ממצאי מחקר חדש שיוצגו היום (רביעי) בדיון של ועדת הבריאות של הכנסת מצביעים על פערים משמעותיים בכל הנוגע לנגישות לטיפולי רפואה משלימה המושפעים משפת האם, מגדר ומקום מגורים. במחקר שהתמקד בכ-5,000 חולי סרטן מבוטחי כללית מהצפון שטופלו בכימותרפיה, התברר שרק ל-34 אחוזים מהם הוצע לשלב טיפולי רפואה משלימה. לטיפול המשלים שתי מטרות עיקריות: להפחית מהסבל והכאב הכרוך בטיפולים הכימותרפיים ולחזק את ההתמדה בהם. הוא אינו מתיימר להחליף את הטיפול הקונבנציונלי.
את המחקר ביצע פרופ' ערן בן אריה, יו"ר החוג לרפואת המשפחה בפקולטה לרפואה של הטכניון ומנהל המערך לרפואה אינטגרטיבית בשירות האונקולוגי של כללית בחיפה ובצפון, יחד עם חוקרים נוספים ובהם גם פרופ' ניהאיה דאוד מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.
במחקר נבדקו המאפיינים של המטופלים שהופנו לייעוץ מומחה באונקולוגיה אינטגרטיבית לעומת אלו שלא הופנו. בנוסף נבדק כמה הגיעו לטיפולים ובאיזו תדירות במשך שישה שבועות לאחר ההפניה. קרוב ל-80 אחוזים מחולים שהופנו לייעוץ הגיעו אליו אך רק 57 אחוזים התמידו בטיפול. דוברי ערבית ורוסית הופנו לטיפולים הרבה פחות מדוברי עברית, וגם הגיעו פחות לטיפולים אלו. גברים התמידו בטיפולים פחות מנשים.
"המטופל מופנה ללא תשלום כחלק מהשירות האונקולוגי לקבל ייעוץ של רופא אינטגרטיבי", מסביר פרופ' בן אריה על התהליך שעוברים החולים. לדבריו, חולים מופנים לטיפול עם סממנים כמו חולשה, הקאות וקושי בתיאבון. "לאחר מכן יוצרים מתווה טיפולים שיכול לכלול דיקור, רפלקסולוגיה ועוד. המאמר ניסה לבדוק איפה נכשלנו במובן של איפה זה לא מצליח. כמה אנשים מקבלים הפניה כזו וכמה מממשים אותה ויש כמובן הבדל בין התמדה של פעם בשבוע לבין טיפול שלוקחים מתי שיוצא לך. כשהטיפולים לא בסל התרופות – היכולת לתת אותם היא מצומצמת".
צפו בתרגול צ'י קונג
(צילום ועריכה: גרשון ולדמן)
"אני נמצא בחיפה ואני אומר לחולה מערב אל-עראמשה או שלומי או נהריה לבוא אלינו פעם או פעמיים בשבוע. אם אתה בא משכבות מבוססות, אתה יכול להתארגן על זה, אבל אם אין לך את האמצעים להגיע או משפחה שמספקת לך את האמצעים להעברה – זה יותר קשה. האחריות היא של מערכת הבריאות, המדינה והקופה. הפערים לא מאפשרים לממש את הזכויות במערכת הבריאות. המאבק הוא לא רק אם זה בחינם או לא בחינם אלא על היכולת להבטיח באופן שוויוני לאנשים שאין להם את האמצעים לממן את הטיפול הזה שיש לו השפעה אדירה על היכולת להיצמד לטיפול האונקולוגי".
החברה הישראלית לרפואה בהסתדרות הרפואית צפויה להגיש לוועדת סל התרופות הבאה את הרחבת השירותים במימון ציבורי, מהלך שייעשה בשיתוף קרן אדוות שמקדמת הנגשה של רפואה אינטגרטיבית בישראל.
"זה לא ירפא אותי, אבל עוזר להתמודד"
יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יונתן מישרקי (ש"ס) אומר ש"כיום, קיימים פערים וחוסר נגישות בכל הקשור לרפואה האינטגרטיבית. עלינו לוודא כי גם לאוכלוסיות המוחלשות תינתן האפשרות ליהנות ממה שיש לרפואה המשלימה להציע, וזאת על ידי הנגשת האונקולוגיה האינטגרטיבית למטופלים מכל קבוצות האוכלוסייה".
2 צפייה בגלריה
"אני צריכה יד נוספת – וזה היה הדיקור". מידין שחר לקתה בסרטן ומטופלת ברפואה משלימה לצד טיפולים קונבנציונליים
(צילום: שרון צור)
מידין שחר, בת 61 מקיבוץ יגור, אובחנה בחודשים האחרונים עם סרטן השד. "לפני שלושה חודשים סיימתי את השלב הראשון של הטיפול שלי", היא מספרת. "סוג הסרטן שיש לי הוא מאוד אגרסיבי. עברתי טיפולים במשך חמישה חודשים ובמרץ עברתי ניתוח. כרגע אין עדות לגידול ואני ממשיכה טיפולים והקרנות וטיפול אימונולוגי. הבנתי שיש גם את הרפואה המשלימה ואני יכולה לקבל טיפולים כמו דיקור, רפלקסולוגיה, דמיון מודרך וטיפול במגע. במפגש עם האחות נשאלתי אם אני מעוניינת ברפואה המשלימה ואמרתי שכן. היה לי חשוב כי ידעתי שהטיפול הקונבנציונלי יהיה קשה והוא נעשה יותר קשה ככל שהזמן עובר. הרגשתי שאני צריכה משהו שמחבר בין הנפש לגוף ושאני מטופלת גם מבחינה נפשית ורגשית – ואת זה הטיפול הקונבצניולי לא עושה. הוא בא להרוג את התאים הסרטניים וזה כמובן טיפול חשוב.
"הטיפול המשלים לא מרפא אותי, אבל הוא עוזר לי להתמודד עם הטיפול הרפואי הקונבנציונלי עם תופעות הלוואי הרבות. יום אחד קיבלתי הודעה שהגידול לא קטן ושהדברים לא מתקדמים. זו עובדה ולא יכולתי לשנות אותה, אבל באמצעות אחד הטיפולים שמתי לב שהגוף שלי פשוט נרגע. זו הייתה דרך להתאזן ולהתאפס. החלטתי שאם אני הולכת עד הסוף מבחינת הטיפול הקונבנציונלי, אני צריכה יד נוספת – וזה היה הדיקור. היו ימים שלא יכולתי לשכב בשקט והגוף כולו כואב. הדיקור בנקודות הנכונות גרם לי ללכת לישון. אני לא יכולה להרשות לעצמי את הטיפול בלי העזרה של קופת החולים ומקווה שהשילוב בין טיפול קונבנציונלי לרפואה משלימה יהיה נגיש לכל אחד".
