ועדת החינוך של הכנסת דנה הבוקר (יום ג') בהצעת חוק למתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או במילואים. פרופ' דני חורש, פסיכולוג קליני וראש המעבדה לחקר טראומה ודחק באוניברסיטת בר-אילן, סיפק בדיון תמונת מצב נפשית עגומה למדי על לוחמים ששבו מהרצועה, והפציר בחברי הכנסת לאשר להם עוד הקלות. "אנחנו באקדמיה נמצאים בקליטת מסה אדירה של חיילים שחוזרים עם סימפטומים נפשיים שונים - עד כדי פלאשבקים ודיכאון ועם סימפטומים קוגנטיביים - פגיעה בקשב, ריכוז ובזיכרון".
לדברי פרופ' חורש, "כל מי שצריך לעשות עבודה אקדמית איכותית נפגע. אפילו אם אתה מוכשר עם 800 בפסיכומטרי. לוחמים הם בחזית הפגיעה הנפשית - אבל גם אוכלוסיות אחרות של מילואימניקים הם בחזית נפשית קשה כמו קצינות נפגעים, וגם קב"נים שעושים מילואים במחנה שורה". פרופ' חורש, שהוא מומחה בינלאומי לפוסט-טראומה, אמר כי "להקלות יש גם ערך תראפויטי. כשנותנים הקלה בעצם אומרים לאדם שהוא זקוק לכך ושרואים אותו. אלה שכבר קיבלו כאלה הקלות מכירים תודה על ההקלה המיידית שהם מקבלים מהמערכת".
פרופ' חורש מעריך שמספר גבוה יחסית מהלוחמים ברצועת עזה יסבלו ממידה כזו או אחרת של פוסט-טראומה. לדבריו, במחקרים שונים ברחבי העולם, יש טווח גדול למדי של אנשים שסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית בעקבות לחימה לרוב בין 30-10 אחוזים, תלוי מה היו תנאי הקרב, ומי היחידות שאותן חוקרים. "המטרה שלנו, אנשי המקצוע, היא שהמצוקה לא תהפוך לכרונית. באקדמיה, האתגר גדול במיוחד. כדי לסייע לחיילים החוזרים וכן למנוע נשירה של סטודנטים בשלבים ראשונים של התואר", אמר חורש.
פרופ' דני חורש: "לוחמים הם בחזית הפגיעה הנפשית - אבל גם אוכלוסיות אחרות של מילואימניקים הם בחזית נפשית קשה כמו קצינות נפגעים, וגם קב"נים שעושים מילואים במחנה שורה"
פרופ' חורש הגיע לדיון בוועדה בכנסת בתום שבוע כשירות אקדמית שבו קלטה האוניברסיטה קרוב לאלף משרתי ומשרתות מילואים שחזרו לשגרה. פרופ' חורש ציין כי ההקלות והמתווים השונים מייצרים הכרה בקושי ומסייעים ביצירת נחיתה מעט יותר רכה עבור החיילים הלומדים. הוא שיתף מניסיונו כחוקר בתחום והשווה למצבים דומים בעולם של חזרת חיילים לחברה האזרחית. "אנחנו למודי מלחמות ויודעים מה זה להיות חברה שקולטת לוחמים, אבל הפעם הממדים עצומים ולכן אנחנו כחוקרים מסתכלים גם החוצה, למדינות כמו ארה"ב שקלטו הרבה חיילים שחזרו מהקרבות בעיראק למשל.
"אנחנו בקנה מידה מאוד גדול של לחימה עצימה שנמשכת כבר הרבה זמן. בנסיבות כאלה, בהשוואה גם לעולם, אנחנו צפויים לראות אחוזים גדולים של מצוקה נפשית שיכולה להתבטא בהמון צורות - גם במונחים של פוסט-טראומה, כגון סימפטומים של פלאשבקים, עוררות יתר, הימנעות, קשיי ריכוז וזיכרון. ייתכן שנראה עוד הרבה מופעים קליניים אחרים של החוזרים מהקרב, כמו חרדה ודיכאון. כמובן שלא כל החיילים הללו יסבלו ממצב נפשי שמגיע לסף של אבחנה קלינית, אלא רבים יסבלו מסימפטומים מסוימים, כאלה שעשויים להציק מאוד".
לדבריו, יש הבדלים בין נשים לגברים. "מחקרים לרוב מראים שנשים מפתחות הפרעה פוסט טראומתית בשכיחות של פי שניים מגברים. מדובר בנתון שכיח במחקרים מרחבי העולם, והוא אינו מתייחס לשדה הקרב באופן ספציפי. עם זאת, ממצא זה עדיין שנוי במחלוקת, ויש לו הסברים רבים. יהיה מעניין לבחון אותו מחדש בחזרה משדה הקרב, כאשר תנאי השירות והחוויות היו אולי דומים בחלק מהיחידות לגברים ולנשים".
פרופ' חורש ציין כי הפוסט טראומה אמנם כבר כאן, "אבל אם נהיה מודעים אליה נוכל לטפל בה ולעסוק בפעולות של מניעת החמרה. אנחנו בשלב שבו הצעדים שננקוט והמענה המהיר יכולים לצמצם משמעותית את ההשלכות של הלחימה ברמה הרגשית: "יש חשיבות למודעות לטראומה ולהבנה בטראומה בכל שדרות החברה, לא רק בקרב אנשי בריאות נפש אלא גם בקרב מורים, מנהלים, ראשי קהילות, ועוד".
ההקלות שנשקלות: מלגות ועוד מועדי בחינות
בדיון בוועדת החינוך שבו השתתף פרופ' חורש מוזגו שלוש הצעות חוק: הראשונה היא הצעת החוק ממשלתית המבקשת לתת עדיפות למשרתי מילואים בקבלת מלגות מטעם קרן הסיוע של המל"ג, השנייה היא הצעת חוק פרטית שעליה חתומים 85 חברי כנסת ומבקשת לתת הקלות לימודיות לאותה אוכלוסייה, כמו מועד בחינה נוסף, דחיית מועד הגשת עבודות ודחיית קורסים. כמו כן, נכללה הצעת חוק פרטית נוספת ולפיה שתי נקודות זכות יינתנו למשרתי מילואים עבור שירות מילואים של 10 ימים (במקום 14) ואפילו אם לא נעשה ברצף.
שר החינוך יואב קיש ביקש להדגיש בפתח הדיון: "לוחמים ולוחמות בסדיר שבוחרים לסכן את חייהם, צריכים לקבל תעדוף בקבלה למוסדות השכלה גבוהה, על אף ההתנגדות של משרד המשפטים שטוען שזה לא שיוויוני. כן, זה צריך לבוא על חשבון מישהו. זו בשורה משמעותית, מהלך הכרחי, ובענין הזה אין הוראת שעה, זה חייב להיות קבוע. אני פונה אליכם חברי הכנסת כדי לא לוותר על כך אל מול לחצים שישנם".
לא כולם תמימי דעים באשר להקלות שמציעים חברי הכנסת. נציג משרד המשפטים, איל זנדברג, הביע התנגדות לנוסח המוצע של החוק: "קבלה ללימודים אקדמיים היא לא עוד הטבה, כמו הקלה למי שכבר החל את לימודיו למשל. זה יכול לשנות מסלול חיים של אדם. אם מבקשים להעניק הטבה זו ללוחמים ומתוך הבנה שמדובר במשאב מוגבל, שממומן מכספי ציבור, יש לזכור שיהיו קבוצות לא יוכלו להיכלל בהטבה, לעיתים כאלו שלא בחרו שלא להשתייך לאותה קבוצה מדוברת, כמו למשל מי שרצה להתגייס כלוחם אבל הפרופיל שלו לא איפשר את זה.
"בנוסף, היום החוק הקיים כולל התייחסות למתן תעדוף לאוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, כך שאם חייל, ללא קשר לתפקידו הצבאי נכלל באוכלוסייה זו, הוא זכאי לקבלת תעדוף. יש לבדוק שדרך ההוקרה שמעוניינים להעניק תהיה מידתית ולא פוגענית. אפשר לתת הטבות למי ששירת בצבא אבל זה צריך להיות מידתי – מה מיוחד בשירות שנותן את ההטבה – מה הקשר בין השירות לבין ההטבה. חשובים הקשר והעוצמה וכאן מדובר על עוצמה גדולה מאד של הטבה – כרטיס כניסה להשכלה גבוהה. יש לבדוק את החלופה הכי פחות פוגענית ולא מרחיקת לכת".
יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב: "נושא משרתי המילואים, נשות המילואים והפצועים, לא יורד מסדר יומה של ועדת החינוך. זה המינימום שאנחנו חייבים להם. אני מציע שגם איש מילואים שלא השלים את שירות המילואים שלו בשל פציעתו ייכלל בהצעת החוק. יש כוונה לקדם לקריאה שניה ושלישית כמה שיותר מהר".