בשנה הראשונה של הקורונה נרשמה מגמת ירידה במספר הלידות בישראל. כך עולה מדו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הדו"ח מגלה עוד מהו גיל הלידה הראשון הממוצע, ואילו יישובים הם ה״פוריים ביותר״.
מהנתונים עולה כי בשנת 2020 נולדו בישראל 177,307 תינוקות. 134,874 (76.1%) נולדו לנשים יהודיות ואחרות ו-42,433 (23.9%) – לנשים ערביות. באותה שנה 73.3% מהיילודים נולדו לנשים יהודיות, 21.7% – לנשים מוסלמיות, 1.4% – לנשים נוצריות, 1.3% – לנשים דרוזיות ו-2.4% – לנשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין.
מסך כל הלידות ב-2020 - 91,101 (51.4%) היו בנים ו-86,206 (48.6%) בנות. אחוז היילודים ממין זכר הגבוה ביותר היה בקרב נשים דרוזיות – 51.7%, ואילו האחוז הנמוך ביותר היה בקרב נשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין – 50.3%.
בשנת 2019 שיעור הפריון הכולל הממוצע של מדינות OECD עמד על 1.61 ילדים לאישה, נמוך מרמת התחלופה (2.1 ילדים לאישה) הנחוצה לשמירה על גודל אוכלוסייתן. שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) בשנת 2020 נאמד ב-2.90 ילדים לאישה, נמוך מהשיעורים שהיו ב-2019 (3.01) וב-2018 (3.09). על אף הירידה ברמת הפריון בישראל, היא נותרה המדינה עם שיעור הפריון הכולל הגבוה ביותר בכל מדינות ה-OECD.
ירידה של 2.6% לעומת שנה קודמת
בשנת 2020 חלה ירידה של 2.6% (4,709 יילודים פחות) לעומת 2019, וב-2019 הירידה הסתכמה ב-1.3% (2,354 יילודים פחות) לעומת 2018. הירידה בשנים אלו באה לאחר גידול מתמשך לאורך השנים במספר היילודים השנתי. מאז 1988 חלה עלייה רציפה (להוציא 2005) במספר היילודים, והשיא נרשם בשנת 2018, אז נולדו 184,370 תינוקות.
סימנים ראשונים לצמצום בהיקף הילודה נצפו כבר ברבעון האחרון (אוקטובר-דצמבר) של שנת 2018, והם נמשכו גם בשנים 2019 ו-2020 ובחודש הראשון של שנת 2021. עיקר הירידה ב-2020 נרשמה במחצית השנייה של השנה.
ירידות במספר הנולדים בהשוואה לחודשים המקבילים בשנת 2019 נרשמו בעיקר בחודשים האלה: אוגוסט (5.2%), אוקטובר (4.4%) ודצמבר – תשעה חודשים לאחר תחילתו של הסגר הראשון – ירידה של 6.5% לעומת דצמבר 2019. הצמצום בהיקף הילודה במחצית השנייה של שנת 2020 אינו תוצר של שינוי בתוכניות הפריון בעקבות מגפת הקורונה, שכן תכנון ההריונות נעשה בטרם נחשפה אוכלוסיית ישראל לנגיף ולהשפעותיו החברתיות והכלכליות (להוציא דצמבר 2020). ירידה זו היא כאמור המשכה של המגמה שהחלה ברבעון האחרון של 2018.
בהסתכלות על אומדנים לא סופיים לשנת 2021 ניתן לראות כי בחודש ינואר 2021 נמשכה הירידה במספר היילודים היומי הממוצע (5.6% פחות לעומת ינואר 2020). ואולם מפברואר חלה עלייה במספר היילודים הממוצע ליום, בהשוואה לנתוני 2020, ואף לעיתים בהשוואה לנתוני 2019-2017. עליות חריגות במספר היילודים היומי הממוצע בהשוואה לחודשים המקבילים בשנת 2020 נרשמו בחודשים: מרץ 2021 (7.3%), אוגוסט 2021 (11.8%) וספטמבר 2021 (8.1%).
עיתוי הלידה אינו מתרחש באופן שווה לאורך השנה, אלא משתנה לפי העונות והחודשים. בישראל החודשים: אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר נחשבים, לרוב, לחודשים ה"פוריים" ביותר שבהם מספר התינוקות ליום הוא הגבוה ביותר. מספר התינוקות הנמוך ביותר ליום נרשם בחודשים: מרץ, אפריל ומאי. בשנת 2020 מספר היילודים הממוצע ליום הגבוה ביותר היה בספטמבר – 514 יילודים ליום, ואילו המספר הנמוך ביותר היה במאי – 463 יילודים.
שיעור פריון כולל לפי קבוצת אוכלוסייה ודת של האם
הירידה שנרשמה בשנת 2020 ברמת הפריון של נשים בישראל התרחשה בכל קבוצות האוכלוסייה המרכיבות את החברה הישראלית, ובקרב נשים המשתייכות למרבית קבוצות הדת בארץ. שיעור הפריון הכולל בקרב נשים יהודיות ואחרות בשנה זו נאמד ב-2.88 ילדים לאישה (2.97 ב-2019), ואילו בקרב נשים ערביות היה השיעור 2.82 (2.98 ב-2019).
שיעור הפריון הכולל לנשים יהודיות בשנת 2020 היה 3.00 ילדים לאישה, נמוך מהשיעור שהיה ב-2019 – 3.09 ילדים. הייתה זו השנה השנייה ברציפות שבה ירד שיעור הפריון, לאחר עלייה מתונה שנמשכה מ-1995 שבה נאמד השיעור ב-2.53 ילדים לאישה. בקרב נשים מוסלמיות נמשכה מגמת הירידה שהחלה בשנת 2001 עם שיעור פריון כולל של 4.71 ילדים לאישה, שהגיעה לרמה של 2.99 בשנת 2020.
גם בקרב נשים דרוזיות נרשמה ירידה בשיעור הפריון הכולל בהמשך למגמה שהחלה באמצע שנות ה-60, אז נאמד השיעור ב-7.92 ילדים לאישה. בשנת 2020 הגיע השיעור ל-1.94 ילדים לאישה, רמה הנמוכה מזו הנחוצה לשמור על יציבות גודל האוכלוסייה (2.1 ילדים לאישה). אוכלוסיית הנוצרים הייתה קבוצת הדת היחידה שבה נרשמה עלייה בשיעור הפריון הכולל בשנת 2020. שיעור הפריון של הנוצריות עלה מ-1.80 ב-2019 ל-1.85 ב-2020. שיעור הפריון הנמוך ביותר בשנת 2020 נרשם בקרב נשים ללא סיווג דת – 1.35 ילדים לאישה.
הקשר בין הפריון למעמד הסוציו אקונומי
קיים קשר בין האשכול החברתי-כלכלי של יישוב מסוים לבין רמת הפריון ודפוסי הילודה בו. רמת פריון גבוהה ושכיחות גבוהה של לידות בגיל צעיר נפוצות ביישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים המזוהים עם האוכלוסייה הבדווית והחרדית. לעומת זאת, רמת פריון נמוכה ולידות בגיל מבוגר יחסית שכיחות יותר ביישובים המשויכים לאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים. בשנת 2020 אישה שהתגוררה ביישוב המשויך לאשכול 1 הנחשב לרמה כלכלית נמוכה הייתה צפויה ללדת 5.36 ילדים, והגיל הממוצע שלה בלידה ראשונה היה 22.9. לעומתה, אישה שהתגוררה ביישוב המשויך לאשכול 10 הייתה צפויה ללדת 1.95 ילדים, והגיל הממוצע שלה בלידה ראשונה היה 31.2.
כ-60% מהילודים שנולדו לנשים מאשכולות 1 ו-2 היו לנשים עד גיל 29, לעומת כ-20% מהיילודים לנשים באותם הגילים באשכולות 9 ו-10. יוצאי דופן הם היישובים הערביים בצפון הארץ שבהם רמת פריון נמוכה, למרות השתייכותם לאשכול חברתי-כלכלי נמוך יחסית (4-3) כדוגמת אבו סנאן (2.09 ילדים לאישה) וסח'נין (2.28 ילדים לאישה). בנוסף עליהם, היו יישובים יהודים בעלי צביון דתי שבהם רמת פריון גבוהה יחסית, למרות השתייכותם לאשכול חברתי-כלכלי גבוה כדוגמת אלקנה (אשכול 8, 3.30 ילדים לאישה) ואפרת (אשכול 7, 3.56 ילדים לאישה).
שיעור הפריון הגבוה ביותר בשנה זו היה במודיעין עילית – 7.16 ילדים בממוצע לאישה. היישובים עם שיעור הפריון הגבוה ביותר היו היישובים החרדיים והיישובים הבדווים בדרום. היישובים עם שיעור הפריון הנמוך ביותר היו לרוב יישובים דרוזיים, יישובים שהשתייכו לאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים ויישובים עם אחוז גבוה של עולים (יותר מ-25%).
הגיל הממוצע של האם הישראלית: 30.5
לגיל האם השפעה על מידת הפוריות שלה. בשנת 2020 היה הגיל הממוצע של האם בלידה 30.5 זהה לגיל בשנת 2019. גיל האם הממוצע בלידה נמצא במגמה של עלייה מתמדת: 27.3 ב-1980 (בדומה לגיל בתחילת שנות ה-70), 28.6 ב-1990, 29.0 ב-2000 ו-30.0 ב-2010. עיקר העלייה נובעת מנטייה גוברת של נשים לדחות את הלידה הראשונה לגילי ה-20 המאוחרים (27.7 ב-2020 לעומת 25.7 ב-2000), וכן מהנטייה ללדת יותר בגילי 30 ומעלה.
חלקם של היילודים לנשים בגיל 30 ומעלה גדל לאורך השנים: 38.2% ב-1990, 40.2% ב-2000, 49.3% ב-2010 ו-52.5% ב-2020. באותן שנים עלה שיעור הפריון של נשים בגילים 34-30 מ-147.7 יילודים ל-1,000 נשים ל-174.0. לעומת זאת, שיעור הפריון של נשים בגילים 24-20 ירד מ-141.6 יילודים ל-1,000 נשים ל-93.8.
דחיית הלידות לגיל 30 ומעלה שכיחה במדינות מפותחות רבות. באירלנד, באיטליה ובספרד עלה הגיל הממוצע של האם בלידה מעל ל-30 כבר במהלך שנות ה-90, ובשנים האחרונות אף עבר את סף ה-32.
בשנת 2020 היה, כאמור, גילן הממוצע של האימהות שילדו בפעם הראשונה 27.7. נשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין ילדו את ילדן הראשון בגיל המבוגר ביותר – 30.5, ואילו נשים מוסלמיות ילדו את ילדן הראשון בגיל הצעיר ביותר – 24.5. באותה שנה פער הזמנים בין לידת הילד הראשון ללידת הילד השני, היה זהה לפער שבין לידת הילד השני (בגיל 29.6 בממוצע) ללידת הילד השלישי (בגיל 31.5 בממוצע) – כשנה ואחד עשר חודשים.
לידות מרובות עוברים
4.1% (7,588 יילודים) מכלל התינוקות שנולדו בשנת 2020 נולדו בלידות מרובות עוברים. באותה שנה חלקם של יילודים אלו לנשים יהודיות היה זהה לאחוז בכלל האוכלוסייה. מתוך 7,588 היילודים, 3.9% נולדו בלידות של שלישיות ויותר. אחוז זה נמוך מאלו שנצפו במחצית השנייה של שנות ה-90 – 8.4% בממוצע. חלקם של היילודים שנולדו בלידות מרובות עוברים מסך כל היילודים עולה עם העלייה בגיל האם.
