בשיתוף מרכז דוידוף, בילינסון
סרטן הערמונית הוא הגידול השכיח ביותר בגברים בישראל, עם מעל 2,700 מאובחנים חדשים בשנה. עד לפני מספר שנים, האבחנה של סרטן הערמונית נעשתה באופן 'עיוור', ללא יכולת של ממש לזהות את מיקום הגידול. האבחון היה נעשה באמצעות סריקה של הערמונית באולטרסאונד ודגימה שיטתית בקרב חולים שמדד ה-PSA שלהם בדם היה מוגבר. כאשר לוקחים בחשבון את השכיחות הגבוהה של המחלה, כל שיפור והתייעלות באבחון ובטיפול יכולים לשפר את איכות החיים, הבריאות וסיכויי ההחלמה של אלפי גברים בישראל בכל שנה.
ד"ר שי גולן, מנהל השירות לאורולוגיה אונקולוגית במערך האורולוגי בבילינסון ויו"ר החוג לאורולוגיה אונקולוגית של איגוד האורולוגים הישראלי, אומר: "סרטן הערמונית היא מחלה מתעתעת אשר לעיתים דורשת מעקב בלבד ולעיתים טיפולים ניתוחיים או תרופתיים. ההישענות על בדיקת הדם ל-PSA אינה מספקת בשל אי דיוקים של הבדיקה ויש לנו היום עוד כלים כדי להעריך את הצורך בבירור סרטן הערמונית. התפקיד של האורולוג הוא לפצח את הפאזל המתקבל מהנתונים כדי להחליט מי צריך המשך בירור באמצעות ביופסיית ערמונית, האם נדרש טיפול ומה הטיפול המועדף".
ה-MRI - שחקן מרכזי בביופסיה המודרנית
אחד השינויים המרכזיים ביותר בתחום סרטן הערמונית הוא השימוש בסריקת MRI אשר יכולה לזהות את המיקום של הגידול, בניגוד לשיטות ה'עיוורות' שהיו בשימוש עד לפני מספר שנים בלבד. "אין ספק שמדובר בהתפתחות דרמטית", אומר ד"ר גולן. "השינוי העיקרי בישראל נרשם בחמש השנים האחרונות, וכיום האורולוגים מבצעים כשיגרה בבילינסון ביופסיית פיוז'ן, המתוכננת בעזרת מחשב. מדובר בביופסיה אינטליגנטית שמכוונת לאזור החשוד, במקום לקחת דגימות באופן עיוור בלבד". מעבר לכך, הביופסיה נעשית בגישה דרך העור באזור חיץ הנקבים, "מה שמבטיח ביופסיה עם שכיחות נמוכה יותר של זיהומים וביצוע מדויק יותר בכ-30% לעומת השיטות שהיו מקובלות עד לפני מספר שנים", אומר ד"ר גולן.
עידן ההדמיה שינה גם את הטיפול
ד"ר גולן מספר כי המהפכה באבחון התרחבה ושינתה גם את הטיפול. "אחרי האבחנה, ובהתאם למאפייני הגידול והמטופל, ניתן להציע טיפולים פוקליים (ממוקדים), שמכוונים לגידול עצמו". הטיפולים הממוקדים נועדו להציע חלופה לטיפולים הניתנים לכל הערמונית כמו ניתוח לכריתת ערמונית בעזרת רובוט או קרינה.
"המטרה היא להשיג יעילות אונקולוגית עם הפחתת תופעות הלוואי של הטיפולים", אומר ד"ר גולן. "טיפול בקרינה למשל, עלול להיות מלווה בתופעות לוואי כמו שלשולים, תכיפות במתן שתן, דם בשתן וגם אחוז קטן של עלייה בגידולים משניים. הטיפולים הפוקליים, לעומת זאת, משתמשים באנרגיה של הקפאה (קריותרפיה) או אנרגיית אולטרסאונד (HIFU)". הטיפולים הפוקליים, הראו בשנים האחרונות יעילות מבטיחה כשניתנו לחולים המתאימים.
מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת The Lancet הראה כי בקרב כ-90% מהמטופלים שעברו טיפול פוקלי על בסיס ממצא מוקדי ב-MRI, לא הייתה עדות למחלה באותו אזור בערמונית לאחר שנתיים מעקב. הטיפול הפוקלי מתאים לחולים שהמחלה שלהם התחלתית בדרגת ממאירות נמוכה, שהגידול ניראה ב MRI ושקיים מוקד אחד ממאיר בלבד. שאר החולים יופנו לניתוח רדיקלי (רובוט) או לקרינה.
בדיקת ה- PET\PSMA - שחקן חדש במגרש כלי האבחון
שחקן נוסף שנכנס לארץ בחמש השנים האחרונות הוא בדיקת PET\PSMA, שמטרתה לקבוע את מיקום הגידול בגוף. ד"ר גולן מסביר כי "מדובר על בדיקה בה מחדירים לגוף חומר אשר נקלט בתאי גידול אשר 'נדלקים' בעקבות זאת. ה-PSMA הוא חלבון הנמצא על פני תא הסרטן ובבדיקת ה-PET\PSMA נקשר חומר ל-PSMA. התוצאה היא תמונה כוללת של כל הגוף, המראה לנו האם הגידול התפשט אל מחוץ לערמונית וכמה נרחב בערמונית עצמה".
הבדיקה מבוצעת אצל חולים שיש להם סיכוי גבוה יותר לכך שהגידול יצא מאזור הערמונית. "התפתחות נוספת היתה השימוש ב-PSMA כדי לקשור לתא הסרטן חלקיק שיהרוס אותו. כך נוצר תחום האבחנתי-טיפולי (Theranostics) - שימוש באותו חלבון לבדיקה לזיהוי הסרטן ולטיפול בסרטן".
"זהו עידן חדש שבו אנחנו מבינים, רואים ועוקבים אחרי המחלה כפי שמעולם לא הצלחנו"
"בשורה התחתונה, ההדמיה המתקדמת בעזרת MRI ו-PET\PSMA שינתה את תפיסת הטיפול במחלה", אומר ד"ר גולן. "ההדמיה עוזרת לנו לענות על השאלות החיוניות ביותר: האם נדרש טיפול, האם אפשר לתת טיפול ממוקד או יש צורך בטיפול נרחב יותר".
גם בביצוע מעקב ללא טיפול, אמצעי ההדמיה מסייעים לאורולוגים בבילינסון לבחון האם המצב השתנה והאם הופיע מוקד חדש. המעקב נעשה באמצעות חזרה על בדיקת הדם ל-PSA אחת לחצי שנה ובמידה וחלה עליה ניתן לחזור על בדיקת ה-MRI, "יש חשיבות גדולה להדמיה בהחלטה האם ניתן להמשיך במעקב או יש לשקול בירור או טיפול נוספים".
במבט קדימה, ד"ר גולן אומר כי "השלב הבא יהיה שיפור בבחירת החולים לטיפולים פוקליים ושילובים של טיפולים מתקדמים לחולים עם מחלה אגרסיבית יותר. בסופו של דבר, המטרה היא לתת טיפול מדויק יותר תוך הפחתה של תופעות לוואי לכלל החולים".
בשיתוף מרכז דוידוף, בילינסון
