כבר לא בדעיכה: מקדם ההדבקה R, שהיה במשך כחודשיים מתחת ל-1, ממשיך לעלות והוא עומד על 1.02 (שבת) – דבר המעיד על כך כי מגפת הקורונה מראה סימנים של התפשטות מחודשת. על פי הערכות במערכת הבריאות, אחראי לכך וריאנט BA.2, שזוהה במדגם של ריצופים גנטיים כבר לפני כשבוע בכ-50% ויותר מההדבקות החדשות.
בסוף השבוע אובחנו אלפי ישראלים כחיוביים לקורונה. ביום שישי אובחנו 7,081 בני אדם כחיוביים לנגיף ושיעור החיוביים עמד על כמעט 16% - נתון גבוה מזה של הימים האחרונים. אתמול (שבת) לפי משרד הבריאות, אובחנו עוד 3,896 חיוביים לנגיף. לפי הנתונים, בשבוע שעבר אובחנו 6,238 מאומתים ליום בממוצע והשבוע עלה המספר ל-6,605.
במטה ההסברה לקורונה אמרו כי מגמה דומה של התפשטות המגפה נצפתה גם במדינות רבות באירופה. הזן הדומיננטי היה עד כה האומיקרון, אולם על פי ההערכות זן ה-BA.2 הולך ומאיים לתפוס את מקומו כשאחוז הריצופים הגנטיים שלו ממשיך לעלות.
למה הווריאנטים ממשיכים להיווצר?
הווריאנטים של נגיף הקורונה ימשיכו להיווצר ולהתפשט משום שנגיפים, ובמיוחד כאלה מסוג RNA, כמו נגיפי הקורונה, מבצעים טעויות רבות במהלך השכפול שלהם. הם אינם יכולים לתקן את הטעויות הללו, המכונות בשם המוכר יותר "מוטציות", והתוצאה היא וריאנטים חדשים. למעשה, נגיף הקורונה כבר יצר מאות מוטציות כאלה.
אז מדוע שמענו עד כה רק על מעט וריאנטים? הסיבה היא שרובם פשוט נעלמים: אין להם כל יתרון בהדבקה ובהתפשטות ועל כן רק אלה בעלי יכולת הישרדות גבוהה נותרים וירוסים מעוררי דאגה. כאלה היו הווריאנטים אלפא, בטא, גמא ודלתא, וכזה הוא גם האומיקרון הידוע כבעל מעל 50 מוטציות, 30 מהן בחלבון המעטפת "ספייק".
האומיקרון הוכרז כווריאנט מעורר דאגה ב-26 בנובמבר 2021 על ידי ארגון הבריאות העולמי, משום שהמוטציות הרבות שלו העניקו לו יתרונות רבים בהיצמדות לתא המאכסן, כלומר תא גוף האדם וגם יכולת להתחמק מהנוגדנים האמורים לנטרל אותו ומתאי ה-T האמורים לחסל אותו לאחר החדירה לתא. למזלנו, האומיקרון התגלה כאלים הרבה פחות מזן הדלתא: הוא עדיין גורם לתחלואה רבה בעולם וגם בישראל, אך לפחות תחלואה נשימתית. האומיקרון נוטה להדביק יותר את הלוע ומערות האף, ומתביית פחות על מערכת הנשימה.
מה ידוע עד כה על הווריאנט החדש:
1. הוא לא ממש זן חדש
הווריאנט BA.2 התגלה לראשונה בחודש נובמבר, כחלק משושלת משפחת האומיקרון. השושלת הזו כוללת שלושה תתי-זנים: BA.1, BA.2 ו-BA.3. אגב, זה לא הזן היחיד עם תתי-זנים: גם לדלתא נמצא תת-זן בשם "דלתא פלוס" או AY.4.2. אז מה שונה אצל "האח של אומיקרון" BA2? הריצוף שלו בוצע לראשונה בפיליפינים, אבל הוא התפשט כמעט בכל העולם ולא ברור מה מקורו.
2. הוא מדביק הרבה יותר מהר
מחקרים במשקי בית בדנמרק ובבריטניה גילו שהוא מידבק ב-30% יותר מאומיקרון. חוקרים בהונג קונג מצאו כי במהלך התפרצות BA.2 במתחם דיור, הנגיף הכפיל את עצמו כל 1.28 ימים. גם באנגליה גילו חוקרים כי זמן ההדבקה מאדם עם BA.2 לאחר מהיר יותר מזמן ההדבקה בווריאנטים אחרים. הסיבה לכך היא המוטציות הייחודיות שלו. בגן לחלבון המעטפת "ספייק פרוטאין" ל-BA.2 יש שמונה מוטציות שלא נמצאות ב-BA.1, נראה שהמוטציות הללו מאיצות את יכולת ההדבקה של BA.2.
3. החיסונים עובדים גם נגדו
אחד המאפיינים הבולטים של האומיקרון הוא יכולתו להתחמק מההגנה של החיסונים: אמנם הם מגינים היטב מפני מחלה קשה, אך יכולתם למנוע הדבקה נמוכה יחסית. ככל שווריאנט BA.2 הפך יותר ויותר נפוץ, מדענים החלו להשוות בין מידת ההגנה של החיסונים נגדו, לזו של BA.1. מדענים בבוסטון ערבבו נוגדנים מאנשים מחוסנים, עם שני זני האומיקרון 1 ו-2 בצלוחיות מעבדה. הנוגדנים נלקחו מהנבדקים שישה חודשים לאחר שקיבלו שתי מנות של חיסון פייזר.
הממצאים הראו כי יכולת הנטרול של הנוגדנים הייתה נמוכה נגד שני הזנים, אולם לאחר שהנבדקים קיבלו את מנת הבוסטר, הנוגדנים הצליחו לנטרל במידה טובה את שני הווריאנטים.
4. מחלימים מאומיקרון לא בהכרח מוגנים
אחת הסיבות לכך שמקרי BA.1 עלו לשיא היא שהוא מתחמק מהנוגדנים שנוצרו אצל מחלימים שנדבקו בווריאנטים קודמים. הסיבה לכך היא שהנוגדנים שנוצרו אצל מחלימים שנדבקו בזנים קודמים אינם מצליחים לזהות ולנטרל את הזן החדש. אבל מסתבר שאנשים שנדבקו באומיקרון מפתחים נוגדנים שמגינים מפני הדבקה חוזרת באומיקרון למשך מספר חודשים.
כאשר BA.2 החל להתפשט, מדענים חששו שהמוטציות הייחודיות שלו יאפשרו לו לחמוק מהנוגדנים שנוצרו אצל מחלימי אומיקרון. ארגון הבריאות העולמי טוען שלא כך הדבר וכי הדבקה באומיקרון מספקת הגנה טובה גם מפני BA.2. אבל לאחרונה ישנם בכל זאת דיווחים על מחלימי אומיקרון שנדבקו בזן החדש. הדיווחים בינתיים ספורדיים, ונותר להמתין להמשך המעקב אחר ההדבקה.
5. האח של אומיקרון כנראה לא אלים יותר
חוקרים יפנים שהדביקו אוגרים בשני הזנים, מצאו ש- BA.2 גרם למחלה חמורה יותר. אבל לא ברור עד כמה אוגרים הם דוגמה טובה למה שמתרחש אצלנו, בני האדם. חוקרים בריטים מצאו דווקא כי הדבקה ב- BA.2 לא גורמת לסיכון גבוה יותר לאשפוז מאשר BA.1. חוקרים בדנמרק הגיעו למסקנה דומה. ארגון הבריאות העולמי מסר שהוא ממשיך לעקוב אחר הדיווחים. מהידוע כאן אצלנו, עולה שאמנם ההדבקה נמצאת בעלייה, אבל שיעור האשפוזים במגמת ירידה (עם עלייה קטנה ביממה האחרונה), מה שאולי מצביע על כך ש-BA.2, כמו אחיו האומיקרון, אלים פחות מזנים קודמים. נמשיך לעדכן.
