ד"ר איתן קייזמן, מנתח הלב משיבא שטיפל בתרומת מסתמי הלב של התינוק בן השנה מעיין דומנוביץ' שנהרג בתאונה בנגב, כתב מכתב קורע לב שבו הודה למשפחה על ההחלטה לתרום את איבריו: "הזכות לטפל במעיין היא הגדולה ביותר לה זכיתי בחיי. האור שלו הולך איתי". הוא סיפר כיצד נהג ב"עדינות אין קץ" במעיין "היפה והטהור" ואף דאג שלא תישאר צלקת.
אילה דומנוביץ, אמו של מעיין ז"ל, ביקשה לתרום מאיבריו בעודה פצועה מהתאונה. בתאונה נפגעו גם האב אליה והבן אורי בן ה-7 באורח אנוש. האם אילה והילדים נטע ושחר בני ה-6 וה-4 אושפזו במצב בינוני.
אב המשפחה, אליה מראה סימני התעוררות ראשוניים וקלים מאוד. סובל משברים קשים בפלג גוף תחתון ובצלעות וצפוי לעבור ניתוחים נוספים.️ בנם הבכור אורי, ORI, (7) עודנו מונשם ומורדם במחלקת טיפול נמרץ ילדים עם פגיעת ראש קשה, אך חלה הטבה קלה במצבו. אימו אילה באה לבקרו היום בפעם הראשונה מאז התאונה וכן דודו, אביחי הולנדר, קיבל אישור מיוחד ממנהלי המחלקה לשיר ולנגן ליד מיטתו (בסרטון הבא). אורי מזיז מעט את ידו ורגלו הימנית ומגיב קלות בעיניו.
הזמר אביחי הולנדר שר לאחיינו אורי דומנוביץ' שנפצע קשה בתאונה
(צילום: דורון הולנדר)
שני הבנים הצעירים, נטע (6) ושחר (4) השתחררו ביום שישי אחר הצהריים לבית הסבא והסבתא בגוש עציון שם הם נמצאים עם המשפחה המורחבת שמשקיעה את כל מרצה ביצירת סביבה עוטפת ואוהבת עבורם. לאט לאט הם מתחילים את המסע הארוך אל השיקום ומקווים שבימים הקרובים אף יחזרו למסגרות החינוכיות.
קראו עוד:
וכך כתב מנתח הלב משיבא: "משפחת דומנוביץ' היקרה, אני לא מכיר אתכם ואתם לא אותי. קוראים לי איתן ואני מתמחה בניתוחי לב ילדים. ביום רביעי האחרון, ערב יום העצמאות, שמעתי יחד עם כל עם ישראל את הבשורה הנוראית. לא תיארתי לעצמי שבשעת ערב אקבל שיחה ממתאמת ההשתלות שתבקש ממני לפגוש את מעיין.
"היא שאלה אם אסכים להנציל את לבו היקר, הטוב והתמים לטובת תרומת מסתמים. על אף המטען העצום שאותו חשתי, הסכמתי באחת והתייצבתי באותו הלילה בחדר הניתוח לעשות זאת (יחד עם אלינה לוי, האחראית על תרומות מסתמי הלב).
"אין מילים לתאר כמה יפה וטהור היה מעיין ולבו המושלם. אני רוצה למסור לכם שנהגתי בו בעדינות אין קץ, במסירות נפש, בשקדנות אינסופית. דאגתי שלא תישאר אפילו צלקת"
"אילה, אליה, משפחת דומנוביץ', אין מילים לתאר כמה יפה וטהור היה מעיין ולבו המושלם. אני רוצה למסור לכם שנהגתי בו בעדינות אין קץ, במסירות נפש, בשקדנות אינסופית. דאגתי שלא תישאר אפילו צלקת. באותו לילה, כאבא טרי בעצמי, מעיין היה הדבר היקר לי מכל, ואני רוצה שתדעי אילה, שהמעשה שעשית הוא נשגב בצורה שלא תתואר במילים. תעצומות הנפש שלך לא קיימות יותר בעולמנו.
"מאז ליל רביעי, אני מרגיש אדם אחר. מרגיש שמעיין הולך איתי לכל מקום, ומבטיח לך, שלבו של מעיין יציל לבבבות של שני תינוקות שיזדקקו למעיין כאוויר לנשימה. אני שולח איחולי החלמה לכולכם. לא עובר יום שאיני חושב עליכם ונושא תפילה לרפואתכם. זכיתי בחיי לעזור ללא מעט ילדים. אני חש בכל מאודי, שהזכות לטפל במעיין היא הגדולה ביותר לה זכיתי בחיי. האור שלו הולך איתי. תודה. ד"ר איתן קייזמן".
הסבתא, ביה דומנוביץ׳, אמא של אליה, לא נותרה אדישה למכתב של המנתח ומסרה בתגובה: "המכתב של ד"ר קייזמן נתן לנו קרן אור בימים קשים אלה, וריגש אותנו מאוד. אנחנו מודים לו על הזכות הגדולה לאפשר לנו שמותו של מעין לא היה לשווא ושבזכותו יוכלו לחיות תינוקות אחרים".
עוד כתבה הסבתא: "ביום רביעי, כמה שעות אחרי התאונה הקשה האמא אילה דומנוביץ' נקראה להיפרד ממעיין ז"ל. בני המשפחה נכנסו איתה לשם וזה היה מעמד קורע לב. באותו רגע היא פנתה ושאלה אם אפשר לתרום את איבריו. אחרי כמה שעות התקבלה התשובה החיובית. ידענו שהונצלו מסתמי הלב שלו, אבל לא הכרנו את האנשים מאחורי ההליך הקשה והכואב. בהזדמנות זו, אנו מודים לעם ישראל על התמיכה והחיבוק שאנחנו זוכים לו, ההשתתפות בצער, מילות העידוד והנחמה, מההתגייסות לעזרה ועד לחברים שמגייסים כסף בקמפיין מימון המונים לשיקום המשפחה".
מעיין הובא למנוחות, אמו הפצועה שלחה הספד
מאות ליוו למנוחות את מעיין דומנוביץ' בדרכו האחרונה בבית העלמין בכפר עציון. הוריו ואחיו, שנפצעו בתאונה ועדיין מאושפזים בבית החולים, לא נכחו בהלוויה. דורון הולנדר, דודו של מעיין, הקריא הספד שכתבה האם אילה, שנאלצה להישאר בבית החולים בשל פציעתה: "ההורים של מעיין נמצאים כעת בבית החולים ולצערנו נבצר מהם מפאת מצבם הרפואי ללווות את מעיין.
ההספדים בהלוויתו של מעיין
(צילום: נתן וויל, מועצת גוש עציון)
"למעיין שלנו קראנו מעיין שלום. האמת היא שקיבלנו מהקדוש ברוך הוא פיקדון יקר ומופלא. 10 וחצי חודשים, יקרים ומופלאים, של שמחות קטנות וגדולות, של חיוכים שובי לב. והיום ערב שבת אנחנו צריכים להחזיר את הפיקדון הזה. אנחנו מודים לו שזיכה אותנו להיות ההורים של מעיין. קראנו לו מעיין מקור מים חיים - מעיינות שיש בארץ ישראל.
"הוא נהרג בעת טיול בארץ ישראל ואנו קוברים אותו בכפר עציון לצד לוחמי תש"ח, שזכו להילחם על הארץ הזאת. אנחנו מתפללים שהשם ישלח לנו כוחות לעמוד בניסיון הבלתי נתפס הזה, כדי שנמשיך להיות משפחה שמחה, אוהבת ומלוכדת. מעיין נשאר בלבנו. מבקשים ממנו שיהיה מליץ יושר עלינו כאן. על רפואה שלמה לאבא, ולאחים שכל כך אהבו אותו ופינקו אותו - אורי עמידן, נטע אברהם ושחר ישראל. ושנדע להתמודד גם עם האובדן שהם חוו. ושנצליח להסתכל על היש, על האור, ועל הטוב שנשארו".
