ג'ל רפואי חדש שמכיל חומרים כימותרפיים אמור לרפא את הסרטן של חיים רובינשטיין ולהציל את הכליה שלו מכריתה – כך לפחות מעריכים רופאיו, שמסתמכים על עדויות מחקריות שנצברו בשנות ניסוי התכשיר.
קראו עוד:
"מדובר במהלך מנצח, שאפשר להגדיר אותו כ'תחכום הפשטות'", אומר ד"ר ניר קליינמן, מנהל היחידה לאנדואורולוגיה במרכז הרפואי שיבא ויו"ר החוג למקצוע זה בהסתדרות הרפואית בישראל. "ג'ל הג'למיטו - כן, זה רק ג'ל בריכוז עוצמתי - נחשב לתרופה פורצת דרך. הוא יעשה את העבודה שאף טיפול אחר, עד כה, לא יודע לעשות אצל מאות החולים בישראל ועשרות אלפי החולים ברחבי העולם שלקו בסרטן במערכת השתן העליונה".
רובינשטיין, שהשלים השבוע את סדרת הזרקות הג'ל, שכוללת ארבעה טיפולים, ממתין מלא תקווה שהטיפול הזה יצליח – במקום שבו נכשלו כל השאר. הוא בן 68, גמלאי של יחידת המחשב במשרד הביטחון. לפני כשנתיים הוא חלה. "זה התחיל מדימום בשתן", מספר רובינשטיין, "כשראיתי שזה לא חולף, ניגשתי לרופא המשפחה, שהפנה אותי מיד לסדרת בדיקות ולהדמיה". לאחר שהבדיקות העלו חשד, הוא אושפז במחלקה האורולוגית של בית החולים מאיר, עבר הדמיות נוספות, ומתוצאותיהן אבחנו הרופאים כי יש לו גידול במערכת השתן העליונה.
"עברתי ניתוח לכריתת הגידול אבל הרופאים עדכנו אותי שלסוג הזה של סרטן יש נטייה לחזור באחוזים גבוהים", הוא מסביר. ואכן, לאחר חצי שנה אותר גוש סרטני חדש. "האופציה הייתה הפעם כריתת כליה או טיפול בלייזר, אז הופניתי למחלקה האורולוגית של שיבא, ששם מתמחים בטיפול בלייזר", הוא מתאר.
בכתבה שהתפרסמה ב"ידיעות אחרונות" בעבר תוארה פעילות הלייזר בהשמדת הגידול הסרטני. "ההליך מתבצע בחדר ניתוח, כשהחולה שוכב על גבו ורגליו פשוטות קדימה כמו בבדיקה גינקולוגית", הסביר אז ד"ר קליינמן. "המנתח מתמקם בין רגליו של החולה, ודרך השופכה הוא מחדיר אנדוסקופ ובו סיב אופטי דק. כשהוא רואה בצג מולו שהגיע לגידול, הוא משחיל דרך אותו אנדוסקופ סיב לייזר בקוטר 0.2 מ"מ, שמחובר חיצונית לגנרטור. בשלב זה הרופא מפעיל אחת משתי דוושות, כשכל אחת מהן אחראית לאורך גל לייזר שונה. וכך, בלחיצה על הדוושה הראשונה נשלחת קרן שמשמידה את הגידול, ואז, בלחיצה על הדוושה השנייה נשלחת קרן שחותכת אותו ובכך משלימה את העבודה".
אבל גם הטיפול הזה, שנחשב יעיל ומשיג תוצאות ארוכות טווח, לא הועיל לרובינשטיין. "עברתי טיפול ראשון בלייזר, אבל הגידול העיקש המשיך לצמוח", הוא מספר. "האופציה היחידה שנותרה הייתה כריתת כליה, עד שפתאום הציעו לי את הטיפול בג'ל, שבדיוק יצא מניסוי – ואני מקווה שהוא יהיה מועיל ואפקטיבי".
סרטן שלפוחית השתן, שנפוץ בקרב בני ובנות הגיל השלישי, מטופל בדרך כלל בניתוח כריתה ובטיפול משלים של הזרקת חומר כימי לשלפוחית, שמשמיד רקמות שנותרו מהגידול ומונע את הישנותו – אבל רק במרחק של 20 סנטימטר מעל השלפוחית, כשהסרטן מתמקם במערכת השתן המאספת, כבר לא ניתן מבחינה אנטומית לבצע את הטיפול המשלים כיוון שאין סוגר מהכליה החוצה, ולכן כל חומר שיוזרק, נשטף מיד ."ובדיוק לצורך הזה המציאו את הג'ל", מסביר ד"ר קליינמן.
ד"ר קליינמן: "לפני מספר שנים, נהגה לראשונה רעיון הג'ל בסיעור מוחות ביתי שהתקיים בין מורה מחיפה למדען ישראלי. משם זה התגלגל לפתחה של חברה ישראלית שלימים עשתה שיתוף פעולה עם חברה אמריקנית, ויחד הן חברו לפיתוח התכשיר"
וכיצד פועלת מערכת השתן? "זוהי מערכת שמורכבת משתי כליות, בצורת אפונים, אחת בכל מותן", מסביר הרופא. "כל כליה בנויה מרקמה שמסננת את הדם ומייצרת שתן. המערכת המאספת, באמצעות גביעי הכליה ואגן הכליה, אוספת את השתן ומובילה אותו לשלפוחית, שם הוא נאגר ומופרש בסופו של ההליך אל מחוץ לגוף".
כל מערכת השתן מצופה ומרופדת בקרום האורותל. "גידולים סרטניים של האורותל נפוצים יותר בשלפוחית ופחות במערכת העליונה, אבל בעוד שאל גידול בשלפוחית ניתן להגיע באופן ישיר ולטפל בו, זה לא מתאפשר כשהגידול נמצא מעל 20 סנטימטר מעליה", מסביר ד"ר קליינמן. וכך, לפני מספר שנים, נהגה לראשונה רעיון הג'ל בסיעור מוחות ביתי שהתקיים בין מורה מחיפה למדען ישראלי. "משם זה התגלגל לפתחה של חברה ישראלית שלימים עשתה שיתוף פעולה עם חברה אמריקנית, ויחד הן חברו לפיתוח התכשיר", הוא מסביר.
כאמור, הרעיון הבסיסי פשוט, אבל יש בו הרבה תחכום. "החומר הכימי שמוזרק לרוב ישירות לשלפוחית השתן, נמהל במקרה זה בתוך ג'ל שלו תכונות הפוכות משל ג'ל רגיל: כאשר מקררים אותו הוא הופך נוזלי, וכשמחממים אותו הוא מתמצק", מסביר ד"ר קליינמן, "התכונה הייחודית הזו מאפשרת לרופא לקרר את התכשיר, להזריק אותו לכליה כשהוא במצב נוזלי, אבל אז, כשהוא נפגש עם טמפרטורת הגוף, הג'ל מתקשה ונשאר בכליה לפחות לשש שעות, שבמהלכן החומר הכימי נותן עבודה. השתן ממיס באיטיות את הג'ל, וכך משתחררת התרופה ומאפשרת חשיפה מלאה וממושכת של קרום האורותל לחומר הכימי".
לפני שאושר לשימוש, עבר התכשיר ניסוי מקביל במספר מרכזי סרטן בעולם, בהובלת שיבא. לד"ר קליינמן סייעו בניסוי פרופ' זהר לויתן, מנהל המחלקה האורולוגית, וד"ר אסף שבירו. מעיבוד תוצאות המחקר הבינלאומי עלה שהתרופה יעילה במניעת הישנות גידולים במערכת המאספת, אבל יש לה יעילות מסוימת גם בהכחדת גידולים קיימים. לאחרונה זכה ג'ל הג'למיטו באישור לטיפול של מינהל המזון והתרופות האמריקני. גם בישראל הוא מותר לשימוש, והרופאים מקווים שייכנס לסל התרופות הקרוב. עלות כל טיפול היא 21 אלף דולר, כשאת מרבית הטיפולים שבוצעו בבתי חולים שונים בארץ מימנו יצרנית המוצר וחברות הביטוח.