הודעה של מכון מחקר במלבורן, אוסטרליה על פריצת דרך אפשרית בטיפול באי-ספיקת לב בילדים באמצעות תאי גזע הציתה את דמיונם של חוקרים ורופאים בעולם. ואולם, מומחים בישראל אומרים שעדיין לא נמצא "הגביע הקדוש" בתחום המורכב הזה ורחוקה הדרך ליישום.
צוות החוקרים במכון המחקר לילדים Murdoch Children’s Research Institute (MCRI) במלבורן פיתח גישה חדשנית, שבה הם יוצרים "מודלים של לב פועם" בתנאי מעבדה. תהליך זה מתחיל בהפקת תאי דם לבנים מבני אדם. בעזרת חומרים ייעודיים, הופכים החוקרים את תאי הדם הלבנים הללו לתאי גזע. בהמשך מתמיינים תאי הגזע לתאי שריר לב, ובכך נבנה במעבדה מודל של לב פעיל.
פרופ' קובי ג'ורג', מנהל מרכז הלב במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית, מסביר: "מדובר בתהליך שבו תאי דם או עור של חולים מומרים חזרה למצבם הבסיסי כתאי גזע ולאחר מכן ממויינים לתאי לב. תאים אלה יכולים להיבנות מחדש ולהיות מושתלים בלב הפגוע, במטרה לשפר את תפקודו".
הטיפול החדשני מכוון לטיפול באי-ספיקת לב הנגרמת מלידה, כמו גם לנזקים הנגרמים כתוצאה מכימותרפיה בילדים, במיוחד על ידי תרופות ממשפחת האנתרציקלינים, שיכולות לגרום לאי-ספיקת לב בשיעור של עד 15 אחוזים. פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה בבילינסון מקבוצת כללית, אומר כי המחקר הנוכחי בהחלט נראה מעניין ואפילו מבטיח, אבל חשוב להבין שמדובר בתחום מורכב מאוד, שעדיין דורש מחקר רב ושנים של פיתוח. "זהו צעד בכיוון הנכון, אך אנחנו עדיין רחוקים מלפצח את הנוסחה במלואה או למצוא 'פתרון קסם' למחלות לב מולדות".
אי-ספיקת לב אצל תינוקות - קטלנית
"אי-ספיקת לב היא בעיה שרוב המקרים שלה מתרחשים בקרב מבוגרים, כשהגורמים העיקריים לכך הם מחלות לב כליליות, הכוללות היצרויות וחסימות בכלי הדם בלב, ואירועים חוזרים של התקפי לב", מסביר פרופ' ג'ורג'. "התסמינים הבולטים כוללים קוצר נשימה והצטברות נוזלים בריאות או באזורים אחרים בגוף".
פרופ' קובי ג'ורג'צילום: גלעד שעבני שופןהוא מציין כי מעל גיל 65, אי-ספיקת לב היא הסיבה המובילה לאשפוזים ברחבי העולם, מה שהופך אותה למוקד מרכזי של מחקר ופיתוח רפואי. בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בתחום, עם פריצות דרך וטיפולים תרופתיים חדשים שמוכיחים את יעילותם. "זהו תחום דינמי ופעיל שבו מושקעות אנרגיות רבות לשיפור איכות חייהם של החולים", הוא אומר.
ומה קורה אצל ילדים?
"אצל ילדים, הסיפור שונה לחלוטין", אומר פרופ' ג'ורג'. "ברוב המקרים, אי-ספיקת לב נובעת מגורמים גנטיים, כגון מוטציות או פגמים בגנים שאחראים על תפקודו התקין של שריר הלב, במיוחד על יכולתו להתכווץ כראוי.
"מוטציות הפוגעות בגנים אלה מובילות לכך שכבר בגיל צעיר מאוד, כאשר הלב נדרש לפעול בעוצמה גבוהה ובקצב מהיר (כפי שליבם של תינוקות אמור לתפקד), התפקוד הלקוי של השריר גורם לאי-ספיקת לב. זה מתבטא בהצטברות נוזלים בריאות, קשיי נשימה, ירידה בריווי החמצן בדם ועלייה משמעותית בקצב הנשימות. התינוק אף עלול להיקלע למצוקה נשימתית".
לדברי פרופ' ג'ורג', ההערכות הן שכחצי מיליון תינוקות וילדים בעולם שסובלים מאי-ספיקת לב. "הטיפול בתינוקות אלה הוא סימפטומטי בלבד, מאחר ואין כיום דרך לטפל ישירות בשורש הבעיה", אומר פרופ' ג'ורג'. "המטרה הראשונית בטיפול היא להקל על התסמינים, ובעיקר להפחית את הצטברות הנוזלים בריאות ובגוף. לשם כך נעשה שימוש בתרופות שונות, המגבירות את פעילות הכליות ואת קצב ההשתנה, וכך מסייעות בהוצאת הנוזלים מהגוף. אמנם מדובר בהקלה משמעותית, אך הטיפול אינו פותר את הבעיה עצמה".
בהמשך, לאחר ייצוב מצבו של התינוק, ניתן לשלב תרופות נוספות שמקטינות את העומס על שריר הלב על ידי הורדת לחץ הדם. "טיפול זה מאפשר שיפור יחסי ויכולת התמודדות, אך הוא אינו מביא לריפוי מלא. שיעורי התמותה בקרב תינוקות עם אי-ספיקת לב הם גבוהים מאוד".
"תחום מחקר שרחוק ממימוש"
טיפולי תאי גזע והנדסת רקמות עומדים בחזית החדשנות הרפואית, עם פוטנציאל לשנות את חייהם של ילדים ומבוגרים הסובלים מאי-ספיקת לב. תחום זה מבוסס על היגיון פשוט אך עוצמתי: הוספת רקמת שריר בריאה ללב עשויה לשפר את תפקודו ואת יכולתו להתכווץ.
6 צפייה בגלריה
הוספת רקמת שריר בריאה ללב עשויה לשפר את תפקודו ואת יכולתו להתכווץ
(צילום: Shutterstock)
פרופ' רן קורנובסקי מבילינסון מספר שבשנת 2002 הוביל מחקר בינלאומי שבמסגרתו השתילו תאי גזע בחולים מבוגרים עם מחלות לב קשות בבית החולים בילינסון. "המחקר עורר תקווה רבה, במיוחד לאור העובדה שהשתלנו תאים עצמוניים שנלקחו ממח העצם של המטופלים והוחזרו לליבם. התוצאות הראשוניות היו מבטיחות מאוד, אך השיטה לא הצליחה להפוך לפריצת דרך גורפת או למוצר מסחרי. מאז, נושא תאי הגזע חווה עליות ומורדות, והוא נותר תחום מחקר פעיל, אך עדיין רחוק ממימוש רחב היקף"
פרופ' רן קורנובסקיצילום: אלעד מלכהפרופ' קורנובסקי מציין שככל שמעמיקים בתחום, מתברר עד כמה מדובר בנושא מורכב. "בהקשר למחקרים שמבטיחים ריפוי של מחלות לב מולדות באמצעות תאי גזע, חשוב למתן ציפיות. מחלות לב מולדות הן קבוצה רחבה ומגוונת של בעיות רפואיות, ולא ניתן לומר שטכנולוגיה זו תפתור את כל הבעיות. יש פגמים לבביים מורכבים מדי, שגם תאי גזע אינם מסוגלים לספק עבורם פתרון מלא".
פרופ' קורנובסקי: "חשוב למתן ציפיות. מחלות לב מולדות הן קבוצה רחבה ומגוונת של בעיות רפואיות, ולא ניתן לומר שטכנולוגיה זו תפתור את כל הבעיות. ישנם פגמים לבביים מורכבים מדי, שגם תאי גזע אינם מסוגלים לספק עבורם פתרון מלא"
פרופ' ג'ורג' מציין שבמשך 25 השנים האחרונות נערכו ניסיונות רבים להשתיל תאי גזע ללב באמצעים שונים. אחת השיטות המרכזיות הייתה שימוש בתאים שמקורם במח עצם – תאים "ראשוניים" בעלי פוטנציאל להתמיין לסוגי רקמות שונים. "ניסו להזריק תאים אלה ישירות לשריר הלב או לעורקים שמובילים ללב, מתוך תקווה שיגיעו לאזור הפגוע וישקמו את שריר הלב. ניסויים אלה התמקדו בעיקר באוכלוסיית המבוגרים, אך למרבה הצער, התוצאות לאורך השנים לא עמדו בציפיות".
הוא מספר כי לפני כמה שנים הייתה תגלית בתחום שזיכתה את החוקרים שיניה יאמאנקה וג'ון גורדון בפרס נובל. התגלית המהפכנית הראתה שניתן להפוך תאים רגילים, כמו תאי עור או תאי דם, לתאי גזע באמצעות תהליך מתוחכם.
6 צפייה בגלריה
שיניה יאמאנקה וג'ון גורדון זכו בפרס נובל בשנת 2012 על תרומתם למחקר בתאי גזע
(צילום: AP Photo/Matt Dunham/Shizuo Kambayashi)
"היכולת הזו נשמעת כמעט כמו מדע בדיוני: באמצעות החדרת מספר גנים ספציפיים, אפשר 'להחזיר אחורה בזמן' את התאים הרגילים, המכונים תאים סומטיים, ולהפוך אותם לתאי גזע בלתי ממוינים", מסביר פרופ' ג'ורג'. "לתאי גזע יש פוטנציאל רב כי הם יכולים להתמיין לכל סוגי הרקמות בגוף – עור, שיער, מוח, כליות, לב ועוד. תאי גזע הם השלב הראשון בכל רקמה בגוף. ככל שהתאים מתבגרים, הם הופכים ממוינים יותר ומשויכים לאיברים מסוימים. התגלית החדשה מאפשרת להחזיר תאים שכבר מוינו למצבם הראשוני, שבו הם יכולים 'לצמוח' לכל רקמה שצריך. אפשר לחשוב על זה כמו על גזע עץ - מתוך הגזע יוצאים עלים".
מה הבעיה עם הטכניקה שזכתה בפרס נובל?
פרופ' ג'ורג' מסביר כי השימוש בתאים סומטיים (תאים רגילים בגוף) להפקת תאי גזע טומן בחובו פוטנציאל רפואי עצום, אך גם סכנות לא מבוטלות. אחת מהבעיות המרכזיות היא הסיכון להיווצרות תהליכים סרטניים, כתוצאה מהכנסת גנים חדשים ל-DNA בתהליך.
6 צפייה בגלריה
פרופ' קורנובסקי: "ישנם פגמים לבביים מורכבים מדי, שגם תאי גזע אינם מסוגלים לספק עבורם פתרון מלא"
(צילום: Shutterstock)
למרות ההצלחה בהפקת שריר לב פועל, פרופ' ג'ורג' מדגיש שהלב הוא איבר מורכב ביותר, שכולל מערכת עצבים ייחודית, קוצב לב טבעי ועוד רכיבים קריטיים לתפקודו. יצירת מודל שלם של לב מתפקד מהווה אתגר משמעותי. עם זאת, המטרה העתידית היא לקחת את התאים שהונדסו במעבדה, להפוך אותם לתאי גזע ייעודיים, ולהשתילם מחדש בלבבות פגועים, כדי לשקם את תפקודם.
עד היום הניסויים נעשו בבעלי חיים כמו עכברים, כבשים וחזירים, והראו הצלחה. כעת המחקר אמור להתקדם לניסויים קליניים בבני אדם. הטכנולוגיה עשויה להיות רלוונטית למטופלים בכל הגילים, ואילו המחקר, שנמצא כיום בשלב ניסויי המעבדה בלבד, מתמקד לפי שעה בילדים. החוקרים מעריכים שתאי הגזע ייקלטו טוב יותר אצל ילדים לאורך זמן וישפיעו בצורה מיטבית על תפקוד הלב.
"החידוש כאן הוא היכולת להנדס את תאי הדם הלבנים של האדם באמצעות חומרים מיוחדים שהם מצאו בחזרה לתאי גזע שאיתם הם הצליחו לבנות מודלים של לב פועם", מסכם פרופ' ג'ורג'.
פרופ' קורנובסקי מסכם אף הוא את הנושא: "אני לא שותף לאופוריה סביב הפרסומים האחרונים על תאי גזע לטיפול במחלות לב, ואני אומר זאת מניסיון אישי. זהו צעד בכיוון הנכון, אך אנחנו עדיין רחוקים מלפצח את הנוסחה במלואה"
פרופ' קורנובסקי מצנן את ההתלהבות: "אני לא שותף לאופוריה סביב הפרסומים האחרונים על תאי גזע לטיפול במחלות לב, ואני אומר זאת מניסיון אישי. בעברי, הובלתי קבוצת מחקר שחוותה את ההתלהבות הראשונית, אך גם את האכזבה כאשר התוצאות לא עמדו בציפיות.
"כשמדברים כיום על תאי גזע, אנחנו מבינים היום דברים שלא היו ברורים לפני 20–25 שנה. מדובר במגוון רחב של סוגי תאים, ולמרות ההתקדמות המדעית, עדיין לא ברור אילו תאים בדיוק יכולים למלא אילו תפקידים. זהו תחום שנחקר לעומק, גם כאן בארץ. ניסויים בחיות מעבדה הראו תוצאות מבטיחות, אבל המעבר ליישום בבני אדם הוא הרבה יותר מורכב".
6 צפייה בגלריה
פרופ' קורנובסקי: "ניסויים בחיות מעבדה הראו תוצאות מבטיחות, אבל המעבר ליישום בבני אדם הוא הרבה יותר מורכב"
(צילום: Shutterstock)
התקווה הגדולה
אם המחקרים יצליחו, מדובר בשינוי פורץ דרך, אומר פרופ' קורנובסקי. "נוכל לשקם אזורים פגועים בלב שאינם מתפקדים, ובכך ליצור, לפחות באופן חלקי, חלופה להשתלות לב או לשימוש בלב מלאכותי. זוהי התקווה הגדולה שמלווה את התחום. עם זאת, חשוב להדגיש שהמעבר משימוש בטכנולוגיות כאלה בבעלי חיים ליישומן בבני אדם הוא אתגר עצום.
"כמי שעסק בכך גם במעבדה וגם בטיפול בחולים, אני מודע לעומק האתגרים ולמורכבותם. ייתכן שהשילוב בין השתלת תאים, טיפולים גנטיים ושיטות נוספות יוכל להניב תוצאות טובות יותר מאשר כל גישה בנפרד – אך נדרשים מחקרים רבים נוספים כדי להוכיח זאת".
פורסם לראשונה: 07:23, 01.01.25
