בשיתוף בית חולים בילינסון
הקשר בין אורח חיים בריא לסרטן, לרבות סרטן השד, ממשיך להיות נושא מרכזי במחקר המדעי, עם הצטברות משמעותית של נתונים ותובנות. כאשר מדברים על תזונה עבור מטופלות בסרטן השד, ניתן לחלק את ההמלצות התזונתיות לשלושה שלבים מרכזיים: תזונה מונעת להפחתת גורמי סיכון, תזונה בזמן ההתמודדות עם המחלה ותזונה נכונה לתקופה שאחרי ההחלמה.
ד"ר סיגל פרישמן, דיאטנית ראשית בבתי חולים כללית, מנהלת היחידה לתזונה קלינית בבית חולים בילינסון, אומרת כי "האתגר במחקרים תזונתיים הוא שקשה להפריד את התזונה מפרמטרים אחרים, ובוודאי שאי אפשר לדבר על רכיב תזונתי בודד. לכן, המסקנות מדברות על הרגלי תזונה ואורח חיים".
תזונה מונעת - להימנע מ-BMI גבוה ואוכל אולטרא-מעובד
על פי הנתונים האחרונים של המועצה הלאומית לאונקולוגיה, עודף משקל מהווה גורם סיכון ודאי לסרטן בכלל וסרטן השד בפרט, "ובמיוחד BMI גבוה מ-30, יחד עם חוסר בפעילות גופנית", אומרת ד"ר פרישמן. "אלו פרמטרים שחוזרים שוב ושוב במחקרים".
בכל הנוגע ל-BMI, היא מדגישה כי יותר חשוב מה-BMI הוא הרכב הגוף - מסת שומן ומעט מסת שריר מהווים את הרכיב הקריטי בנושא של סיכון מוגבר לסרטן. כאשר ד"ר פרישמן מדברת על חוסר בפעילות גופנית, "אפשר לראות שבעידן של ימינו מדובר על מצב קיצוני אף יותר, של חוסר תזוזה. אורח החיים של רבים מאתנו כולל ישיבה ממושכת מול מסכים, ללא תנועה כלל - מה שמעלה את הסיכון להרבה סוגי סרטן, וסרטן השד הוא אחד המרכזיים שביניהם". לדבריה, "היום יש לנו את הטכנולוגיה והמכשור שיכולים לעודד אותנו ללכת, דרך הסמארטפון והשעונים החכמים. ההרגל חייב להתחיל כבר בגילאים צעירים, בתור מניעה לעתיד".
מהם סוגי המזון המהווים גורמי סיכון? "אוכל מתועש, אולטרא-מעובד, כמו כל מה שבא כחטיף סגור, שתייה מתוקה, אוכל מוכן עם הרבה מאוד מלח", אומרת ד"ר פרישמן. משרד הבריאות יצא לאחרונה עם מידע על ההיבטים הבריאותיים שהמזון האולטרא-מעובד גורם להם, ביניהם אלרגיות וחוסר פוריות.
סוגי המאכלים האלו נמצאים במוקד של המאבק של ארגוני הבריאות מול התעשייה, "משום שהם הופכים את הצרכנים למכורים, כמו לסיגריות", אומרת ד"ר פרישמן, "ואז נוצר מעגל ואנחנו צורכים עוד ועוד, משמינים, והסיכון לחלות רק הולך וגדל". באופן כללי, אומרת ד"ר פרישמן, התזונה המערבית כוללת שומנים לא בריאים, סוכרים, הרבה מאוד מלח ותוספים – "כל אלו נחשדים כמחלישי מערכת החיסון ומורידי מיקרוביום, שהיא אוכלוסיית החיידקים הטובים בגוף שלנו", מסבירה ד"ר פרישמן. גם ההשמנה עצמה גורמת לשינוי במיקרוביום לכיוון שלילי.
עוד על פי המחקרים, צריכת אלכוהול בכמויות גדולות נחשבת גורם סיכון לסרטן. "אצל נשים כדאי להסתפק במקסימום מנת אלכוהול אחת ביום- כוס יין או בקבוק בירה", אומרת ד"ר פרישמן. "כמות יומית גדולה מכך כבר מתחילה להעלות את הסיכון".
מה יכול לעזור למניעה? "תזונה עם הרבה יותר סיבים, המגיעים מהצומח, כגון דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות", אומרת ד"ר פרישמן. "המחקרים הראו כי אלו שאכלו יותר פירות, ירקות ודגנים מלאים חולים פחות בסרטן השד לעומת חלקים באוכלוסייה שאוכלים מעט מאותם סוגי מזון". תזונה ים תיכונית, למשל, המבוססת על תזונה מהצומח, ירקות, קטניות, סויה בשביל חלבון, שמנים מהצומח ולא רוויים, אגוזים - כוללת רכיבים טובים לתזונה בשלב המונע. אכילה של כמה שיותר מזון מהצומח מגדילה גם את כמות החיידקים הטובים בגוף ומגוונת אותם. ככל שיש יותר סוגים מהם, כך יש ירידה בתחלואה באופן כללי. "תזונה מערבית, לעומת זאת, מדללת את הכמות וסוגי החיידקים (המיקרוביום)", אומרת ד"ר פרישמן.
תזונה בתקופת המחלה - שמירה על המערכת החיסונית והתמודדות עם אכילה רגשית
תקופת המחלה עצמה מאופיינת בטיפולים שיוצרים אצל נשים רבות סטרס פיזיולוגי ותופעות לוואי לא נעימות, "וזאת בנוסף לחרדה שלא מועילה להרגלי האכילה", אומרת ד"ר פרישמן. התוצאה נעה בין חוסר תאבון להקאות ובחילות, ירידה במשקל ותחושת חולי קשה ועד למצב הפוך לחלוטין – אכילה רגשית שמובילה לעלייה במשקל.
"כמובן שתת-תזונה היא מצב שלילי עבור הגוף, אשר מחליש את המערכת החיסונית וגם מפחית את יעילות הטיפולים", אומרת ד"ר פרישמן. לדבריה, חשוב לשמור על אותה תזונה כמו בשלב המניעה, ולנסות לשמור ככל האפשר על פעילות גופנית. "ברור שהכוחות יורדים, אבל כדאי לנסות לעשות פעילות, לאכול טוב ונכון ומספיק - מה שצפוי להעביר את התקופה הלא נעימה הזו מהר ככל האפשר", לדבריה.
על מנת להגיע לתזונה מאוזנת, "צריך לעתים עזרה נפשית או ליווי של דיאטנית או אפילו פיזיותרפיסטית", אומרת ד"ר פרישמן. "כל דבר שאפשר להיעזר בו, יכול לסייע לאחוזי ההתאוששות וההחלמה". הדיאטניות המלוות את המטופלות במכונים האונקולוגיים, אשר עומדות מול תופעות של אכילת יתר\ אי-אכילה, טיפולים שגורמים לירידה במשקל ועוד, נותנות לעתים תוספים תזונתיים עם ויטמינים ומינרלים, "על מנת לשמור על מערכת חיסונית מתפקדת, במיוחד על רקע העובדה כי היא נחלשת בתקופה זו", אומרת ד"ר פרישמן. "צריך לעשות את המקסימום מבחינת צריכת חלבונים, קלוריות, ויטמינים ומינרלים, וגם פורמולות של תוספי מזון – הכל כדי לחזק את המערכת החיסונית. המטרה היא לעבור את הטיפולים בצורה היעילה ביותר, שהטיפול יעשה את המשימה ולא יילחם בגוף שלא מסוגל להילחם בעצמו".
אימוץ אורח חיים בריא אחרי ההחלמה הוא מרכיב קריטי להמשך החיים
אחוז ההחלמה בסרטן השד גבוה יחסית, כך שתזונה לאחר החלמה היא גורם חשוב ורלוונטי. "המחלה צריכה להוות שעון מעורר שגורם למטופלות להגיד – אם עד עכשיו לא התייחסתי לאורח החיים שלי, זה הזמן לקחת את עצמי בידיים", אומרת ד"ר פרישמן. "בין היתר, מדובר על הורדת סטרס, אימוץ תזונה מאוזנת ובריאה, הגעה למשקל תקין או לכל הפחות לא יותר מ-BMI 30, הגדלת מסת השריר מול הפחתת מסת השומן ופעילות ספורטיבית". בשורה התחתונה, "כל מה שלא הצלחת לאמץ עד עכשיו בתזונה - זה הזמן לאמץ".
ד"ר פרישמן מסכמת ואומרת כי בסרטן שד אצל צעירות, הטיפולים מפסיקים את המחזור, מה שמוביל לגיל המעבר בגיל צעיר יותר, "ואז נותנים טיפול תרופתי תומך, אשר כולל שינויים הורמונליים המובילים להגברת תאבון וירידה בחילוף החומרים, אשר גורמים להשמנה". הטיפולים גורמים לעלייה בסיכון לאוסטאופורוזיס (ירידת מסת העצם), יתר לחץ דם ומחלות לב, "מה ששם דגש עצום על פעילות ספורטיבית, ירידה במשקל (ירידה במסת שומן ועלייה במסת שריר), תזונה בריאה עם פחות מזונות אולטרא-מעובדים ושומן רווי. חשוב להעלות את המזונות הצמחיים ככל האפשר, לרבות סויה, אשר על פי חלק מהמחקרים כוללת השפעה חיובית בתור מקור חלבון, ובאופן כללי יותר קטניות כמקור חלבון, בעקבות האפקט ההגנתי מול חזרת המחלה. "גם בתקופה זו, תזונה ים תיכונית מבוססת מזון צמחי לא מעובד, דאגה למשקל והגברת מסת השריר – הם המרכיבים הנכונים ביותר עבור התזונה", אומרת ד"ר פרישמן.
אם כן, כאשר המחקרים המובילים מראים בבירור את הקשר הקריטי שבין אורח החיים, והתזונה בתוכו, לבין מניעה, התמודדות עם המחלה וסיכויי החלמה - אין ספק שתזונה היא חלק חיוני בתכנית הפעולה של כל מטופלת בסרטן השד, ועבור כל אישה אשר שואפת להפחית ככל האפשר את גורמי הסיכון לסרטן בהמשך הדרך.
בשיתוף בית חולים בילינסון
