הסגרים והמסכות נראים כיום זיכרון מהעבר, אבל הקורונה עדיין כאן - מסוכנת פחות מבעבר. על פי דיווחים מהעולם, הזן החדש, ארקטורוס (בשמו הרפואי XBB.1.16) החל להתפשט בהודו והוא גורם להופעת תסמין חדש בילדים, שלא היה מוכר עד כה מנגיפי הקורונה.
פרופ' סיריל כהן, אומר הבוקר (ה') בריאיון לאולפן ynet: "אני מקווה שההתפרצות הזו לא תצא משליטה. מקרי ההדבקה עלו פי 10, וישנם מקומות שאף החזירו את המסכות. רשויות הבריאות בהודו בהחלט מודאגים, וארגון הבריאות העולמי עוקב אחר הדברים. עם זאת, כרגע לא רואים עלייה במספרי התמותה". פרופ' כהן מוסיף כי הווריאנט אמנם הגיע לישראל, אך קשה לאמוד עד כמה הוא נפוץ, בשל הבעייתיות של הבדיקות.
קראו עוד:
הזן ארקטורוס, אותר על ידי חוקרים בהודו בצל עלייה משמעותית של מקרי הדבקה בתת היבשת. משרד הבריאות ההודי החל להיערך לשעת חירום ולאחרונה אף ביצע אימוני סימולציה של הדבקות המוניות כדי להבטיח שבתי החולים ערוכים לקליטת גל חדש של תחלואה בקורונה. מספר המקרים הרשמי השבוע עמד על 6,000 חולים, אולם מומחים טוענים שהמספר האמיתי מגיע ל-35 אלף חולים חדשים, מה שהוביל כמה מדינות בהודו להורות על חזרה לעטיית מסכה במקומות ציבוריים סגורים.
אחד הרופאים בהודו שעקב אחר הווריאנט החדש ד"ר ויפין ושישתא, מומחה ברפואת ילדים, צייץ לפני כמה ימים כי הזן החדש תוקף בעיקר ילדים, עם תסמינים שחלקם לא טיפוסיים וכוללים לצד חום גבוה ושיעול, גם דלקת עיניים ויראלית המתבטאת בעיניים אדומות, מגרדות, ללא הפרשה מוגלתית. במקביל, מקרי הקורונה בילדים מתחת לגיל 12 בהודו הולכים ומתרבים, אך הם עדיין נחשבים קלים.
המומחים הסבירו כי דלקת העיניים הוויראלית שהופיעה אצל הילדים חולי הקורונה בזן החדש, דומים לדלקת עיניים ויראלית גם מנגיפים אחרים שכיחים כמו אדנו וירוס, ואין דרך להבדיל בין השניים. עם זאת, בכל מקרה של הופעת תסמינים כמו אודם בעיניים גרד או צריבה, יש לחשוד על אפשרות של הדבקה בקורונה.
וכך מתבטאות דלקות העיניים השונות: דלקת עיניים חיידקית כוללת אדמומיות, כאב או צריבה, והופעת הפרשה מוגלתית לרוב צהובה על גבי העפעפיים והריסים. דלקת עיניים אלרגית כוללת אדמומיות, צריבה, גרד והפרשה שקופה. דלקת עיניים ויראלית לרוב מתבטאת בהופעת אדמומיות, צריבה או גרד, עם או בלי דמעת.
בתחילת מגפת הקורונה כבר דווח על כך שנגיף הקורונה עלול לעבור גם דרך הדבקה בעיניים. פרופ' דוד צדוק, מנהל מחלקת העיניים במרכז הרפואי שערי צדק, הסביר כי מחקרים קודמים הראו שאדם ממוצע נוגע בעיניים עד 25 פעמים בשעה, מה שהוביל לחקור את האפשרות שהנגיף אכן עובר גם דרך העיניים.
"פורסמו כמה עבודות שהראו כי הווירוס קיים גם בנוזל הדמעות", מסביר פרופ' צדוק, "עדיין לא ברור האם הדמעות עצמן מדבקות, אולם עצם הנוכחות של הווירוס בנוזל עלולה להעיד על הדבקה מהדמעות החוצה, ולגרום לדלקת מקומית בעיניים, ואולי גם להדבקה כללית בנגיף הקורונה".
פרופ' צדוק הזהיר כי מרכיבי עדשות מגע נמצאים בסיכון גבוה: "הם חייבים לשטוף ידיים היטב לפני כל טיפול בעדשות מגע. אנחנו חוששים שהנגיף עלול להימצא גם על העדשות, אם מהדבקה חיצונית, או מהדבקה בנוזל הדמעות", הסביר, "אני ממליץ בתקופה הזו לוותר על עדשות המגע ככל האפשר, עד לנתונים נוספים, ובכל מקרה, לדאוג להיגיינה מקסימלית של הידיים לפני הטיפול בעדשות".
בינתיים התחלואה בקורונה בישראל יציבה בחודשים האחרונים: ממוצע המאומתים השבועי עומד על 318 נדבקים השבוע, בדומה לשבועות קודמים. מספר המאושפזים במצב בינוני עד קשה עומד על כ-120 איש, רובם המוחלט אינו מחוסן כלל או שלא התחסן נגד זני האומיקרון. שיעור התחסנות האוכלוסיה נגד קורונה נמוך מאוד ולמעשה מרבית האוכלוסיה בישראל אינה מחוסנת כנגד זני האומיקרון החדשים. במשרד הבריאות עדיין מתלבטים האם ומתי להמליץ על חיסון בוסטר נוסף.