אגוז מוסקט
מאפיינים: אנרגיה חמימה וטעם חריף. פועל על הטחול ועל המעי הגס.
מסייע לעיכול, מניע אנרגיה כלפי מטה ומחמם את פנים הגוף. תוספת קטנה ממנו למאכלים מתאימים מביאה להקלת שלשול ובטן נפוחה, הקאות וקשיי עיכול.
אניס
מאפיינים: אנרגיה חמימה וטעם חריף ומתוק. פועל על הטחול, על הכליות ועל הכבד.
מחמם את אנרגיית היאנג ולכן הוא טוב לחימום העור והשרירים. כוכבי אניס יעילים בטיפול בתופעות קרות, אך יש להימנע מהם במקרה של דלקות עיניים ועור בעלות אופי חם.
17 צפייה בגלריה
כוכבי אניס. כוכבי אניס יעילים בטיפול בתופעות קרות, אך יש להימנע מהם במקרה של דלקות עיניים ועור
(צילום: shuttestock)
ג'ינג'ר מיובש
מאפיינים: אנרגיה חמה וטעם חריף. פועל על הטחול, על הקיבה ועל הריאות.
ניתן להשיג בחנויות תבלינים, אך אפשר גם לייבש בבית: לחתוך ולקלף שורש ג'ינג'ר טרי ולהניח בשמש עד שיתייבש ויתקשה. האנרגיה החמימה של הג'ינג'ר הטרי נהפכת לחמה לאחר שהתייבש.
להקלת צואה נוזלית מאוד או שלשול: לטחון ג'ינג'ר מיובש, לערבב קמצוץ עם מים חמים ולשתות כתה.
כוסברה (גַד)
מאפיינים: אנרגיה חמימה וטעם חריף. פועלת על הטחול ועל הריאות.
צמח תבלין ארומטי, שהסינים משתמשים בו בצורתו הטרייה גם לצורך קישוט. הכוסברה מגבירה הזעה, מסייעת לעיכול טוב ומגבירה אנרגיה חמה, ולכן מתאימה לטיפול בשלביה הראשונים של הצטננות רגילה. בגלל טבעו החם של צמח זה הוא אינו מומלץ לסובלים מעצירות.
כורכום
מאפיינים: אנרגיה ניטרלית או חמימה, תלוי בסוג הכורכומין, וטעם חריף ומר. פועל על הלב, על הריאות, על כיס המרה ועל הכבד.
הכורכומין גדל באזורים טרופים, בעיקר בהודו, והוא המקנה לרוטב הקארי ולחרדל את צבעם הצהוב. ברפואה העממית במזרח הרחוק בכלל, ובהודו בפרט, ידוע כי שילוב של כורכומין במזונות מעכב את קלקולם בשל תכונותיו האנטי–בקטריאליות.
הכורכומין מניע את הדם ופותח חסימות, משכך כאבים (בשימוש פנימי וחיצוני), עוזר להנעת צ'י הכבד ולהקלה של כאבי בטן וגזים, של כאבים בחזה ושל כאבי מחזור.
הכורכום הוא אחד מצמחי המרפא הנחקרים ביותר בעולם ונמצא בשימוש נרחב ברפואה הסינית, באיורוודה ההודית ובנטורופתיה המערבית. הכורכום כנוגד חמצון הראה פעילות אנטי–דלקתית חזקה במגוון רחב של בעיות: דלקות פרקים, מחלות עור דלקתיות כגון פסוריאזיס, זירוז החלמה של פצעים (בשימוש חיצוני), הפרעות מטבוליות של הכבד ושל כיס המרה, מחלות כרוניות של מערכת העיכול (מעי רגיז, קרוהן, קוליטיס), בעיות במערכת הנשימה ופעילות אנטי–סרטנית. לכורכום מיוחסות גם סגולות של שיקום מערכת העצבים והוא נחשב לנוגד דיכאון. בשל תכונתו להזרים את הדם, יש להשתמש בו בזהירות בזמן היריון.
17 צפייה בגלריה
כורכום. אחד מצמחי המרפא הנחקרים ביותר בעולם ונמצא בשימוש נרחב ברפואה הסינית
(צילום: Shutterstock)
מיורן
מאפיינים: אנרגיה קרירה וטעם חריף. משַׁתן, מזרז הזעה, מגביר את זרימת האנרגיה ומעורר תיאבון.
הסינים שותים תה מיורן בקיץ כמשקה מקרר המונע מחלות חמות. תה ממיורן טרי טוב לסילוק ריח רע מהפה, ובשימוש חיצוני הוא מרגיע גירוד ועקצוץ בעור.
מִנתה
מאפיינים: אנרגיה קרירה וטעם חריף. פועלת על הריאות ועל הכבד.
טיפול מקומי–חיצוני בתמצית מרוכזת של תה מִנתה יעיל במקרים של כאבי גרון, כאבי עצבים בראש או בפנים וגירוי אדום ומגרד על פני העור, וזאת על שום תכונתו המקררת. תה ממִנתה טרייה, עם קמצוץ מלח, מֵקל את השלבים הראשונים של הצטננות רגילה, כאבי ראש וגרון אדום וכואב.
לטיפול בהצטננות רגילה המלוּוה בגודש באף ובהתעטשויות תכופות: לבשל במים עלי מִנתה טריים עם טופו (גבינת סויה) ולאכול כמרק את הנוזלים והתוכן.
נענע
מאפיינים: אנרגיה חמימה וטעם חריף ומתוק. פועלת על הכבד וממריצה את זרימת האנרגיה בכל הגוף.
תה נענע טוב גם להצטננות וגם להרגעת עייפות, טשטוש חושים וכאבי ראש הנובעים ממתח ומלחץ נפשי — תופעות המתקשרות לפעילות לא מאוזנת של הכבד.
פטרוזיליה
מאפיינים: אנרגיה חמימה וטעם חריף.
צמח משַׁתן יעיל, שממריץ את זרימת צ'י האנרגיה היומיומית. פטרוזיליה מסלקת הצטברויות מזון עומדות ומעודדת את פעולת העיכול. תה מעלים קצוצים, יבשים או טריים, הוא הדרך הטובה ביותר לניצול סגולותיו של צמח זה. צריכה מופרזת ממנו עלולה לפגוע בעיניים, ולכן מומלץ לצרוך אותו בזהירות.
17 צפייה בגלריה
פטרוזיליה. צמח משַׁתן יעיל, שממריץ את זרימת צ'י האנרגיה היומיומית
(צילום: shutterstock)
פלפל (לבן ושחור)
מאפיינים: אנרגיה חמה וטעם חריף. פועל על הקיבה ועל המעי הגס.
מניע אנרגיה כלפי מטה ומחמם את פנים הגוף. פלפל לבן חזק וחריף יותר מהשחור, ושניהם טובים לסילוק ריח מדגים ומבשר בעת הבישול. אין לצרוך פלפל בכמויות גדולות ולאורך זמן, ובמיוחד הוא אינו מומלץ לסובלים ממחלות עיניים, מצרבת ומבעיות עור שונות.
לעצירת הקאות עקב קיבה עצבנית: להרתיח קמצוץ פלפל שחור עם כמה פרוסות דקות של ג'ינג'ר טרי בשלוש כוסות מים, עד אשר הכמות תפחת לכדי שליש. יש לשתות בשתי מנות (בהפרש זמן) במשך יום אחד בלבד.
פלפל חריף (אדום וירוק)
מאפיינים: אנרגיה חמה וטעם חריף. פועל על הלב ועל הטחול.
מגביר את זרימת הדם ומחמם את פנים הגוף, מגביר תיאבון, מגביר את הפרשת מיצי העיכול ומסייע לעיכול טוב.
הפלפלים נבדלים זה מזה בצורתם ובדרגת חריפותם, וככל שהפלפל קטן ואדום יותר, כך הוא חריף יותר. במטבח הסיני נהוג להשתמש בפלפלי צ'ילי (בגדלים שונים) לא רק בגלל הטעם אלא גם לקישוט המנה. רוב האנשים חוששים מפני הטעם החריף של הצ'ילי, אך מי שכבר התרגל אליו — מתקשה להתנזר ממנו. בכל זאת, לא רצוי להגזים באכילת ירק תבלין זה כי הוא עלול לגרום לכאבי בטן, לעצירות ולהתפרצות דימום מטחורים, והוא אינו מומלץ לסובלים ממחלות עיניים, משיעול, מדלקות שונות ומבעיות עור שונות.
קינמון (מקל)
מאפיינים: אנרגיה חמימה וטעם חריף. פועל על שלפוחית השתן, על הלב ועל הריאות.
מקלות קינמון הם זרדים דקים של עץ הקינמון, ובדרך כלל מכינים מהם תה מבושל. תה כזה מתאים לטיפול באיבוד התחושה בעור, באצבעות ובשרירים. כצמח מחמם, הקינמון מזרז הזעה, ממריץ את מחזור הדם ומעודד השתנה.
קינמון (קליפה)
מאפיינים: אנרגיה חמה וטעם חריף ומתוק. פועל על הכליות, על הטחול ועל שלפוחית השתן.
לקליפת הקינמון תכונות ריפוי יעילות מאוד. תה מאבקת הקליפה, למשל, מתאים לטיפול בתופעות קרות כמו תחושות קור באיברים, כאבי בטן תחתונה ושלשול. כמו כן אפשר להוסיף קליפות קינמון לבישול רגיל, והדבר מגביר את כושר החימום של המזון. בגלל השפעתו החזקה הקינמון אינו מומלץ לנשים בהיריון ולסובלים מתופעות חמות.
17 צפייה בגלריה
קינמון. מתאים לטיפול בתופעות קרות כמו תחושות קור באיברים, כאבי בטן תחתונה ושלשול
(צילום: Shutterstock)
ריחן (בזיליקום)
מאפיינים: אנרגיה חמימה וטעם חריף. פועל על הריאות, על הטחול, על הקיבה ועל המעי הגס.
תה מריחן עם ג'ינג'ר, או תוספת קטנה של ריחן לבישול, מחזקים אנרגיה ומגבירים את זרימת הדם, מסייעים לעיכול טוב ומקלים כאבי בטן בזמן הצטננות.
סירופ להרגעת שיעול: לרסק ולסחוט מיץ משורש ג'ינג'ר ישן ולערבב עם דבש ומים רותחים. לשתות מדי פעם כפית או שתיים.
שוּמר
מאפיינים: אנרגיה חמימה וטעם חריף. פועל על הכליות, על שלפוחית השתן ועל הקיבה.
מחמם את האיברים הפנימיים ומזרז את מחזור האנרגיה. זרעי השומר יעילים בטיפול בכאבים קרים בתוך הגוף, ומכיוון שהוא צמח מחמם יש להימנע ממנו במקרים של תופעות חמות כמו שלשול, או במחלות המחמירות בחשיפה לחום. כמו כן הוא אינו מומלץ לגברים הנוטים לפליטת זרע מוקדמת. השומר טוב לטיפול בגזים, בהסדרת פעולת המעיים ובכאבים בבטן תחתונה.
להקלת כאבי בטן: לטחון כמות שווה של פלפל שחור וזרעי שומר. להמֵס כפית מהאבקה במעט יין אורז ולשתות פעמיים ביום.
שום
מאפיינים: אנרגיה חמימה, טעם חריף וריח מגרה. פועל על הטחול, על הקיבה ועל הריאות.
בצורתו הטרייה השום פעיל ביותר, ובכלל, מיוחסות לו תכונות מרפא הדומות לאנטיביוטיקה, ולכן הוא יכול לעזור בטיפול בדלקות חיידקיות (שפעות, דלקות אוזניים ועיניים, פצעים מוגלתיים ועוד).
לסולדים מריחו של השום מומלץ ללוות את אכילתו בתמרים אדומים או באפרסמון. דרך אחרת לשמור על תכונותיו ועם זאת להיפטר מריחו העז היא לאדות אותו על קליפתו מעל מים רותחים. אין להגזים באכילת שום, בעיקר כאשר יש פצעים על הלשון או בגרון, או הפרעות בעיניים.
השום יעיל בטיפול בתולעים, בכאבי בטן קרים, בבצקת, בשלשול ובדיזנטריה.
להקלת כאבי בטן ולהמרצת השתנה וזרימת הדם: להרתיח שלוש שיני שום במים, להוסיף כמה טיפות רוטב סויה ולאכול כתוספת לארוחה רגילה.
לטיפול בתחושות קור כרוניות: לערבב כמה שיני שום כתושות עם חרדל ויין אורז ולאכול כממרח או כתוספת לארוחה רגילה.
לטיפול מונע דיזנטריה: לאכול כל יום כמה שיני שום בכל צורה.
17 צפייה בגלריה
שום. יעיל בטיפול בתולעים, בכאבי בטן קרים, בבצקת, בשלשול ובדיזנטריה
(צילום: shutterstock)
שוּש (ליקוריץ)
מאפיינים: אנרגיה ניטרלית וטעם מתוק. פועל על הטחול, על הקיבה ועל הריאות.
ממתן תופעות מחלה חריפות, סותר השפעות רעילות של מזונות ותרופות וטוב כחומר סיכה לריאות. לשוּש, הגדל בארצנו כצמח בר, תפקיד חשוב ברפואת הצמחים, הן בזכות עצמו הן בזכות יכולתו לחבר ולתאם את השפעותיהם של צמחים אחרים בנוסחאות.
לשוּש טרי יש אנרגיה קרירה מעט וטעם מתוק, והוא יעיל בטיפול בתופעות מחלה חמות וכסותר הרעלה. לשוּש מעובד עם דבש יש אנרגיה חמימה מעט וטעם מתוק והוא יעיל לחיזוק הטחול ולהגברת האנרגיה.
השוּש עוזר לטיפול גם בכאבי בטן, בתיאבון ירוד, בחום, בשיעול, בעייפות ובדלקות גרון.
שמיר
מאפיינים: אנרגיה חמימה וטעם חריף. פועל על הטחול ועל הכליות.
מחמם את הגוף ומגביר את זרימת האנרגיה. זרעי השמיר מתאימים לטיפול בכאבי בטן, בתיאבון ירוד ובעצירת חלב לאחר לידה.
לטיפול בכל אלה יש לטגן מעט את זרעי השמיר ולטחון לאבקה. להמֵס קמצוץ מהאבקה במעט יין אורז מחומם ולשתות כתה.
פרק מתוך הגרסה המחודשת והעדכנית של הספר "הרפואה הסינית – המדריך השלם", בהוצאות 'ידיעות ספרים'. דוד פרלה – בוגר הקולג' האמריקאי לרפואה סינית מסורתית בסן פרנסיסקו ובעל תואר שני M.S.c ברפואה סינית מסורתית
