברת Myndlift. בעזרתו, כך טוענת החברה, ניתן לנתח אותות חשמליים ממוחו של המשתמש ולהסיק מה המצב הנפשי שלו. על בסיס ההערכה הזו, נערכת תוכנית מותאמת אישית לשיפור המדדים הנפשיים.
חברות אלו ורבות אחרות מפתחות תוכנות העוסקות בהבנת בעיות נפשיות ובסיוע להן. הצלחתן מעלה שאלה מהותית ביותר - הייתכן כי נפש האדם היא למעשה תוצאה של תהליכים חישוביים המתרחשים בתוך המחשב הביולוגי שלנו? האם ההצלחה של טכנולוגיה מתקדמת כמו בינה מלאכותית בחיזוי התנהגות היא ההוכחה לכך?
אנחנו ללא ספק חיים בתקופה מעניינת, תקופה שבה טכנולוגיה לא-אנושית עוזרת לנו לפצח את הגביע האנושי הקדוש ביותר - הנפש.
נדב לבל, מנהל המרכז לבינה מלאכותית, מערך החדשנות בית חולים בילינסון ומחבר הספר "בינה מלאכותית לבני אנוש"
