מגפת ההשמנה העולמית הולכת ומתפשטת משנה לשנה ושיעורי ההשמנה בישראל אף גבוהים מהממוצע של מדינות ה-OECD. בדוח ארגון ה-OECD לשנת 2019, נמצא כי שיעור ההשמנה (BMI מעל 30) בקרב מבוגרים בישראל עומד על 27% ושיעור עודף המשקל (BMI מעל 25) עומד על 64%. בקרב ילדים ומתבגרים בגילים 19-5 הנתונים מדאיגים לא פחות: השמנה בשכיחות של 12% וכ-35% אחוז מהם סובלים מעודף משקל. ונזכיר, כל אלו נתונים נכונים ללפני הקורונה והסגרים.
קראו עוד:
השמנה, חשוב לזכור, אינה רק עניין חיצוני. היא טומנת בחובה מחלות נלוות וסיבוכים משמעותיים. למעשה, ההשמנה מהווה גורם סיכון משמעותי ורב השפעה על מחלות כגון סוכרת nסוג 2, מחלות לב וכלי דם וסוגים מסוימים של סרטן. יחד עם העלייה בשכיחות ההשמנה, גם שכיחותן של מחלות אלה הולכת וגוברת.
3 צפייה בגלריה
אחד מהמקורות הגדולים לסוכר, הן בעולם והן בישראל, הוא השתייה הממותקת
(צילום: מירב קריסטל)
אחת התורמות המשמעותיות ביותר למגפת ההשמנה היא צריכת הסוכר, כאשר אחד מהמקורות הגדולים לסוכר, הן בעולם והן בישראל, הוא השתייה הממותקת, אשר צריכתה עולה משנה לשנה, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים. על מנת להילחם במגפת ההשמנה, ממליץ ארגון הבריאות העולמי כי צריכת הסוכר תהווה פחות מ-10% מסך הקלוריות ביום, כשהמטרה הסופית היא להגיע לצריכת סוכר בסך של עד 5% מצריכת הקלוריות היומית. כך למשל, תפריט של 2,000 קלוריות יכיל לא יותר מ-100 קלוריות שמקורן בסוכר מוסף – כמות שוות ערך לחמש כפיות סוכר ביום.
פחית שתייה ממותקת מכילה בממוצע כ-40 גרם סוכר. צריכה קבועה של פחית עד שתי פחיות ביום נמצאה כמעלה משמעותית את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2, בשיעור הקרוב ל-30%
פחית שתייה ממותקת מכילה בממוצע כ-40 גרם סוכר, כלומר כ-10-9 כפיות סוכר. צריכה קבועה של פחית עד שתי פחיות ביום נמצאה כמעלה משמעותית את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2, בשיעור הקרוב ל-30%. הסוכר שבשתייה אומנם מספק לגוף אנרגיה זמינה ומיידית, אך אלו קלוריות "ריקות", חסרות ערך תזונתי איכותי. למעשה הן אינן משביעות ויכולות אף לגרום לרעב בהמשך ובכך תורמות את תרומתן להשמנת היתר.
מכיוון שמדובר במגפה עולמית, בעלת השלכות בריאותיות דרמטיות על אוכלוסיית העולם, ומכיוון שמהצד השני נמצאים גורמים מסחריים חזקים ובעלי אינטרסים כלכליים רבי-עוצמה, דרושה מדיניות ממשלתית שתטה את הכף לטובת בריאות הציבור. אחת הדרכים המוצעות הינה הטלת מיסוי על משקאות ממותקים. מדינות אשר נקטו בצעד זה כבר הראו ירידה בצריכה. כך למשל, במדינות שבהן המיסוי העלה את מחיר המשקה הממותק בכ-20%, ההפחתה בצריכה עמדה גם היא על שיעור דומה.
לא מספיק להטיל מס
יחד עם זאת, מיסוי שמטרתו שינוי תזונתי וצמצום של תופעת ההשמנה, הינו רק צעד אחד מתוך שורה של צעדים שבהם יש לדעתי לנקוט.
- ללא הסברה, הקניית ידע וחינוך, מיסוי לבדו יעשה עבודה חלקית ומוגבלת – יש להכניס תוכניות לימוד למוסדות החינוך כבר מגיל הגן, ולשים דגש פחות על התיאוריה ויותר על הפרקטיקה, ברמת האכילה היומיומית.
- נדרשת עבודה נוספת גם ברפורמת הבריאות, זו המחייבת את חברות המזון לסמן מוצרים עתירי סוכר, שומן ונתרן, ודוחפת אותן "להבריא" מוצרים כדי להימנע מהסימון. יש להעמיק את הרפורמה, לערוך אכיפה הדוקה יותר ולהגביר את ההסברה בקרב הציבור.
- דרושה גם חקיקה נוספת בנושא פרסום מוצרי מזון - מה אסור ומה מותר לפרסם לאוכלוסייה בכלל ולילדים ומתבגרים בפרט.
- נכון לדרוש גם הפרשה מסוימת מרווחי חברות המזון הגדולות, לצורכי הסברה וחינוך לתזונה בריאה ולפרויקטים קהילתיים בתחום.
דיאט: מתוק זה מתוק
לא ניתן להתייחס למיסוי המשקאות בממותקים מבלי לציין את סוגיית משקאות הדיאט. משקאות אלה מכילים פחות (או בכלל לא) קלוריות בזכות שימוש בממתיקים מלאכותיים לסוגיהם השונים. ההנחה הרווחת, אותה גם קידמו במרץ חברות המשקאות, היא שמשום שאין בהם סוכר – אין צורך למסות אותם.
נכון, היעדר הסוכר הלבן חוסך בקלוריות והממתיקים המלאכותיים הנמצאים בשימוש אינם מהווים סכנה בריאותית מוכחת. יחד עם זאת, סקירה של משרד הבריאות בשנת 2020 בנושא הממתיקים המלאכותיים וצריכתם על ידי ילדים ובני נוער, הביאה למסקנה שהשפעתם ארוכת הטווח בקרב ילדים ומתבגרים אינה ודאית, ולכן אין להמליץ עליהם כתחליף לסוכר במשקאות. סקירה נוספת, של ארגון הבריאות העולמי בשנת 2019, מצאה כי המחקר נכון להיום אינו מספק וכי בכל מקרה תחליפי הסוכר אינם תורמים תרומה בריאותית.
ללא קשר להשלכות בריאותיות כאלו ואחרות של ממתקים מלאכותיים, חשוב לזכור שעצם המתיקות שבמשקה - בין אם היא נוצרת מסוכר רגיל או מממתיק מלאכותי – משמרת ומקבעת את הצורך במתוק. מדובר בהרגל שניתן לשנותו, על ידי הרגלת החך לטעמים מתוקים פחות. לפיכך, אין זה משנה כיצד נעשית ההמתקה, כל עוד היא קיימת, ההרגל מתקבע והתשוקה הולכת וגדלה. לכן מיסוי המשקאות המתוקים חשוב לדעתי, ללא קשר לאופן שבו הם ממותקים.
שירי נקש היא דיאטנית קלינית
