מוגש כשירות לציבור מטעם חברת נוברטיס
כולסטרול גבוה בדם היא אחת התופעות הבריאותיות הנפוצות ביותר בישראל. לדברי פרופ' יעקב הנקין, מנהל המערך האמבולטורי של המערך הקרדיולוגי והשירות לקרדיולוגיה מניעתית וטיפול בכולסטרול גבוה ושומני הדם בבית החולים סורוקה, לכ-40% מהאוכלוסייה מעל גיל 55 יש רמות כולסטרול גבוהות מהרצוי.
עם זאת, ולמרות הסיכונים הרבים הנובעים מרמת כולסטרול גבוהה, מטופלים רבים נמנעים מלקיחת תרופות או מבקשים להפחית במינון. חלק מסרבים להתחיל בטיפולים ונראה כי הם מתכחשים למצב.
מהו היקף התופעה של חוסר ההיענות בתחום הכולסטרול הגבוה?
לדברי פרופ' הנקין, "לאחר שנה מתחילת הטיפול, כ-50% מהמטופלים כבר לא נוטלים את התרופה. לאחר מכן הנתון מתייצב". הוא מוסיף כי חוסר ההיענות בולט יותר אצל צעירים שמרגישים בריאים ולא אוהבים לקחת תרופות. באופן כללי, ניתן להבחין זאת יותר אצל נשים מאשר גברים, ויותר בשכבות סוציואקונומיות נמוכות".
הפסקת הטיפול מעלה מחדש את הסיכון לתחלואה ותמותה מטופלים רבים שמפסיקים לקחת את הטיפול התרופתי לא מרגישים שינוי בחיי היום-יום שלהם, ולכן הם עלולים להסיק שהבריאות שלהם לא נמצאת בסכנה מוגברת. המציאות, לעומת זאת, כואבת הרבה יותר.
פרופ הנקין מסביר: "אצל אנשים עם גורמי סיכון לטרשת עורקים ו\או היפרכולסטרולמיה (עודף כולסטרול בדם) תורשתית, או כאלו שכבר עברו בעבר אירוע לבבי או אירוע מוחי, הסיכון לאוטם שריר הלב ושבץ מוחי גבוה בהרבה מהרגיל. טיפול תרופתי בדיסליפידמיה (הפרעת שומנים בדם) יכול להקטין את הסיכון ב-25% עד 40%. הפסקת הטיפול מעלה מחדש את הסיכון לתחלואה ותמותה".
הסיבות הנפוצות לחוסר היענות לטיפול להימנעות מטיפול רפואי יש סיבות רבות ומגוונות.
יש כאלו הנרתעים מתרופות ומעוניינים להכניס כמה שפחות כימיקלים לגוף. יש מי שהפסיק טיפול אך ורק בעקבות אי הבנה, לאחר שקיבל מרשם לשלושה חודשים וחשב שהטיפול מסתיים לאחר מכן.
"ישנם מטופלים שאומרים לעצמם 'מה שלא כואב, לא חשוב", אומר פרופ' הנקין. "בשורה התחתונה, כולסטרול או לחץ דם גבוה אינם מכאיבים ביום-יום, ולכן אין למצב מחיר מיידי".
ישנם מקרים בהם המטופל נוטל תרופות רבות, ולכן רוצה להפחית בכמות התרופות, כאשר התרופה לכולסטרול היא הראשונה להידחק הצידה משגרת הטיפול. אדם לאחר אוטם לבבי וצנתור, למשל, זקוק גם לתרופה להורדת כולסטרול, גם לאספירין ותרופה נוספת נגד קרישת דם, וגם לתרופה להורדת לחץ הדם. "למעשה, קיים יחס הפוך בין מספר התרופות שהמטופל נוטל, לבין ההיענות לטיפול", אומר פרופ' הנקין.
סיבה פוטנציאלית נוספת היא נטל כלכלי, ככל שמספר התרופות גדול יותר, כך צומחת עלות הטיפול. זו אחת הסיבות שמובילות לכך שחוסר ההיענות גבוה יותר באוכלוסיות ברמה סוציואקונומית נמוכה.
אנשים רבים נחשפים לדיסאינפורמציה, המגיעה ממקורות לא מבוססים הכוללים תיאוריות נגד התרופות להורדת כולסטרול. אחת מהתפיסות השגויות שהופצו במשך השנים היא הטענה כי טיפול בתרופות מקבוצת הסטטינים פוגע בייצור הורמונים וויטמינים.
אחד החששות הגדולים ביותר בקשר לנטילת תרופות מקבוצת הסטטינים היא מפני תופעות הלוואי. על פי המחקרים, לסטטינים יש שתי תופעות לוואי עיקריות ונדירות – עלייה באנזימי הכבד (אצל עד 2% מהמקרים יכולה להיות פגיעה זמנית בתפקודי הכבד, אך לרוב היא אינה משמעותית), וכאבי שרירים אצל כ-5% מהאנשים הנוטלים סטטינים.
בין היתר, עלו טענות ממקורות לא מהימנים באשר לחוסר יעילות של סטטינים, אך עד כה, במחקרים הרפואיים המובילים שנעשו מאז אושר הסטטין הראשון לשיווק ב-1980, התרופה מפחיתה ב-20-30% את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם.
לסיום, אחת הסיבות הכואבות במיוחד להפסקת טיפול, היא חוסר תמיכה משפחתי. "מטופלים שלא זוכים לתמיכה ועזרה, עשויים להזניח את הטיפול יותר בקלות, משום שאין מי שיזכיר להם על החשיבות הרבה של המשך הטיפול", אומר פרופ' הנקין.
כיצד אפשר לשפר את ההיענות לטיפול תרופתי מהצד שלנו, המטופלים?
"אחת ההמלצות שלי היא לבסס תקשורת טובה יותר עם הרופא\ה ולהקפיד על קבלת מידע נוסף ממקורות אמינים בלבד", אומר פרופ' הנקין ומוסיף, "חשוב לעשות סדר בתרופות ולהקפיד על נטילת תרופות נחוצות בלבד", אומר הנקין.
"מעבר לכך, כדאי לצמצם את כמות התרופות באמצעות התאמה לפרוטוקול הטיפול האישי, באמצעות תרופות קומבינציה, נטילת תרופות פעם ביום ועוד, כך ניתן לצמצם את תופעות הלוואי הנובעות מנטילת מספר תרופות במקביל".
הוא מסכם ואומר כי "כדאי להשתדל להשתמש במינונים נמוכים ככל האפשר וגם לבחור בתרופות שהנטילה שלהן נוחה ככל האפשר. את הסטטינים ניתן לקחת פעם ביום. יש כיום תרופות שניתן להזריק פעם בשבועיים ואפילו פעם בחצי שנה, בלי תופעות לוואי- מה שיכול רק לשפר את מידת ההיענות של המטופל לנטילת התרופה".
בשיתוף עמותת לכ"ם והחברה הישראלית לטרשת עורקים
