אנחנו לא רוצים לדבר על המוות שלנו או לחשוב עליו או לתכנן אותו, אבל ישנם מקרים בחיים שהדבר הזה הוא בלתי נמנע והסבל קשה מנשוא. השבוע פורסם כי השדרנית שמירה אימבר גדיש עוברת הליך שנועד להקל עליה לקראת סוף חייה. מהו ההליך, מהו ההבדל בינו לבין להמתת חסד, מי יכול להיות מועמד להליך כזה ואיך הוא מתבצע. דיברנו עם ד"ר רוני צבר, מומחה לרפואה פליאטיבית והמייסד והמנהל הרפואי של צבר רפואה.
קראו עוד:
מהו בעצם טיפול פליאטיבי?
"רפואה פליאטיבית או טיפול פליאטיבי הוא גישה שמטרתה להקל על סבלם של מטופלים בכל גיל שסובלים ממחלות קשות או מתמודדים עם טיפולים מורכבים ושל בני משפחותיהם, ולשפר את איכות חייהם".
מה כולל הטיפול?
"הטיפול הפליאטיבי מונע ומשכך סבל ותסמינים של המטופל באמצעות זיהוי מוקדם, הערכה נכונה וטיפול נכון בסימפטומים גופניים כמו כאב, הפרעות בשינה, קוצר נשימה ועוד. ההליך מתמקד בטיפול בבעיות פיזיות, פסיכו-חברתיות או רוחניות – תוך תמיכה גם בסביבתו הקרובה של המטופל".
מדובר בעצם בהרדמה של החולה?
"כן, בפועל, מדובר בפעולה רפואית המאפשרת לצוות המטפל להשרות שינה אצל המטופל עד למצב שבו הוא כבר לא סובל. לעתים יש צורך בשינה עמוקה מאוד ולעיתים בשטחית יחסית, אבל בכל מקרה מדובר בהליך הפיך ולא בסיום החיים. מדובר בכלי רפואי, חוקי, מוסרי, מאושר הלכתית לפי שלוש הדתות המרכזיות בארץ, שמאפשר שליטה בסבל. כשסדציה היא פעולה הפיכה, לאחר 24 שעות מעירים את המטופל אם הוא לא סובל מכאבי תופת ושואלים אותו האם הוא מרגיש הקלה. יכול להיות שלאחר שינה עמוקה הוא לא מרגיש צורך להמשיך עם הסדציה בשלב הזה. דבר נוסף שמבדיל בין סדציה להמתת חסד הוא המידתיות, היכולת להבדיל בין שינה עמוקה לשינה שטחית יחסית".
"מדובר בכלי רפואי, חוקי, מוסרי, מאושר הלכתית לפי שלוש הדתות המרכזיות בארץ, שמאפשר שליטה בסבל. כשסדציה היא פעולה הפיכה, לאחר 24 שעות מעירים את המטופל אם הוא לא סובל מכאבי תופת ושואלים אותו האם הוא מרגיש הקלה"
מי זכאי לקבל את הטיפול הפליאטיבי הזה?
"על פי ארגון הבריאות העולמי, הגישה הפליאטיבית נוצרה מתוך הבנה שחולים במחלות קשות מתמודדים עם תסמינים פיזיים ורגשיים לא פשוטים בשלהי חייהם, ויש להעניק להם מענה מותאם על מנת למנוע או להקל על כאב וסבל, לשפר את איכות ונוחות חייהם ככל הניתן בתקופה זו, וכן להקל את הנטל הרגשי עמו מתמודדים יקיריהם המטפלים בהם".
הטיפול הזה מונגש לכולם? הוא בסל התרופות?
"במדינת ישראל ובמסגרת סל הבריאות, כל אדם החולה במחלה חשוכת מרפא שתוחלת חייו אינה צפויה לעלות על שישה חודשים, זכאי לטיפול פליאטיבי בהוספיס מוסדי או בביתו, במסגרת שירות 'הוספיס בית'. במסגרת הוספיס בית, המטופל שוהה בימיו האחרונים בחיק משפחתו, בסביבתו הטבעית והמוכרת, כאשר הצוות הרפואי מגיע לביתו וזמין עבורו סביב השעון. השירות הוא זכות בחירה הניתנת בישראל לכל חולה במחלה קשה בשלבים מתקדמים במימון מלא של כלל קופות החולים. השירות קיים בישראל כבר כשני עשורים, ומוענק לחולים בכל גיל המתמודדים עם מחלות כמו סרטן, אלצהיימר, אי-ספיקת לב, ניוון שרירים, טרשת נפוצה ועוד, בשלבים המתקדמים של המחלה.
"התרופה שניתנת במסגרת הליך זה נמצאת בסל התרופות ומוכרת על ידי משרד הבריאות וקופות החולים, אך יותר חשוב מכך, הטיפול כולו נעשה במסגרת מעטפת טיפולית שלמה, ולא רק במתן של התרופה וזהו. מדובר בחלק ממעטפת טיפולית הכוללת ליווי של רופא, אחות, עובד סוציאלי ועוד, ומוכרת כמסגרת הוספיס שניתנת דרך קופות החולים, ויכולה להינתן גם בביתו של המטופל, ללא עלות".
מהם התנאים שצריך לעמוד בהם על מנת לקבל סדציה פליאטיבית?
"על מנת שניתן יהיה להשתמש בכלי של סדציה פליאטיבית יש צורך לעמוד בשלושה תנאים: המטופל צריך להיות מוגדר על ידי רופא כחולה הנוטה למות בשלב הסופי של חייו עם תוחלת חיים צפויה של עד שבועיים, ישנו סבל נוכח וקיים ולא מניעה של סבל עתידי והתנאי השלישי - שכל אפשרויות הטיפול האחרות כבר לא יעילות בהקלה על סבלו של החולה. חשוב להדגיש, כי מדובר בהליך שאסור להקל בו ראש, והוא מתקיים רק כאשר כל שאר האפשרויות כבר מוצו, גם אם מופעלים לחצים מצד המשפחה או המטופל עצמו".
איך מתקיים התהליך?
"על מנת לשנות את מצב הכרתו של החולה נעזרים הרופאים בתרופות הנמצאות בשימוש רחב בעולם הרפואי, ומשמשות גם להרדמה עבור פעולות פולשניות, כמו קולונוסקופיה למשל, או כשרוצים לייצר שינה קצרת טווח ויעילה, למשל - למנוע מתינוק לזוז בזמן בדיקת סי.טי. או למנוע מילד צעיר את חווית הכאב בעת קיבוע של שבר עם תזוזה.
"רוב רובם של הפונים מתמודדים עם מחלה חשוכת מרפא בשלבים המתקדמים שלה, ורוצים להפסיק את הסבל שהוא מנת חלקם. לאחר תהליך של שינה עמוקה, מרבית המטופלים הולכים לעולמם בתוך ימים בודדים"
"התרופות האלו מאפשרות השראת שינה מהירה, יעילה ולטווח זמן קצר. היתרון הנוסף שלהן, הוא בתכונה 'למחוק אחורה את הזיכרון' לטווח של כחצי שעה, כך שגם אם הייתה אי נוחות קשה בעת ביצוע פעולה – היא תישכח לגמרי מהזיכרון של המטופל. למעשה, מתבצע ניתוק של החוויה הסובייקטיבית מהחוויה הפיזית".
מי פונה לרוב לקבלת הליך של סדציה פליאטיבית?
"רוב רובם של הפונים מתמודדים עם מחלה חשוכת מרפא בשלבים המתקדמים שלה, ורוצים להפסיק את הסבל שהוא מנת חלקם. לאחר תהליך של שינה עמוקה, מרבית המטופלים הולכים לעולמם בתוך ימים בודדים".
האם יש מקרים של אנשים שחזרו בהם מההחלטה?
"לאחר 24 שעות מתחילת התהליך מעירים את המטופלים ושואלים אותם שוב אם הם רוצים להמשיך בו, היות שלעיתים השינה העמוקה מסייעת להקלה על התסמינים והכאב, והמטופל מתעורר מאושש ורגוע יותר. אם האינדיקציה היא שהמטופל עדיין בייסורים וכאב, לא מעירים אותו. כמובן שהיו מקרים של אנשים שלאחר רגיעה החליטו לחזור בהם".
מה בעצם ההבדל בין סדציה פליאטיבית להמתת חסד?
"ההבדל הוא משמעותי וברור. בעוד הצלחת הפעולה בסדציה פליאטיבית היא הקלה על סבל, הרי שבהמתת חסד הצלחה משמעותה מותו של המטופל. סדציה פליאטיבית היא מידתית וניתן להחליט על עומק הסדציה בהתאם לנסיבות הקליניות. חשוב לציין כי ישנו קומץ מדינות בודדות, בעיקר באירופה, המאפשרות המתת חסד, ורק בשוויץ אפשר לבצע המתת חסד למי שאינם תושבי המדינה".