הטרגדיה בסוף השבוע האחרון' במהלך תחרות ה"איירונמן" בטבריה – מותו של משתתף בן 59, שלקה ככל הנראה בהתקף לב במהלך קטע השחייה של התחרות, מעלה שוב את השאלה עד כמה ספורט בעצימות גבוהה בריא לנו, בעיקר בגילאים המבוגרים, או שהוא בעצם מסכן את חיינו?
קראו עוד:
"זה באמת מאוד-מאוד עצוב לשמוע כזה דבר ואני לא יודעת מה בדיוק היה שם מבחינה רפואית. צריך להבין שבקבוצת הגיל של 40-35 ומעלה, מוות כתוצאה מפעילות גופנית הוא לרוב לאו דווקא בעקבות מחלה לבבית מולדת או תורשתית או בעיה במערכת ההולכה החשמלית. הסיבה השכיחה ביותר היא טרשת עורקים שגורמת לחסימה של עורקי הלב ולהיצרויות, שגורמות לבעיה באספקת הדם הנדרשת, מבלי שאותם אנשים מודעים לכך. זה הגורם לאירוע לבבי חריף – מה שנקרא התקף לב בשפה העממית", אומרת ד"ר שירית כזום-בייזר, קרדיולוגית בכירה בבית חולים בלינסון, מנהלת המרפאה לקרדיולוגיית ספורט בבית החולים ועומדת בראש מהמרכז הקרדיאלי החדש לרפואת ספורט בהרצליה מדיקל סנטר.
3 צפייה בגלריה
"שכיחות מקרי המוות גבוהה יותר, כי לא כל המקרים מדווחים". ד"ר שירית כזום-בייזר
( צילום: אוראל)
גבר בשנות ה-60 לחייו שרץ בחצי מרתון עמק המעיינות בחודש מרץ האחרון התמוטט בסמוך לקו הסיום; חודש לפני כן, במרתון ת"א, רץ כבן 30 התמוטט, גם הוא סמוך לקו הסיום, והובהל לבית החולים במצב קשה. נראה שבשנים האחרונות אין כמעט אירוע ספורט גדול שלא נגמר עם איזו דרמה או טרגדיה מהסוג הזה.
"אני לא חושבת שנכון לצאת בהצהרה גורפת כזו, אבל אם אנחנו בודקים את הסטטיסטיקות, אז חשוב להדגיש כשאנחנו מדברים על אוכלוסיית הספורטאים החובבנים-תחרותיים, בגילאי 35 ומעלה, שכיחות מקרי המוות כתוצאה מפעילות גופנית בשל טרשת בעורקי הלב נעה בעולם בין אחד ל-500 ועד לאחד ל-5,000.
"אנחנו, אגב, סבורים שהשכיחות אפילו גבוהה יותר, כי לא כל המקרים מדווחים, אבל זו בהחלט שכיחות גבוהה. כדי להכניס את הדברים לפרספקטיבה, כשאנחנו מדברים על מוות פתאומי של ספורטאים תחרותיים בשנות העשרים – שם הסיבות לתמותה שונות ונובעות בעיקר ממחלות של שריר הלב - אנחנו מדברים על שכיחות שנעה בין אחד ל-100 אלף עד לאחד לחצי מיליון. אלו מספרים שונים לגמרי".
3 צפייה בגלריה
לאתר ספורטאים שיש להם מחלות לב שיכולות להיראות כמו לב אתלטי והמחלה מעמידה אותם בסיכון למוות פתאומי. תחרות איש הברזל
(צילום: shutterstock)
30 ליטר דם בדקה
קרדיולוגית ספורט הוא תחום חדש יחסית, שהחל להתפתח בעשור האחרון וצובר תאוצה בארץ ובעולם. בבסיסו עומדת ההבנה כי פעילות גופנית עצימה וממושכת גורמת לשינויים במבנה, בתפקוד ובמערכת החשמל של הלב הנקראים יחדיו ״לב אתלט״, ואלו מצריכים גישה רפואית שונה וייחודית.
ד"ר כזום-בייזר: "כדי להעביר 30 ליטר דם בדקה ולעמוד בצרכים של הפריפריה ושל הלב - הוא צריך לעבור שינויים שמתבטאים בגודל, בדפנות עבות יותר, חללים מוגדלים. תפקוד אלסטי טוב פי כמה וגם שינויים במערכת החשמל של הלב"
"אנשים שעושים ספורט בעצימות ובאינטנסיביות גבוהות, מספר שעות כמעט בכל יום, הלב שלהם עובר שינוי והסתגלות למאמץ. בזמן מנוחה הלב מעביר חמישה ליטר דם בדקה, כשבזמן מאמץ אותם לבבות מעבירים 30 ליטר דם, וכדי להעביר 30 ליטר דם בדקה ולעמוד בצרכים של הפריפריה ושל הלב - הוא צריך לעבור שינויים שמתבטאים בגודל, בדפנות עבות יותר, חללים מוגדלים. תפקוד אלסטי טוב פי כמה וגם שינויים במערכת החשמל של הלב, שבאים לידי ביטוי בתבניות אק"ג שאצל בן אדם רגיל ייחשבו לתבניות פתולוגיות, אבל אצל ספורטאים הן נחשבות לנורמליות.
"אחת הדוגמאות הכי שכיחות לכך היא שלספורטאים יש דופק במנוחה נמוך יחסית. צריך להבין שהשינויים האלה הפיכים – תוך חודשיים מהפסקת הפעילות אנחנו כבר רואים שהלבבות שהיו גדולים מתכווצים, העובי של הדפנות יורד, כמו שקורה במסת השריר של מי שמפסיק להתאמן בחדר הכושר".
השינויים במבנה הלב פעמים רבות חופפים לתבניות של מחלות לב מוכרות – כמו מחלות שריר הלב, "וכאן זה התפקיד שלנו, כקרדיולוגים ספורט, להבין אילו שינויים הם שינויים פתולוגיים, כאלה שנובעים ממחלה ואילו שינויים פיזיולוגיים - כתוצאה בעצם מהפעילות הגופנית העצימה. אחד הדברים הכי חשובים זה בעצם לאתר ספורטאים שיש להם מחלות לב שיכולות להיראות כמו לב אתלטי והמחלה הזאת מעמידה אותם בסיכון למוות פתאומי בזמן פעילות גופנית. ולחילופין – יש לשלול חשד למחלות לב מספורטאים שחושבים שיש להם בדיקות לא תקינות".
טרשת עורקים היא לא סוף המרוץ
יותר ויותר אנשים נכנסים בעשור החמישי והשישי לחייהם לעיסוק בספורט בעצימות גבוהה – מרתון, טריאתלון, רכיבת אופניים או אפילו ריצות של 15 קמ"ש מסביב לשכונה. "אותם אנשים צריכים לעבור בדיקות סקירה לפני הפעילות הגופנית, כדי לזהות את הסיכון הקרדיאלי שלהם", מסבירה ד"ר כזום-בייזר, וזה לא מסתכם בבדיקת ארגומטריה. "חשוב להיפגש עם קרדיולוג ספורט, כדי שהוא יאמוד את גורמי הסיכון, את ההיסטוריה המשפחתית, יבדוק האם היה עישון קודם, פרופיל שומנים לא מאוזן, האם הם סוכרתיים או עם סוכרת גבולית, האם סובלים מיתר לחץ דם - כל הדברים האלה הם בעצם גורמי סיכון שמכוונים אותנו לכך שהנבדק נמצא בסיכון מוגבר. לאחר הערכת הסיכון הזו ובדיקת ארגומטריה, אם יש לנו חשד נוסף אנחנו גם יכולים לערוך צנתור וירטואלי (Cardiac CT) לגילוי טרשת עורקים".
ד"ר כזום-בייזר מבהירה שגם אבחנה של טרשת אינה סוף המסלול מבחינת המתאמן. "יש לי מתאמנים במרפאה שאחרי צנתור וטיפול בהיצרויות שלהם, חזרו בתהליך הדרגתי לפעילות גופנית עצימה. כל מקרה לגופו, ובסופו של דבר הצלנו להם את החיים".
סכנת ה-Weekend Warrior
הקבוצה המסוכנת ביותר נקראת אצל הקרדיולוגים Weekend Warrior – "לוחמי סוף שבוע", שזה למשל כל ההייטקיסטים שטוחנים עבודה כל השבוע מול המחשב, לא מקפידים על אכילה מאוזנת ולא עושים שום פעילות, ובסוף שבוע יוצאים לרכיבת אופניים של 200 ק"מ - בבת אחת מעמיסים עומס קיצוני, ואם הם בנו טרשת עורקים עד אז – זה בהחלט יכול לגרום לאירוע לבבי. מי שמתחילים פתאום באמצע החיים לעשות פעילות עצימה ואפילו עצימה מאוד - בהחלט צריכים להיבדק לפני זה. מבחינתנו, דווקא אנשים שהם פעילים מילדות, שהפעילות הגופנית הייתה חלק מאורח החיים שלהם לאורך כל החיים, נמצאים בסיכון נמוך - הלב שלהם רגיל להתמודד עם העומסים".
מלבד הבדיקות המקדימות - יש עוד דרכים להקטין את הסיכונים?
"להתחיל בהדרגה, לא ישר לרוץ לפעילות עצימה. רוצה לרוץ מרתון? היעד צריך להיות רחוק מספיק ולהיבנות בצורה מאוד הדרגתית ומתונה. זה כלל חשוב גם למי שמתחיל וגם למי שחוזר לפעילות אחרי אירוע לבבי. הפעילות צריכה להיות מותאמת לרמת הכושר של המתאמן, לא לקפוץ מעל הפופיק".
