סרטן ריאות הוא אחת המחלות הקשות והקטלניות ביותר בעולם, ומהווה חלק ניכר ממקרי המוות כתוצאה ממחלות סרטן. לרוע המזל, ברוב המקרים המחלה מתגלה בשלבים מתקדמים, דבר שמקשה על הטיפול ומעלה את שיעורי התמותה.
לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, סרטן ריאות הוא הסרטן הראשון בשכיחותו כגורם תמותה בעולם וגם בישראל. בשנת 2021 אובחנו בישראל 2,907 מקרים חדשים של סרטן הריאה ונפטרו מסרטן הריאה 1,875 ישראלים, 65.3% מהם גברים ו-34.7% נשים. נכון ל-2021, הוא היה אחראי ל-19.5% מכל התמותה מסרטן אצל גברים ישראלים ול-11.9% ממקרי התמותה מסרטן בקרב נשים (אחרי סרטן השד שאחראי ל-17.5% מכל הפטירות מסרטן בקרב נשים). ישראל נמצאת במקום ה-55 בעולם מבחינת שכיחות המחלה ובמקום ה-78 בעולם מבחינת שיעור התמותה ממנה (הונגריה וטורקיה במקומות הראשון והשני).
גילוי מוקדם של המחלה הראה הפחתה של כ-20% בתמותה. נתון נוסף, לא מפתיע במיוחד, הוא כי כ-80% מהמאובחנים עם סרטן הריאות הם מעשנים או עישנו בעבר. לכן, אבחון מוקדם והתחלת טיפול במהירות, הם קריטיים לשיפור סיכויי ההישרדות של החולים. התהליך האבחוני הקיים כיום מתמקד בתסמינים, כולל בדיקות דימות והליכים פולשניים, אבל הוא עלול להיות ממושך, כאשר הזמן מתחילת התהליך ועד תחילת הטיפול, יכול להגיע עד לשמונה חודשים.
סרטן ריאות: "מחלה שידועה באגרסיביות שלה"
סרטן ריאות, מסבירה פרופ' אליזבטה דודניק, ראש תחום גידולי בית חזה באסותא מרכזים רפואיים, הוא גידול שמתפתח בריאה, לרוב כתוצאה מחשיפה ממושכת לעישון או חומרים רעילים כמו אסבסט, כימיקלים או מתכות. בניגוד לסוגי סרטן מסוימים, הגורמים הגנטיים ממלאים תפקיד קטן יותר בהתפתחות סרטן ריאות.
"זו מחלה שידועה באגרסיביות שלה, ולכן חשיבות רבה ניתנת לאבחון מוקדם, שמאפשר טיפול יעיל יותר וסיכוי גבוה יותר להחלמה", אומרת פרופ' דודניק.
מהם גורמי הסיכון המרכזיים לסרטן ריאות?
גורם הסיכון המרכזי ביותר הוא עישון – הן עישון אקטיבי והן עישון פסיבי. בנוסף, זיהום אוויר הוא גורם משמעותי, במיוחד באזורים עירוניים וצפופים. חשיפה לחומרים רעילים, כגון אסבסט, כימיקלים תעשייתיים ומתכות כבדות, מגבירה את הסיכון.
"יש לקחת בחשבון גם נטייה משפחתית, אם כי היא פחות משמעותית מגורמי סיכון סביבתיים", אומרת פרופ' דודניק. "גורמים נוספים כוללים חשיפה לקרינה או טיפולי קרינה בעבר (כמו בטיפולים לסרטן השד או הלימפומה), ומחלות ריאה כרוניות כגון COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית), שעלולות להוביל לפגיעות מוגברת ברקמת הריאה".
מהם התסמינים הראשוניים של סרטן ריאות?
פרופ' דודניק מסבירה כי התסמינים הראשוניים יכולים להיות מגוונים ולעיתים מטושטשים, ולכן המחלה עלולה להישאר ללא אבחון בשלבים הראשונים.
"בין התסמינים הנפוצים: שיעול ממושך שאינו חולף, כאבי בית חזה בלתי מוסברים, הופעת כיח דמי, חולשה כללית, וירידה בלתי מוסברת במשקל", היא מציינת. "לצערנו, ברוב המקרים התסמינים מופיעים רק כשהמחלה כבר מתקדמת, ולכן אבחון מוקדם חשוב כל כך. חשוב לדעת שגם היעדר תסמינים בשלבים הראשונים אינו שולל את קיומה של המחלה, ולכן ישנה חשיבות רבה לבדיקות סקר אצל אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון".
איך מאבחנים סרטן ריאות?
אבחון סרטן ריאות מתחיל לרוב בעקבות הופעת תסמינים מחשידים, ולאחר מכן מתבצעות בדיקות הדמיה מתקדמות כמו CT או MRI, אשר מאפשרות זיהוי מדויק של גידולים. "בנוסף, כאשר יש חשד לגידול, ייתכן שתבוצע ביופסיה בהכוונת CT, שבה נלקחת דגימה מרקמת הריאה לבדיקה פתולוגית", מדגישה פרופ' דודניק.
האם קיים חיסון או טיפול מונע לסרטן ריאות?
לצערנו, אין כיום חיסון או טיפול מונע יעיל לסרטן ריאות. המניעה הטובה ביותר היא הימנעות מעישון, הפחתת חשיפה לזיהום אוויר ולחומרים רעילים, ושמירה על אורח חיים בריא.
הטכנולוגיה שיכולה להציל חיים
החשיבות של אבחון מוקדם מביאה גם לחשיבה על פתרונות טכנולוגיים כמו שיטה שמבוססת על עיבוד שפה טבעית (NLP), טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת לנתח דוחות רפואיים כמו בדיקות CT של בית החזה, לזהות ממצאים חשודים (כגון בצילום CT המצורף לכתבה), ולהפנות את החולים במהירות להערכה רפואית נוספת.
"הגישה הזו מאפשרת גילוי מוקדם של סרטן ריאות, גם כשבדיקות ההדמיה נעשו למטרות אחרות", אומרת פרופ' דודניק. היא ערכה מחקר עם נועה תמם-שנהולץ, סטודנטית לרפואה מאוניברסיטת בן-גוריון, שבדק את ההשפעה של השיטה החדשה על מהירות האבחון והטיפול.
במחקר נבחנו 200 חולים שטופלו באסותא בין השנים 2019 ל-2022. החולים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה אבחון באמצעות הטכנולוגיה החדשה ואילו קבוצה שנייה עברה אבחון בשיטה המסורתית. החוקרים השוו בין זמני האבחון והטיפול בשתי הקבוצות ובחנו מדדים כמו הזמן בין בדיקת ההדמיה הראשונה ועד תחילת הטיפול, ביצוע ביופסיה, וקביעת מאפיינים מולקולריים של הגידול.
הממצאים היו ברורים: בקרב החולים שעברו אבחון באמצעות NLP, כ-47% מהם אובחנו בשלב מוקדם מאוד של המחלה (שלב I), לעומת רק כ-27% בקבוצה השנייה. "נתון זה מראה את הפוטנציאל של השיטה החדשה בזיהוי מוקדם של סרטן ריאות, דבר שמעלה את סיכויי ההצלחה של הטיפול", מסבירה פרופ' דודניק.
בנוסף, בקבוצה זו הייתה שונות נמוכה יותר בזמנים בין בדיקת ההדמיה הראשונה לתחילת הטיפול, דבר שמדגיש את העקביות המשופרת של התהליך. התוצאות הראשוניות התמקדו בזמן בין ביצוע ההדמיה הראשונה המעידה על קיום ממצא חשוד לבין תחילת טיפול אונקולוגי דפיניטיבי, ותוצאות משניות כללו את הזמן בין ביצוע ההדמיה הראשונה לבין הליכים אבחוניים שונים, כמו ביצוע ביופסיה, קביעת מאפיינים מולקולריים של הגידול, וכדומה.
זיהוי מוקדם של סרטן ריאות בעזרת NLP
הנתונים הראו שבקרב החולים שעברו אבחון בעזרת NLP, הזמן הממוצע מתחילת ההדמיה ועד תחילת הטיפול היה כ-15 שבועות, עם שונות קטנה יחסית של כ-10 שבועות. בקבוצה השנייה הזמן היה דומה אך שונות הזמנים הייתה גדולה יותר, והגיעה לכמעט 17 שבועות. כאשר נבדק הזמן הדרוש לקביעת מאפיינים מולקולריים של הגידול, נמצא שבקבוצת ה-NLP הזמן הממוצע היה כ-14.7 שבועות, עם שונות קטנה מאוד, לעומת כמעט 21 שבועות ושונות גדולה בקבוצה השנייה.
היתרונות של השיטה אינם מתבטאים רק בזיהוי מוקדם, אלא גם בקיצור התהליך האבחוני כולו, מה שמפחית את הלחץ על החולים ומשפר את הטיפול הכולל. פרופ' דודניק מדגישה כי "השימוש בטכנולוגיות חדשניות כמו NLP יכול לשנות את הדרך בה מאבחנים ומטפלים במחלות מורכבות כמו סרטן ריאות".
מעבר לכך, היא מוסיפה, "הגישה מציעה מודל של 'סקר אופורטוניסטי' – כלומר, זיהוי מחלות מתוך בדיקות שנעשו למטרות אחרות, ובכך מאפשרת גילוי מוקדם גם אצל אנשים שלא היו מודעים לכך שהם נמצאים בסיכון. גישה זו עשויה לשנות את האופן בו מתמודדים עם מחלות קטלניות ולהוות דוגמה למרכזים רפואיים נוספים בארץ ובעולם".