לא מבצעים בדיקות תקופתיות, לא עושים ספורט ולא אוכלים על פי המלצות הבריאות – סקר שערך לאחרונה משרד הבריאות בנוגע להרגלי התזונה, הפעילות הגופנית וההקפדה על בדיקות רפואיות מצילות־חיים של 4,135 ישראלים בשנים 2018־2020, מגלה כי המצב טעון שיפור, וזו עוד הגדרה עדינה.
קראו עוד:
"הסקר נערך כדי להשיג מידע על מצב הבריאות של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ולהשתמש בו כבסיס לקביעת מדיניות וייעול הקצאת משאבים", מסבירה מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, פרופ' ליטל קינן־בוקר. "הסקר משמש לזיהוי מגמות, לאיתור מצבי בריאות מיוחדים ולהערכת הצלחת תוכניות התערבות וקידום בריאות. הוא מציג אומדן של שיעורי הימצאות מחלות ומצבים כרוניים על פי דיווח עצמי, ומסייע בהערכת השימוש בשירותי הבריאות ובחינת דפוסי התנהגויות בריאות".
השלכות משמעותיות על בריאות הציבור
על פי ממצאי הסקר, רק 40 אחוז מהמשתתפים והמשתתפות בני ה־50 ומעלה ביצעו אי־פעם בדיקת דם סמוי בצואה, שמומלצת לשכבת הגיל הזו ועשויה להביא לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס. על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, כ־3,200 בני אדם מאובחנים עם המחלה מידי שנה, וגילוי מוקדם משפר מאוד את סיכויי ההישרדות. עוד עולה מהסקר כי 60 אחוז מהנשאלים בגילים הרלוונטיים, 40 ומעלה, ביצעו אי־פעם בדיקת קולונוסקופיה, שגם היא עשויה להביא לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.
ד"ר שגב: אני ממליץ לכל מי שמעל לגיל 50 לערוך בדיקות תקופתיות מעת לעת. "אין צורך לבוא לכל מיני מכונים. אפשר לבוא לרופא המשפחה"
נתון נוסף: רק 67 אחוזים מהנשים ביצעו אי־פעם בדיקת PAP לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם – על אף המודעות הנרחבת למחלה בקרב נשים; בקרב נשים ערביות הנתון נמוך עוד יותר: 54 אחוז בלבד. עוד עולה, כי למרות המלצת משרד הבריאות, רק 11 אחוז מהנשים בגילים 21 עד 50 ביצעו חיסון נגד נגיף הפפילומה, שעשוי להציל מסרטן צוואר הרחם, מסרטן הלוע, מסרטן פי־הטבעת ומסרטן הפות והנרתיק.
2 צפייה בגלריה
רק 29.1 אחוז מהנשאלים דיווחו כי הם עושים פעילות גופנית בכמות המומלצת
(צילום: shutterstock)
גם באשר לאורח החיים התגלו, כאמור, תוצאות מדאיגות, מהן עולה כי רוב הישראלים די מוותרים על פעילות גופנית. רק 30 אחוז מהנשאלים דיווחו כי הם עושים פעילות גופנית "בעצימות בינונית" במשך 150 דקות בשבוע, או 75 דקות "בעצימות גבוהה", שזו הכמות המומלצת. היתר פעילים הרבה פחות, או לא עושים פעילות גופנית בכלל. מהסקר גם עולה כי רק 17 אחוז צורכים לפחות חמש מנות פרי או ירק ביממה, ובהתאם, אלה ההשלכות: כ־50 אחוז מהנשאלים דיווחו כי הם סובלים מעודף משקל או מהשמנה של ממש.
2 צפייה בגלריה
קולונוסקופיה ודם סמוי. ד"ר שגב: "לא יעלה על הדעת שמישהו מעל גיל 50 לא יבצע בדיקה"
(צילום: shutterstock)
במערכת הבריאות מזהירים: למגמות העולות מהסקר השלכות משמעותיות על בריאות הציבור. "ברור לגמרי שצריך להיות ערים יותר למושג של רפואה מונעת", אומר ד"ר שלמה שגב, מנהל מרפאת הסקר של המרכז הרפואי שיבא תל־השומר, "לדעתי, כשגומרים את הצבא זה הזמן הראשון שבו צריך להיבדק כמשהו יותר כללי. לאחר מכן אני ממליץ לכל מי שמעל לגיל 50 לערוך בדיקות תקופתיות מעת לעת.
"אין צורך לבוא לכל מיני מכונים. אפשר לבוא לרופא המשפחה. היתרון הגדול של הבדיקות התקופתיות הוא שיש בהן משהו מאוד מסודר. רוב בדיקות הסקר מנסות לאתר מצבים שאפשר לשנות אותם. גידול במעיים למשל, שמאותר בזמן. לא יעלה על הדעת שמישהו מעל גיל 50 לא יבצע בדיקת צואה לאיתור הגידול. אין שום ספק שאם אתה מוצא גידול בתחילתו, באותו רגע הפכת מאדם שימות מהגידול לאחר שהתפשט לאדם שיבריא לחלוטין בגלל הסרת הגידול. באשר לנשים, יש להן אחריות יותר גדולה לעומת גברים. באוכלוסייה הכללית, אחוז הנשים שמבצעות את הבדיקות התקופתיות הנחוצות נמוך מאוד, למרות שנורא קל לבצע אותן".
