ברקע הטענות לעיכוב ההחלטה לאשר את הפקולטה החדשה לרפואה באוניברסיטת רייכמן, איגוד מנהלי בתי החולים לצד שורת בכירים פנו היום (א') לשר הבריאות אוריאל רוסו ושר החינוך יואב קיש, בדרישה לקדם את המהלך.
קראו עוד:
על פי גורמים המעורבים בפרטים, בין האחראים לעיכוב באישור הקמת הוועדה, נמצאים בתי הספר המרכזיים לרפואה באוניברסיטאות. פתיחת הפקולטה זוכה לתמיכת משרד הבריאות והמנכ"ל העומד בראשו משה בר סימן טוב, וזאת בין היתר בשל המחסור ברופאים עליו הצביע ה-OECD ושבעקבות כך הוקמה ועדה ייעודית של משרד הבריאות שתבחן את מצוקת כוח האדם הרפואי בבתי החולים בשנים הקרובות, מצוקה שתחריף בשנת 2026, כשייכנסו לתוקף המלצות רפורמת יציב שבמסגרתה תסתיים ההכרה בלימודי הרפואה בשורת מוסדות אקדמיים בחו"ל ובעיקר במזרח אירופה.
מנגד, יש לציין כי שכר הלימוד הבסיסי ולפני מלגות או מענקים ברייכמן, צפוי לעמוד על כ-90 אלף שקלים בשנה לסטודנט – כמעט פי תשעה משכר הלימוד המקובל באוניברסיטאות המתוקצבות. בשנת הלימודים הנוכחית יחלו את לימודי הרפואה פחות מ-1,100 סטודנטים. לצורך הקמת הפקולטה חברו המרכז הרפואי שיבא, המרכז הרפואי רבין שבבעלות הכללית לקופת החולים מכבי ומקדמים בשנתיים האחרונות את המהלך.
2 צפייה בגלריה
אוריאל בוסו שס
אוריאל בוסו שס
שר הבריאות אוריאל בוסו. "מחסור קיצוני ברופאים"
(צילום: יואב דודקביץ' )

"צפויים למחסור קיצוני בכוח אדם רפואי"

"אנו חייבים, כולנו יחד, מערכות ההשכלה הגבוהה, הבריאות, בתי החולים והקהילה להכשיר בישראל את כלל 2,000 הסטודנטים להם זקוקה מערכת הבריאות", ציינו המנהלים והבכירים ובהם פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל שיבא וד"ר איתן וירטהיים, מנכ"ל המרכז הרפואי רבין. "המשימה דורשת משאבים אך אפשרית. אנו מברכים על היוזמה של אוניברסיטאות חיפה, רייכמן ומכון ויצמן לפתוח בתי ספר לרפואה ונסייע לכולם כמו גם לבתי הספר הקיימים להרחיב את מספר הלומדים בארץ.
2 צפייה בגלריה
המרכז הבינתחומי הרצליה
המרכז הבינתחומי הרצליה
אוניברסיטת רייכמן
(צילום: עמית גירון)
"אין לנו כרגע זמן לבירוקרטיה. עלינו להתרכז רק בבחינת הנושאים המקצועיים על ידי המועצה להשכלה גבוהה. אנו מבקשים שתוקם במיידי ועדה מקצועית שתבחן את התוכניות. התוכנית של רייכמן ממתינה כבר יותר מחמישה חודשים להקמת הוועדה המקצועית, בה ניתן יהיה לדון בכל השאלות המקצועיות שיש למל"ג. המשך ההתנהלות הקיימת תביא לכך שיהיו בישראל 80 רופאים פחות. זה בלתי נתפס למול המשבר הצפוי ב-2026".
על פי ה-OECD, ישראל עלולה לעמוד בפני מחסור קיצוני בכוח אדם רפואי, תוצאה של הזדקנות כוח האדם במערכת, גל פרישה, מחסור בהכשרת רופאים חדשים, הזדקנות האוכלוסייה ובעיקר - חוסר תכנון משווע. בדוח נמתחה ביקורת חריפה על המחסור ברופאים בישראל ומצביע על תכנון לקוי. מהדוח עולה כי בישראל 10 אחוזים פחות רופאים לכל 1,000 בני אדם לעומת הממוצע במדינות המפותחות. בעוד שבישראל 3.3 רופאים לכל 1,000 תושבים, ממוצע ה-OECD עומד על 3.7.
"במבט קדימה, הזדקנות האוכלוסייה תדרוש גם גידול במספר הרופאים לאוכלוסייה על מנת להגיב לצרכי הטיפול הגוברים, אלא אם גורמים אחרים במערכת הבריאות ישחקו תפקיד משמעותי יותר באספקת שירותי בריאות", צוין בדוח.
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה: "בקשת אוניברסיטת רייכמן לפתיחת תכנית ברפואה הוגשה למל״ג בחודש יולי 2023 ונבחנה בערוצים המקובלים. במסגרת בחינת הבקשה, נדרשו השלמת פרטים ונתונים והבהרות שונים. בנוסף עלתה שאלה באשר לעמידה באחד מתנאי הסף של המל״ג, לפיו על מנת לפתוח תוכנית לימודים לתואר שני, המוסד צריך לקיים תוכניות לימוד רלוונטיות לתואר הראשון. באוניברסיטת רייכמן טענו כי לימודי פסיכולוגיה ומדעי המחשב נותנות מענה לתנאי סף זה, והנושא הועבר לדיון בישיבת וועדת המשנה והמל״ג שהיתה אמורה להתקיים בתאריך 17.10. עקב המלחמה, ובהתאם לבקשת שר החינוך ויו״ר המל״ג, לדון אך ורק בנושאים הקשורים למלחמה, לא התקיימה הישיבה כסדרה, כאשר הנושא של רפואה ברייכמן כמו שאר הנושאים, לא נדון.
"ביום 21.11 אמורות להתקיים ישיבות וועדת המשנה (אליה הוזמנו נציגי אוניברסיטת רייכמן) והמל״ג, שם הנושא נמצא על סדר יומן. אם המל"ג תחליט שהבקשה אכן עומדת בתנאי הסף, היא תוכל לקבל החלטה להעברת הבקשה לבחינה על ידי הוועדה המקצועית, לצורך בחינה בין השאר של תכנית הלימודים, התאמת התכנים והסגל, התשתיות הפיזיות וכל הנדרש על מנת לקיים תכנית לימודים ברמה אקדמית נאותה.
במהלך תהליך זה, הוועדה פונה למוסד בשאלות והבהרות ככל שנדרש וכן מקיימת ביקור במוסד, כל זאת בכדי לגבש את המלצתה לות״ת ולמל״ג בדבר פתיחת תוכנית הלימודים".