בנט קיבל אות הוקרה על המאבק בקורונה
(צילום: נוויל האריס)
שר הבריאות ניצן הורוביץ ומנכ"ל משרדו פרופ' נחמן אש, העניקו אתמול (א') לראש הממשלה היוצא נפתלי בנט את אות מגן מערכת הבריאות, כהוקרה על הובלת המאבק בנגיף הקורונה בשנה החולפת. במערכת הבריאות, היו גם מי שתהו, למה דווקא בנט קיבל את אות ההוקרה.
קראו עוד:
פרופ' דרור מבורך מבית החולים הדסה, מתייחס הבוקר (ב') באולפן ynet להחלטה: "בסך הכל אני תמיד בעד להוקיר ולתת שבחים, אבל בהחלט הייתה הרמת גבה בקרב הצוותים הרפואיים, שחשבו שיש לא מעט אנשים אחרים שעובדים למגר את מגפת הקורונה והרבה יותר זמן מבנט, שצריכים להיות מוקרים לא פחות, אבל בסך הכל כולנו מעריכים גם את פועלו וגם את פועלו של קודמו, בנימין נתניהו".
והוא לא קיבל פרס הוקרה משר הבריאות.
"והוא הביא את החיסון לקורונה מהר, שלימים התגלה כדבר חשוב מאוד, אבל בוודאי שבנט למד את הנושא מהר ויהיו ביקורות כאלו ואחרות על מה שהוא עשה, אבל הוא בהחלט עשה את זה מתוך לימוד ושליחות וחשיבות. יחד עם זאת, אני באמת חושב שהאנשים בשטח הם האנשים הראשונים שצריכים לקבל אות הוקרה. ראש הממשלה יכול לחכות".
2 צפייה בגלריה
הענק מגן הבריאות לראש הממשלה היוצא נפתלי בנט. גם לצוותים הרפואיים מגיע
(צילום: חיים צח, לע"מ)
נדמה שיש פה משהו קצת פוליטי. זה בסדר לברך על תפקוד בזמן משבר קורונה, אבל מצד שני – היו גם אלפי מתים. אין בזה קצת טעם לפגם?
"אני לא חושב שמישהו אשם במותם של האנשים. המערכת כולה ניסתה להתגייס. אני חושב שהרבה מאיתנו לא מבינים כמה רופאים ואחיות, במיוחד, וגם צוותים של עובדים סוציאליים וגם צוותי התחזוקה בבתי החולים ואנשים בקופות חולים, עבדו כל כך קשה. אז אם אות ההוקרה הזה לבנט הוא בעצם סמל לכולם, אני מוכן לקבל את זה".
פרופ' דרור מבורך: "אני חושב שהרבה מאיתנו לא מבינים כמה רופאים ואחיות, במיוחד, וגם צוותים של עובדים סוציאליים וצוותי התחזוקה בבתי החולים ואנשי קופות החולים, עבדו כל כך קשה. אם אות ההוקרה לבנט הוא בעצם סמל לכולם, אני מוכן לקבל את זה"
פרופ' מבורך מתייחס גם למצב הקורונה כיום ואומר: "בכל מקרה, עוד מוקדם להספיד את הקורונה, היא איתנו, אנחנו באמצע גל שלא כל כך מדברים עליו כי כביכול יש רק 10,000 מאומתים ביום. בהדסה יש סביב 20-25 חולים קשה. יש לא מעט חולים שהם חולים קלים שמאושפזים בגלל סיבות אחרות. בסך הכל, המצב הוא לא קשה ולכן הרושם שהזן הזה של ה-BA5, הזן השולט כרגע, הגיע לשיאו, אז יש איזושהי הרגשה שכביכול לא צריך לנקוט באמצעים נוספים. אבל המחלה עדיין כאן לגמרי".
אמרת כביכול גם "לא צריך לנקוט באמצעי זהירות", אבל אנחנו רואים את זה ובמשרד הבריאות ממליצים לעטות מסכות, אבל לא מחייבים, והציבור לא עושה את זה.
"זה באמת מאוד קשה בארץ. אני הייתי בשבועות האחרונים בשוודיה ובמקומות אחרים. שם עושים מה שאומרים להם, אם ממליצים – אז אנשים באמת עושים את זה. אצלנו, אפילו בבית החולים שלנו בהדסה עין כרם, אני רואה הרבה אנשים ללא מסכות, אפילו במעלית, למרות שבבתי חולים צריך לעטות אותן, והאמת שהפסקתי להעיר להם. היום יש אווירה שלא חובה ולא צריך. דרך אגב, זה לא רק בישראל, יש לא מעט ארצות באירופה שנוהגות כך, ומהבחינה הזאת, אני חושב שבאמת האחריות האישית צריכה להוליך אותנו ולגרום לנו לשים לב ולדאוג לעצמנו ולמשפחה שלנו".
היקף התחלואה האמיתי בישראל אינו ידוע
לפי נתוני משרד הבריאות, בסוף השבוע אובחנו 6,863 ישראלים כמאומתים לנגיף הקורונה. שיעור החיוביים מבין אלה שנבדקו עמד על 42.46%. בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 342 חולי קורונה במצב קשה, מהם 44 מחוברים למכונות הנשמה.
מקדם ההדבקה עומד כעת על 1.07, מה שמעיד על כך שאמנם הנגיף עדיין מתפשט - אך קצב ההתפשטות שלו הואט. עם זאת, גורמי המקצוע הזהירו שהנתון הוא מלאכותי מכיוון שאנשים רבים אינם הולכים להיבדק, ולכן לא ברור כמה הוא משקף את המציאות או קרוב אליה. לדברי גורמי המקצוע, אי אפשר לדעת מתי מקדם ההדבקה ירד מתחת ל-1, והוא יכול להיעצר לתקופה מסוימת.
בתוך כך, מומחי משרד הבריאות המליצו ללפיד ולהורוביץ להמשיך לעקוב אחר מצב התחלואה ובהתאם לכך לקבל החלטות באשר לניהול המגפה תחת עיקרון "המוכנות הדינמית" - הפעלה ותגבור בהתאם להערכות המצב, ולהמשיך לשמר את מלאי התרופות ואף לרכוש חדשות בהתאם להמלצות המשרד. בדיון הראשון בראשותו של ראש הממשלה יאיר לפיד, לא הומלץ להחזיר את חובת עטיית המסכות, וההמלצות התמקדו בנושא שימור יכולות ו"אצבע על הדופק".
בשבוע שעבר אישרה ועדת הבריאות של הכנסת ביצוע בדיקות קורונה ביתיות מפוקחות. על פי ההצעה, מי שיערוך בדיקה יתקשר למוקד באמצעות אפליקציה או מספר טלפון, ואז תיפתח שיחת וידאו. המוקדן יזהה את הנבדק באמצעות פרטיו האישיים ותעודת הזהות, ישגיח על הליך הבדיקה ויערוך רישום של התוצאות.
המהלך נובע מהעובדה שתמונת הקורונה בישראל אינה משקפת נכונה את מצב החולים בחודשים האחרונים: מקדם ההדבקה מסתמך על מספר המאושפזים והמאומתים החדשים שהגיעו לעמדות הבדיקה הציבוריות, בעוד מאומתים רבים מוותרים על בדיקה ציבורית או על רישום ונשארים על דעת עצמם בבידוד. התוצאה: היקף התחלואה האמיתי בישראל אינו ידוע והוא ככל הנראה גבוה בהרבה מהנתונים הרשמיים המפורסמים מדי יום.
