אתם מתכננים לטבול במעיין פראי? כדאי שתחשבו שוב: שני ילדים טופלו לאחרונה במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, לאחר שטבלו במעיין עטרת באזור בנימין, ועלוקות שחדרו לעיניהם גרמו לדימומים. בשני המקרים, הרופאים הצליחו להוציא את העלוקות באמצעות פינצטה - מבלי שנגרם נזק לראייה.
המקרה הראשון היה של ילד כבן עשר שהגיע לחדר המיון של המרכז הרפואי שערי צדק, כשהוא מתלונן על גוף זר בעין, אי נוחות וקושי לפתוח אותה. אביו הבחין בגוף שחור הדבוק לעין, ולאחר ניסיונות לשטוף את אותו גוף שחור, שלא צלחו, החליט להבהיל את בנו לחדר המיון.
עוד בנושא:
"ראינו תמונה לא שגרתית של עלוקה חלקה שדבוקה לשטח העין", מספר ד"ר אלעד זיו און, מתמחה ברפואת עיניים בבית החולים, "בצד אחד רואים את השיניים הנושכות דבוקות לעין, ובצד השני את הזנב מתנועע. הילד התקשה לפקוח את העין והייתה גם ירידה בחדות הראייה. טפטפנו לו טיפות אלחוש ובעזרת פינצטה הוצאתי את העלוקה".
זיהה את העלוקה. ד"ר אלעד זיו אוןשיני העלוקה ננעלות על האיבר שאליו היא נצמדת, תוך הפרשת חומרים נוגדי קרישה: "החומרים שהעלוקה מפרישה גורמים לדימומים, והנשיכה נמשכת זמן רב ולכן אי אפשר לשטוף את העלוקה, אלא צריך להסיר אותה בזהירות בפינצטה כירורגית", מסביר ד"ר זיו און.
העלוקה גרמה כאמור לדימומים אך הילד שוחרר במצב טוב, תחת טיפול אנטיביוטי וסטרואידים. הוא סבל מטשטוש ראייה למשך כשבועיים, אך החלים לבסוף. "בלי זיהוי מוקדם וטיפול, אין ספק שעלולה להיות פגיעה בראייה".
במקרה נוסף שהתרחש בשבוע שעבר, הגיע בן שש שטבל באותו מעיין, עם תמונה דומה של טשטוש ראייה ותחושת גוף זר. ד"ר מריה צסלר, רופאה מתמחה בבית החולים, איתרה את העלוקה, והסירה אותה. הילד שוחרר לאחר הטיפול לביתו להמשך מעקב וטיפול מקומי.
פרופ' צדוק: "ההמלצה שלנו היא להימנע מטבילה במקורות מים לא מוסדרים, שעלולים להוות בית גידול לאמבות, עלוקות, טפילים וחיידקים. במחלקת העיניים טיפלנו בכל סוגי הזיהומים האלה שגורמים לאי נוחות קשה עד כדי פגיעה חמורה בראייה"
זיהום עלוקה בעיניים נחשב לנדיר בעולם, אולם בישראל כבר תוארו מקרי הדבקה נוספים בעלוקה אצל אנשים שטבלו במעיינות וסבלו מדימומים בעיניהם. כן דווחו מקרים של הידבקויות בעקבות חשיפה למקור מים. אחד מהם התרחש ב-2005, כשבגרונו של גבר בן 45 מהגליל המערבי, שהתלונן על כאבים וקשיי נשימה, נמצאה עלוקה לאחר ששתה ממעיין בנחל מונפורט. הוא הגיע לבית החולים לאחר שהעלוקה מוצצת הדם החלה להתנפח בגרונו, וגרמה לו למחנק.
צילום: פייסבוק מעיין עטרת
במקרה אחר, שאירע בשנת 2008, נמצאה עלוקה באיבר מינו של צעיר ששכשך עירום במעיין בבקעת הירדן. העלוקה חדרה לצינור השופכה שלו וגרמה לדימומים. מאחר שהעלוקה משחררת לא רק נוגדי קרישה הגורמים לדימום אלא גם חומרים מאלחשים, הצעיר לא חש בכאבים והרופאים בבית החולים בילינסון שלפו את העלוקה.
עלוקה: מסכנת חיים וגם משמשת לטיפול רפואי
עלוקה היא תולעת טבעתית, כשבעולם מוכרים כ-600 מינים שלה. חלקן אוכלות תולעים או זחלים או ניזונות מחומר אורגני ואחרות הן טפילים המוצצים את דמם של יונקים, עופות ודגים. עלוקות חיות באזורים לחים כמו ג'ונגלים או יערות גשם וגם במקווי מים.
בעבר השתמשו בעלוקות ברפואה עממית כטיפול בחולשה או בכאבי גב. כיום משתמשים בעלוקות ברפואה קונבנציונלית בניתוחים פלסטיים שבהם משתילים קטעי עור. העלוקה מפרישה חומר נוגד קרישה, שמעודד את קליטת השתל.
פרופ' דוד צדוק "עלוקה אמנם שימשה בעבר בטיפולים מסורתיים אבל היא עלולה להיות מסוכנת", מסביר פרופ' דוד צדוק, מנהל מערך העיניים במרכז הרפואי שערי צדק. "העלוקה מוצצת את הדם, מפרישה גורמים נוגדי קרישה ועלולה לגרום לדימומים ולזיהום מקומי. טבילה במעיינות לא מוכרים עלולה להדביק בעלוקה גם במקומות אחרים בגוף, וכשהיא חודרת למערכת הנשימה היא עלולה להיות מסכנת חיים.
"ההמלצה שלנו היא להימנע מטבילה במקורות מים לא מוסדרים, שעלולים להוות בית גידול לאמבות, עלוקות, טפילים וחיידקים. במחלקת העיניים טיפלנו בכל סוגי הזיהומים האלה שגורמים לאי נוחות קשה עד כדי פגיעה חמורה בראייה. אם בכל זאת מוכרחים לטבול, חשוב להשתמש במשקפת, לא לבלוע את המים ובטח לא לשתות מהם, ועדיף שלא לטבול עירומים".
