הוא מתמחה ברפואת ילדים במרכז הרפואי שניידר, ויש לו ארבעה ילדים משלו, כשהקטנה, דיתי בת השנתיים לוקה בתסמונת דאון. אבל בשירות הצבאי, ד"ר יהודה סבינר, תושב בני ברק בן 34, הוא רופא קרבי בחטיבת הקומנדו, שמגויס כבר מהיום הראשון למלחמה.
הוא לא ידע שיצטרף לטרנד של הסרטונים של המפגשים המרגשים של החיילים עם בני המשפחה, אבל הסרטון שלו פוגש את בתו הקטנה, היה ללא ספק בעשירייה הפותחת. צפו בריאיון שלו ל-ynet Live:
ד"ר יהודה סבינר, רופא קרבי בראיון לאולפן וויינט
(צילום: טל אזולאי)
העובדה שאתם לוחם ורופא חרדי, וגם אב לילדה שלוקה בתסמונת דאון. אילו תגובות אתה מקבל?
"ברגעים שאני נמצא בבית ואני שומע מאשתי את החיבוק החם שהקהילה בכלליותה והקהילה שלנו בפרט, עוטפת אותם וגם המשפחה משני הצדדים, אז זה מאוד מחמם, כי אלו הרגעים שבהם נמדדות חברויות ומשפחתיות. כשתיגמר המשימה הזאת, החיים 'הפשוטים', יקבלו משמעות אחרת לגמרי".
"אנחנו עושים הכול כדי שכל מי שהגיע להציל את הבית יקבל את מיטב הסיכויים להשלים את המשימה כמו שצריך ולחזור למשפחה ולאוהבים שלו בשלום ובחתיכה אחת"
הוא מוסיף: "בכל התהליך של לימודי רפואה התרגלתי שהסתכלו עליי, אז נראה לי שהחושים שלי קצת כהו לעניין. בכל מקרה, אנחנו נמצאים באזורים מאוד מאוימים, ובסוף אין לי על אף אחד לסמוך, חוץ מעל השם ועל הצוות שאיתי. לשמחתי, אני נמצא עם חטיבת 11, ואתה רואה בלי מילים שהם מקצוענים הם ידועים מה הם עושים אני פה להציל ולעזור לחיילים שלנו אבל הם פה כדי לאבטח את המשימה והם עושים את זה בצורה מעוררת השתאות".
ד"ר סבינר, כך מתברר, לא רק רופא, לוחם ואב מסור. בימים אלו הוא סיים תואר שני בניהול מערכות בריאות, במחלקה לניהול באוניברסיטת בר-אילן.
עד כמה הנוכחות של צוותי רפואה מסייעת לחיילים?
"יש פה באמת כוחות מטורפים גם של לוחמים, גם של תומכי לחימה, גם של רופאים כדי לעשות הכול כדי שכל מי שהגיע להציל את הבית יקבל את מיטב הסיכויים להשלים את המשימה כמו שצריך ולחזור למשפחה ולאוהבים שלו בשלום ובחתיכה אחת".
המפגש עם המשפחה היה מרגש מאוד.
"עוד לא עיכלתי את זה וטוב שכך. נכונו לי עוד ימים ארוכים פה, אז אני משתדל לא לחפור יותר מדי, אבל זו מלחמה עם כל מה שמשתע מכך ויש לנו אחד את השני בשביל לתמוך ולעזור ברגעים שצריך ועוד יבואו ימים טובים, ועוד וישמחו פה ויחייכו פה והחיים ימשיכו בע"ה לשמוח ולשגשג".
