בשיתוף מדטרוניק
דפי קודיש-וייכרט, מורה בת 44 מתל אביב, סובלת ממחלת קרוהן מאז שנות ה-20 לחייה. בשנים הראשונות לאחר האבחון, היא קיבלה תרופות נגד מחלת המעיים הכרונית, ולפי הבדיקות שעברה, נראה היה שהן פועלות וכי מצבה תקין. אולם בפועל, היא המשיכה להרגיש חולה. והמצב נמשך כך במשך שנים, עד שהיא הגיעה לטיפול אצל פרופ' שומרון בן חורין במכון למחלות דרכי העיכול (גסטרואנטרולוגיה), בבית החולים שיבא בתל השומר.
"הוא נתן לי 'לבלוע מצלמה', ובעזרתה יכולנו לראות שיש לי דלקת משמעותית במעי הדק, באזור שאי אפשר להגיע אליו עם הבדיקות הרגילות – לא מלמעלה ולא מלמטה. תקועה בדיוק באמצע עם הדלקת", היא מספרת. בעקבות האבחון, פרופ' בן חורין העביר אותה לטיפול בעזרת תרופה ביולוגית, "ומאז המצב שלי השתפר באופן משמעותי", היא מספרת.
המצלמה אותה בלעה קודיש-וייכרט נקראת PillCam, קפסולה לבליעה המכילה בתוכה מצלמה והמיועדת לאבחון וניהול מטופלים עם מחלות דלקתיות במערכת העיכול, עם יתרון מובהק לזיהוי מצב המחלה במעי הדק. הקפסולה נבלעת על ידי המטופלים ועושה את מסעה לאורך מערכת העיכול בעזרת התנועתיות הטבעית של המעי, ונפלטת מהגוף באופן טבעי. תוך כדי המסע הגלולה מצלמת תמונות ברזולוציה גבוהה ובזווית רחבה. התמונות נשלחות באמצעות חיישנים למכשיר הקלטה שהחולה לובש במהלך התהליך.
אחד מכל 200 ישראלים סובל ממחלת מעי דלקתית, ומחציתם סובלים ממחלת קרוהן. החולים בקרוהן מתמודדים במהלך חייהם עם התפרצויות של הדלקת במעי, שיכולים לגרום למגוון תסמינים לא נעימים, כמו שלשולים, בחילות, כאבי בטן, פגיעה בספיגה של מרכיבי מזון חיוניים וחולשה, וגם נמצאים בסיכון גבוה לסיבוכים חמורים יותר כמו היצרות וחסימת מעיים וצורך בניתוחים. בשנים האחרונות, אפשרויות הטיפול בחולי קרוהן השתפרו באופן משמעותי, וכיום ישנן כמה וכמה תרופות מתקדמות שיכולות לאפשר לחולים שנים רבות של שקט בלי חשש מהתפרצויות. אולם כדי ליהנות מהשיפור שתרופות אלה יכולות להציע, יש צורך בהתאמה מדויקת של הטיפול למצבו של כל מטופל.
"מחקרים רבים מראים שכאשר אין שליטה טובה בדלקת, או כאשר ישנה דלקת סמויה, הסיכוי להתפרצויות בחודשים הבאים, להתפתחות סיבוכים כמו היצרות של הדלקת ולצורך בניתוחים עולה באופן משמעותי", מסביר פרופ' בן חורין. האתגר, הוא מוסיף, היא הניטור אחר החולים וקבלה תמונה מדויקת של מצב הדלקת במעיים שלהם. השיטות השגרתיות שמשמשות לבחון את מצב הדלקת הן קולונוסקופיה או גסטרוסקופיה – שבהן בוחנים את מצב המעיים מכיוון פי הטבעת או הקיבה, בהתאמה. "הבעיה היא שאצל 40% מחולי הקרוהן, המחלה היא דומיננטית במעי הדק – באזורים שקשה להגיע אליהם או ממש אי-אפשר, לא מלמעלה ולא מלמטה", הוא מוסיף. "הקפסולה מספקת אינדיקציה מלאה על מצב הדלקת ומאפשרת לדייק את הטיפול בהתאם".
פרופ' בן חורין מספר כי במחקר שבוצע במכון הגסטרו בשיבא, עקב צוות המכון במשך שלוש שנים אחר 60 חולי קרוהן שהמחלה שלהם היתה בהפוגה, כלומר ללא תסמינים. "הם דיווחו שהם מרגישים טוב, והבדיקות שלהם לא הראו תוצאות חריגות. עקבנו אחריהם בעזרת קפסולה כל חצי שנה, והמחקר הראה שהמידע שהקפסולה אוספת מאפשר לנבא את הסיכון שהמחלה תתלקח מחדש בחודשים הבאים", הוא מוסיף. "זה נשמע הגיוני, כי אם הקפסולה מאפשרת לראות אם יש דלקת, ודלקת מובילה להתלקחות, אז סביר שממצאי הקפסולה יאפשרו לחזות התלקחות, אבל ברפואה צריך להראות במחקר קליני שזה אכן גם מצליח בפועל".
לדברי פרופ' בן חורין, השימוש בקפסולה הוא חלק ממגמה כללית של שינוי ביחס לטיפול בקרוהן. "בעבר, אם חולה קרוהן היה מדווח שהוא מרגיש טוב, לא היו מתעמקים במצבו. היום אנחנו יודעים שבגלל שלמחלה יש נטייה להתקדם באופן הדרגתי, מי שיש לו דלקת מתחת לרדאר, כדאי לזהות אותה בשלב מוקד. הקפסולה עושה מהפכה ביכולת לנטר טוב יותר את המעי הדק – שם לעתים קרובות מתחילה הדלקת להופיע".
יתרון נוסף של הקפסולה הוא נוחות השימוש, בהשוואה לבדיקות האחרות. "ההבדל הוא של שמים וארץ", מספרת קודיש-וייכרט. "אני מגיעה למרפאה אחרי כמה ימים של דיאטה, בולעת משהו בגודל של כדור ויטמינים גדול. אסור לשתות שעתיים ואחר כך אין שום מגבלות. לא מרגישים כלום. בולעים וממשיכים בשגרת היום. אני מסתובבת עם נרתיק שבו יש את המקלט של המצלמה, וחוזרת למחרת כדי למסור אותו וזהו – ואז מקבלת סרט ברזולוציה גבוהה של המעיים שלי מבפנים". לדבריה, הקפסולה עדיפה לא רק על הבדיקות הפולשניות, כמו קולונוסקופיה, שמחייבות טשטוש, אלא גם על בדיקות ההדמייה שנעשות לחולי קרוהן לעתים כדי לבחון את מצב המעיים, כמו סי-טי ו-MRI. "החומרים שצריך לבלוע כדי לעשות את הבדיקות הללו אינם טובים לבטן, ועבור חולי קרוהן הבעיה חמורה במיוחד", היא מספרת. "לנו כרופאים נורא קל לכאורה לשלוח את החולים לבדיקות לא נעימות", מוסיף פרופ' בן חורין. "אבל צריך להבין שגם בדיקות כרוכות לעתים באי-נעימות או סבל. במחקרים שעשינו, וגם במחקרים של אחרים, רואים שהקפסולה מדורגת יותר טוב מבדיקות MRI, יותר טוב מקולונוסקופיה ואפילו יותר טוב מבדיקת צואה, מבחינת תחושת החולים עד כמה הבדיקה עצמה פוגעת באיכות החיים שלהם", מוסיף פרופ' בן חורין.
המעקב המדויק שהקפסולה מאפשרת, מסביר המומחה, חשובה להתאמת הטיפול לא רק כשצריך להגביר או להחליף את התרופות, אלא גם כדי לזהות מצבים בהם כדאי דווקא להפחית בשימוש בתרופה. קודיש-וייכרט מספרת כי במקרה שלה, היא טופלה חמש שנים בשילוב של תרופה ביולוגית וכימותרפיה במינון נמוך שמיועדת לרסן את מערכת החיסון ולמנוע התפרצויות. "זו לא תרופה נעימה, ואחרי שימוש של חמש שנים של שימוש היא גם מעלה את הסיכון להתפתחות סיבוכים. לכן פרופ' בן חורין המליץ שאעשה את הבדיקה שוב כדי לראות שהמעי הדק רגוע. אז הורדנו את התרופה ונשארנו רק עם התרופה הביולוגית, ומאז, חמש שנים שאין לי בעיות".
"יש מצבים שבהם למטופל יש תסמינים, אבל משתמשים בקפסולה ורואים שאין דלקת, והתסמינים נובעים מסיבות אחרות שאינן קרוהן. כך, למשל, 30% מחולי הקרוהן סובלים בנוסף ממעי רגיז, ויכולות להיות גם סיבות אחרות לתסמינים כמו זיהומים ועוד. בעזרת הקפסולה, אפשר לחסוך למטופלים שימוש בתרופות שאין בהן צורך ולמנוע הגברה מיותרת של הדיכוי של מערכת החיסון. במקרים רבים, מדובר גם בתרופות ביולוגיות יקרות, והבדיקה מאפשרת לחסוך למערכת הבריאות הוצאות מיותרות", מסכם פרופ' בן חורין. "הקפסולה נותנת אינדיקציה מאוד מהימנה למצב המדויק של המחלה לשני הכיוונים – גם במקרה שהיא לא מטופלת כמו שצריך וגם אם יש טיפולים אותם אפשר להוריד. היא מאפשרת טיפול רפואי פרטני במיטבו, ולא כזה שמבוסס על הנחות או ממוצעים".
בשיתוף מדטרוניק
