את הקשב אנחנו לא רואים: הוא שקוף - להבדיל מבעיית ראייה, שאותה מיד מאתרים, ומבינים שצריך משקפיים. אנחנו לא יכולים לתפוס את הקשב שלנו, ובוודאי לא של הבן הזוג שלנו. אז איך בכל זאת אפשר לדעת אם יש שם הפרעת קשב, ולמה חשוב לדעת את זה?
קראו עוד:
אם לבן זוג שלך יש הפרעת קשב, זה כאילו שגם לך יש, משום שזה משליך ישירות על הזוגיות. יש ריבים על "למה שכחת?", ו"למה לא מקשיבים לי?", ו"למה שוב אני צריך לומר לך?", ותחושות של "לא אכפת לו/לה ממני". קשיים אלו לא נשארים רק אצל המתמודד עם הפרעת הקשב, אלא גם אצל בן הזוג. לרוב אין לבן הזוג ספרים, קבוצות תמיכה או טיפים כמו לבעל הפרעת הקשב עצמו, שכביכול יש לו גם "תירוץ" להתנהגות.
1 צפייה בגלריה
סובלים מהפרעת קשב וריכוז? הארסנל הטיפולי כיום הוא רחב ומאפשר התאמת טיפול לכל אדם על פי תגובתו
(ShutterStock)
אז איך יודעים? קודם כל, צריך לזהות קושי. זהו קושי משמעותי, ולאורך זמן. לכולם יכולים להיות קשיי קשב שנגרמים כתוצאה מעומס, מלחץ וממסכים, אבל בהפרעת קשב הקושי הוא עמוק ומפריע לתפקוד היומיומי. הוא לא נוצר פתאום באמצע החיים בתקופה מסוימת, וגם לא מפריע רק במקום אחד. הפרעת קשב נקראת גם "הפרעת מטרייה" משום שהיא חולשת על תחומים רבים ולאורך החיים. ניתן לראות סימנים גם בילדות, ואם מדובר בסטודנט, אז גם בתקופות לימודים.
מה מחפשים? סימנים של חוסר קשב
ואלו הם: חוסר עמוק בתשומת לב, חוסר הבחנה במידע או התעלמות ממידע ונטייה להסחות דעת רבות בשל גירויים. בחלק מהמקרים, לא בכולם, יהיו גם היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ו/או אימפולסיביות (קושי לשלוט בדחפים). הסימנים הללו אמורים להופיע בלפחות שני תחומים בחיים.
סימנים בבית הספר ובהמשך באקדמיה: קושי לשבת בשיעורים ולהתרכז במהלכם, חלומות בהקיץ, נדידת מחשבות, ריחוף, הסחות דעת בזמן למידה והקשבה, צורך בעיסוק במשהו נוסף, רתיעה ממאמצים מנטליים הדורשים קשב (כמו קריאה), אי-הגשת מטלות לימודיות בזמן וכו'.
בבית: בלגן רב, קושי לעמוד במטלות הבית ובמשימות הכוללות ביורוקרטיה, איבוד חפצים, התארגנות איטית בערבים ובבקרים.
אם לבן זוג שלך יש הפרעת קשב, זה כאילו שגם לך יש, משום שזה משליך ישירות על הזוגיות. יש ריבים על "למה שכחת?", ו"למה לא מקשיבים לי?", ו"למה שוב אני צריך לומר לך?", ותחושות של "לא אכפת לו/לה ממני". קשיים אלו לא נשארים רק אצל המתמודד עם הפרעת הקשב, אלא גם אצל בן הזוג
בחברה: קושי ביצירת קשרים חברתיים ארוכי טווח, בדידות, רגישות לביקורת, דיבור יתר, התפרצויות במהלך שיחות וחוסר הקשבה לצד השני.
בעבודה: ריבים עם המנהלים או הצוות, קושי להתרכז בישיבות, אי-עמידה בלוחות זמנים, דחיינות, טעויות של חוסר תשומת לב, פספוס משימות או פגישות, לחץ ועומס, פיטורים, מעברים תכופים בין עבודות, קושי בשמירה על יציבות תעסוקתית.
בזוגיות: ריבים, החלפות רבות של בני זוג, שיעורי גירושים גבוהים יותר, חיפוש אחר ריגושים שעשויים להוביל למקומות לא טובים ובעייתיים.
איך מטפלים?
הטיפול המומלץ הוא שילוב של טיפול תרופתי והתנהגותי: הטיפול ההתנהגותי יכול להביא לשיפור ולשינוי של תבניות התנהגותיות, כמו ארגון זמן, והטיפול התרופתי עוזר למקד את הקשב ולמקסם את היכולת להתמיד בריכוז במטלות ולהגיע לשיפור בהישגים.
הארסנל הטיפולי כיום הוא רחב ומאפשר התאמת טיפול לכל אדם על פי תגובתו. מה שחשוב לזכור הוא שמרגע האבחון נפתח צוהר גדול לשיפור התסמינים ולשינוי באיכות החיים.
ד"ר שירלי הרשקו היא מומחית בהפרעת קשב ולקויות למידה, חוקרת ומרצה באוניברסיטה העברית, בעלת האתר הפודקאסט "אנשי הקשב" והקהילה; ד"ר גבריאל וינשטיין הוא מומחה בנוירולוגיה במכבי ומזכיר החברה להפרעת קשב בהסתדרות הרפואית בישראל
