הכוונה לקצץ 300 מיליון שקל מתקציב משרד הבריאות בעקבות תוכנית משרד האוצר לקיצוץ רוחבי בהיקף של 5% מתקציבי המשרדים גורמת לטלטלה במשרד הבריאות שנושא בנטל כבד במלחמה. מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, יצא באזהרה פומבית חריפה, ואמר כי משמעות הדבר היא "שיתוק מוחלט של פעילות המשרד". עוד אמר בתדרוך לכתבים כי "זה קיצוץ מתקציב המשרד בזמנים הכי קשים". בכיר במשרד הבריאות אמר קודם לכן כי משמעות הגזירות היא "סגירה בפועל של המשרד".
על הכוונה לקצץ בתקציב המטה, אמר בר סימן טוב שהופתע מאוד, משום שהתרשם אחרת בשיח שהתנהל מול האוצר: "אם אין משרד הבריאות, אין מערכת הבריאות". לדברי המנכ"ל, אם תצא לפועל תוכנית האוצר, כל מטופל יידרש לשלם 70 שקלים לכל פגישה בבריאות הנפש. "אנחנו לא מסכימים להשתתפויות עצמיות של האזרח בבריאות הנפש. הכול נחת עלינו כעננה אתמול. אנחנו לא נסתפק בשני מיליארד שקלים. בנינו את תוכנית בריאות הנפש לפי הצרכים ובאופן שהמערכת תוכל לגדול בה".
2 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על מסלול התנגשות עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'
(צילום: צביקה טישלר, אלכס קולומויסקי)
לדברי בר סימן טוב, "אנחנו רואים את התקציב בצורה מאוד קשה. הגזירות הללו לא באמת יכולות להתממש. יש פה אוסף רעיונות שאני לא יודע איך להתייחס לזה, והם לא דברים של קיצוץ או להביא כסף". בר סימן טוב תקף בחריפות את כוונות משרד האוצר: "מדובר על ניסיונות להשתלטות על פעילות משרד הבריאות בדמות השתלטות על התאגידים של בתי החולים, שבזכותם אנחנו נותנים את הטיפול שאנחנו נותנים היום".
בר סימן טוב ציין כי היקף הקיצוץ הוא 15 אחוזים מתקציב משרד הבריאות: "רוצים שנעלה את ההשתתפויות העצמיות - דבר שלא נסכים לו. אני לא מאמין שמשהו מהדברים האלה יתממש. לצד זה יש קיצוצים. בגלל המלחמה לא כינסנו את ועדת סל התרופות לאחר החגים. כל שנה הוועדה מתחילה לעבוד או מסיימת בתחילת ינואר. כשנוצר כזה עודף, אנחנו משתמשים בו לצורכי המערכת. בגלל שנוצר עיכוב גדול, נוצר עודף יחסית גדול. אנחנו נמצאים במחסור של תרופות נגד קורונה".
בר סימן טוב: "אנחנו רואים את התקציב בצורה מאוד קשה. הגזירות הללו לא באמת יכולות להתממש. יש גם ניסיונות להשתלטות על פעילות משרד הבריאות בדמות השתלטות על התאגידים של בתי החולים"
מנכ"ל משרד הבריאות ציין כי "ההוצאה הלאומית בישראל על בריאות היא מהנמוכות בעולם ולכן מרחב ההתייעלות הוא מצומצם. אנחנו מבינים את הצורך להתייעל וזה כשאנחנו בשנה מורכבת, אבל המשמעות של זה היא לא לשתק את המשרד. אנחנו עוד לא עשינו בחינה של התוכניות שיקוצצו, אבל תוכניות כמו להסיע קשישים סיעודיים לביתם או תוכניות המניעה השונות או שיתוף פעולה עם השלטון המקומי - לא ימשיכו".
תקציב המדינה לשנת 2024 יכלול קיצוץ של 150 מיליון שקלים במטה משרד הבריאות וקיצוץ משמעותי בהיקף דומה שעלול לפגוע בטיפולים ובתרופות לאזרחים במסגרת העודפים של סל התרופות. לקראת אישור התקציב המעודכן לשנת 2024, במשרד הבריאות נערכים לפגיעה בשורת תוכניות שאמורות היו לצאת לפועל ויוקפאו.
האוצר ישתה את עודפי סל הבריאות
באשר לתקציב הסל, במשרד הבריאות הסבירו כי תקציב הסל יאושר השנה על פי הסכום המקורי שנקבע ושעומד על 650 מיליון שקלים ושלא יהיה שינוי בו. ואולם, העיכוב החריג בתחילת מועד דיוני הוועדה עלול להביא לקיצוץ יחסי בתקציבו. בשנים רגילות, החלטות ועדת הסל כבר היו אמורות להתפרסם.
"בכל שנה נוצר פחת חד-פעמי ואנחנו משתמשים בכסף הזה לצורך טיפולי חמלה כאלה ואחרים", אמר בכיר במשרד, "השנה תכננו להתמקד בשיקום פצועים שצריכים להגיע לטיפול ואין להם הסעות, לתרופות נגד קורונה, שאין אותן כרגע, וגם לטיפול נגד דיכאון בבריאות הנפש. בכל שנה הכסף הזה משמש את משרד הבריאות והפעם הכסף הזה יילקח מאיתנו".
2 צפייה בגלריה
בית החולים ברזילי באשקלון ב-7 באוקטובר. הקיצוץ הרוחבי יפגע בתוכניות של משרד הבריאות
(צילום: דוברות המרכז הרפואי ברזילי)
באשר לקיצוץ בתקציב המטה, אמר הבכיר: "את מי נפטר? את הבכירים שלנו? כמה אנשים יורדים באגף תקציבים בהחלטה הזו? אפס. הם רק מוסיפים לעצמם אנשים כל הזמן. אין התייעלות של 300 מיליון. המשמעות היא סגירת פעילויות על ימין ועל שמאל. כל תוכניות המניעה בבריאות הציבור יבוטלו. כל תוכניות ההתערבות בגריאטריה יצטרכו להתבטל. זו סגירה בפועל של משרד הבריאות, זו המשמעות".
מנכ"לית האגודה לזכויות החולה, נעמה וינר, אמרה בתגובה: "נדהמנו מהכוונה להסב 100 מיליון שקל מתקציב סל הבריאות לשנת 2024 לשימושים אחרים. חשוב שהציבור יבין ויידע שה'עודף' של 100 מיליון שקל הוא תוצר של עיכוב כינוסה של ועדת הסל בכחודשיים, שיביא לכך שהחלטות ועדת הסל יעמדו לרשות החולים רק ממרץ 2024. סוגיה זו מחזקת את דרישת האגודה כבעבר למנות לסל הבריאות ועדה קבועה לארבע שנים, מה שהיה מונע את העיכוב שנוצר השנה בעקבות המלחמה, שמשמעותו עיכוב במתן תרופות וטיפולים לחולים, בהם גם חולים במחלות קשות שנשקפת סכנה לחייהם".
מהמועצה לשלום הילד נמסר: "הדרישה של האוצר להשתת השתתפות עצמית על שירותי בריאות הנפש והתפתחות הילד פשוט בלתי נתפסת. מדובר באטימות מוחלטת למצוקות של ילדים ונוער, בטח לנוכח אירועי 7 באוקטובר והמלחמה. עוד ערב המלחמה, ילדים נאלצו להמתין כשנה לטיפול פסיכותרפי בקופה. ילדים בגיל הרך נאלצו להמתין לעתים יותר משנה וחצי לתור במכון להתפתחות הילד. זוהי דרישה מעוותת, מנותקת שתחריב את המערכת הציבורית, שהייתה מורעבת עוד קודם, במקום לרפא אותה".
שר הבריאות אוריאל בוסו טרם השיב לפניית ynet באשר לקיצוץ בתקציב המשרד.
פורסם לראשונה: 12:41, 10.01.24
