בשיתוף GSK
COPD היא מחלה נפוצה אך לא מוכרת. על אף שהיא מחלת הריאות העיקרית הנובעת מעישון ומהווה גורם מוביל לתמותה בישראל, מעשנים רבים לא מודעים אליה, להשלכות שלה ולדרכי הטיפול הקיימות.
שלושה מיליון בני אדם בעולם נפטרים מהמחלה
פרופ' צבי פרידלנדר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות ומנהל מחלקה פנימית ד' במרכז הרפואי הדסה עין כרם, מסביר כי ל-COPD יש שני מרכיבים עיקריים: אמפיזמה, שהיא חורים הנוצרים בריאות בעקבות עישון ממושך, וברונכיטיס כרונית, המבוטאת בהפרשת ליחה והרבה מאוד הפרשות המקשות על חיי החולה. "התסמינים הם ירידה ביכולת הנשימה, קוצר נשימה במאמץ, שיעול וליחה, לצד החמרות או התלקחויות, שהן התקף הדומה לדלקת ריאות", הוא אומר.
מדי שנה, שלושה מיליון בני אדם בעולם נפטרים מהמחלה, 3,000 מהם בישראל. הסיבה הנפוצה ביותר היא עישון. "80-90% מהחולים הם מעשנים, אך גם עישון פסיבי יכול להוביל ל-COPD", אומר פרופ' פרידלנדר. "כרבע מהמעשנים יחלו במחלה. כמובן שאסור לשכוח שיש לעישון נזקים רבים ואחרים".
מתוך כלל החולים ב-COPD, רק שליש עד רבע מאובחנים. "ההמלצה לכל מי שמעשן ויש לו סימפטומים נשימתיים, היא לעשות את בדיקה מאוד פשוטה. שנקראת ספירומטריה, או תפקוד ריאות". בשורה התחתונה, אומר פרופ' פרינדלנדר, "מדובר במחלה מסוכנת שמתים ממנה". מעבר לכך, חולי COPD נוטים לחלות במחלות נוספות כמו מחלות לב, דיכאון, סרטן ריאה ומחלות מטבוליות כמו סוכרת.
"טיפול מוקדם משפר סימפטומים ומפחית סיכון להחמרות ותמותה"
פרופ' דוד שטרית, מנהל מערך הריאות במרכז הרפואי מאיר, אומר כי טיפול מוקדם משפר תסמינים ומקטין את אותן החמרות שהחולה חווה. "הטיפול הראשוני והאפקטיבי ביותר הוא להפסיק לעשן", מסביר פרופ' שטרית. "עם זאת, חשוב להבין כי גם אם הפסקתם לעשן, COPD יכולה עדיין להתפתח בהמשך החיים, אך ככל שמפסיקים לעשן מוקדם יותר, כך פוחת הסיכון להתפתחות המחלה".
בנוסף, הריאות של חולה כזה מועדות לפורענות, ולכן הוא חייב לקבל חיסונים לשפעת, לדלקת ריאות ולקורונה. ישנן גם סדנאות לשיקום ריאה, בהן החולה עושה פעילות גופנית יזומה ובמסגרתן יש הסתכלות רב-תחומית.
עוד מספר פרופ' שטרית כי כיום קיים גם טיפול באמצעות שתי רמות של משאפים. רמה אחת היא שילוב של מרחיבי סימפונות בלבד, הכוללים מרכיב אנטיכולינרגי ומרכיב בטא אגוניסטי. משאף כזה מיועד לחולי COPD שלא חווה החמרות. עבור חולים שחוו החמרות או עם רמת אאוזינופילים גבוהה יותר, מומלץ משאף משולש, אשר כולל את שני המרכיבים הקודמים ובנוסף גם סטרואידים בשאיפה. מדובר על פתרון אטרקטיבי שלוקחים במשאף אחד המכסה על כל שעות היממה, אשר מקטין משמעותית את שכיחויות ההתלקחויות, כולל מקרים קשים המצריכים אשפוזים ופנייה למיון ואפילו מפחית את הסיכון לתמותה. "לכן, מי שסובל מתסמינים חייב לפנות לרופא ולבקש בדיקת תפקודי ריאות", אומר פרופ' שטרית. "החובה שלנו כרופאים היא לדאוג למשאפים לחולים האלו, שיהיו קלים לשימוש ואף יכולים להינתן רק פעם ביום".
"האתגר מצד המטפלים הוא לגייס את המטופלים להפסיק לעשן", מדגיש ד"ר אמיר בר שי, מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי איכילוב. "מעבר לכך, עליהם לוודא שהמטופלים לוקחים את הטיפול באופן קבוע. יש אנשים שמרגישים שהמשאף, אם הוא לא עוזר באותו רגע, כנראה שהוא לא עושה שום דבר. זה לא נכון. למשאפים יש אפקט לטווח הרחוק".
לדברי ד"ר בר שי, שיח פתוח בין הרופא למטופל הוא מרכיב קריטי בדרך לטיפול, והמפתח לכך הוא העלאת המודעות הכללית למחלה. "מטופלים מתביישים לדבר על התסמינים, ועשויים להרגיש אשמה משום שהם אחראים להופעת הסימפטומים בעקבות ניסיונות כושלים להפסיק לעשן", הוא אומר.
ד"ר בר שי מסכם "אם אתם מעשנים, חשוב להיות קשובים לתסמינים שלכם, לא להתבייש לשתף את הרופאים בשיחה פתוחה, ולעשות הכל כדי לדאוג לאיכות החיים ולחיים שלכם".
בשיתוף GSK באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור
פורסם לראשונה: 07:00, 07.02.24
