בשיתוף אסטרהזניקה
לעיתים קרובות מדי, החולים שמתמודדים עם אי ספיקת לב לא מאובחנים. התסמינים, שכוללים קוצר נשימה , תשישות ומחסור באנרגיה, יכולים להעיד גם על מחלות אחרות עם סימפטומים דומים.
למרבה הצער לעיתים קיים קושי באבחון של אי ספיקת לב בעיקר במקרים בהם האדם כבר סובל ממחלה ריאות חסימתית (COPD). מה ההבדל בין שתי המחלות? אלו סימפטומים מאפיינים כל אחת? מי נמצא בסיכון לתחלואה? ומה הטיפולים הקיימים?
מה זה אי ספיקת לב?
"אי ספיקת לב הוא מצב שבו הלב אינו מצליח לספק דם במידה מספקת לצורכי הגוף. הלב הוא איבר מורכב, ויכולות להיות סיבות שונות לחוסר התפקוד שלו – החל מהפרעה במסתמי הלב, הפרעה בתהליך התכווצות וההרפיה או בפעילות החשמלית שלו", מסביר ד"ר דורון מנחמי, מומחה לרפואה פנימית וקרדיולוגיה ומנהל מחלקה פנימית ואגף הפנימיות במרכז הרפואי וולפסון. "התסמינים אותם חווה המטופל הם פועל יוצא של דרגת החומרה של המחלה שלו. חולים רבים יחוו קוצר נשימה במאמץ, וככל שהמצב חמור יותר קוצר הנשימה יתגבר, עד כדי כך שישנם חולים שמדווחים על קוצר נשימה אפילו בזמן שהם שכובים במיטה. במקרים חמורים של אי ספיקת לב עלולים להופיע בצקות באזורים שונים בגוף שנגרמות כתוצאה מהצטברות של נוזלים".
"בעבר הייתה תפיסה שאי ספיקת לב היא מחלה של גברים בלבד מפני שגברים נוטים לחלות בה בגילאים צעירים יותר. אולם למעשה אנו יודעים כיום שמחלה זו שכיחה גם בקרב נשים, אבל בגילאים מבוגרים יותר, לרוב לאחר גיל 65", מסביר ד"ר מנחמי.
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית?
"מחלה זו, המכונה גם COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) היא מחלה בה המטופל סובל מהפרעות באוורור ובחילוף הגזים בריאות", אומר ד"ר מנחמי. "המחלה נגרמת לרוב כתוצאה מעישון כבד, או לחלופין עקב חשיפה מוגברת לזיהום אוויר או עשן ועישון פסיבי". התסמינים של המחלה דומים במידה מסויימת לתסמינים של אי ספיקת לב, ולמעשה גם חולי COPD סובלים מקוצר נשימה ולחץ בחזה. "קיים תסמין נוסף ששכיח יותר בקרב חולי COPD – שיעול חזק שמלווה בליחה. הסימפטום הזה פחות נפוץ בקרב חולים עם אי ספיקת לב".
4 צפייה בגלריה
בין התסמינים של חולי ה-COPD: שיעול חזק שמלווה בליחה)
(צילום: שאטרסטוק / א.ס.א.פ קריאייטיב )
הגורם המרכזי לתחלואה – עישון
בין שתי המחלות קיים דמיון, אך ישנם גם הבדלים. "חשוב להדגיש שעישון הוא גורם סיכון משמעותי לחלות בשתי המחלות. אומנם אי ספיקת לב עלולה להיגרם כתוצאה מהתקפי לב, סוכרת, השמנה וכדומה, אבל באופן עקרוני עישון נחשב לגורם מרכזי למחלות לב וכלי הדם, וגם כ- 75% מהחולים ב-COPD הם מעשנים בעבר או בהווה", מסביר ד"ר מנחמי. "ההימנעות מעישון היא הצעד הראשון שחשוב וכדאי לעשות כדי להפחית בצורה משמעותית את הסיכון לחלות בשתי המחלות האלו".
"ישנן מחלות שנגרמות כתוצאה מעישון שהגוף מסוגל להתאושש ולתקן את הנזק ויש מחלות שהנזק קבוע ובלתי הפיך. במקרים של מחלות לב, הגוף מסוגל להתנקות ולהתאושש בתוך תקופה של שלוש עד חמש שנים מרגע הפסקת העישון, אך נזק לריאה הוא לעיתים דבר בלתי הפיך", מסביר ד"ר מנחמי, "למרבה הצער הגמילה מעישון היא משימה לא פשוטה אבל היא הדרך העדיפה כדי להימנע מאי ספיקת לב ו-COPD –ומוטב מלכתחילה שלא להתחיל בהרגל מגונה זה".
כיצד מאבחנים אי ספיקת לב ו-COPD?
כל אבחון כולל הערכה קלינית אצל רופא, בחינת התסמינים, בדיקה גופנית ולעיתים גם בדיקות נוספות. "זיהוי אי ספיקת לב בקרב חולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) היא מורכבת יותר, הן בגלל הדמיון בתסמינים של שתי המחלות והן בגלל גורמי הסיכון החופפים כמו עישון", מסביר ד"ר מנחמי. במקרים בהם מתעורר חשד ל- COPD הרופאים יבחנו את תפקודי הריאות ויבקשו לשלול תחילה מחלות אחרות (לדוגמה אסתמה).
הבדיקה המקובלת ביותר היא בדיקת תפקודי ריאות בעזרת מכשיר הספירומטר – בדיקת נשיפה פשוטה ולא פולשנית. לעתים יבוצע גם צילום חזה או CT נמוך עוצמה על מנת לאתר מקרים של סרטן הריאות בשלב מוקדם. במקרים בהם עולה החשד לאי ספיקת לב המטופל יופנה לבדיקות שונות כמו בדיקות דם שיכולות ללמד על נזקים משניים של הלב, רנטגן של בית החזה, בדיקת אק״ג ואקו-לב -בדיקת אולטרסאונד שמאפשרת לראות את מבנה הלב, החדרים, העליות, השריר, המסתמים ואיכות ההתכווצות של אזורים שונים בשריר הלב".
"בדיקת אקו לב מאפשרת לחשב את 'מקטע הפליטה' (EF)", מסביר ד"ר מנחמי "כלומר ניתן ללמוד עד כמה הלב מסוגל לשאוב ולהוציא דם מהחדר השמאלי. מדד זה חיוני לביסוס אבחנת אי ספיקת לב, אלא שלצערנו הנגישות לכלי זה ברפואה הראשונית מוגבלת, כך שלעיתים חולף פרק זמן ארוך עד שנצליח לאבחן אי ספיקת לב".
תסמינים דומים, הטיפולים שונים
בשתי המחלות המטרה של הטיפול היא להפחית את התסמינים ולשפר את איכות החיים של החולה. חולים עם אי ספיקת לב יקבלו פעמים רבות תרופות שמטרתן לסייע לתפקוד הלב שהוכיחו שיפור בהארכת תוחלת החיים ובמניעת אשפוזים. קיימות מספר קבוצות של תרופות שהוכיחו יעילות: מעכבי SGLT2 – תרופות מהדור החדש לטיפול בסוכרת, שנמצא שהן מפחיתות את הסיכון למחלות לב וכלי דם ומורידות את הסיכון לסיבוכים של אי ספיקת לב; חוסמי קולטנים למינרלוקורטיקואידים (MRA) – תרופות שמשפיעות על חסימת הורמונים מסוימים ובעיקר על ההורמון שמשפיע על כיווץ כלי הדם (אלדוסטרון) ומסייעות לטפל בפגיעה בפעילות הלבבית; מעכבי ACE – קבוצת תרופות שבולמות את תהליך הפעילות של 'אנגיוטנסין 2' שאחראי על כיווץ כלי הדם ובכך מסייעות להרחבת כלי דם והפחתת העומס על הלב; חוסמי בטא – תרופות שחוסמות קולטנים מסוג בטא שמצויים בכלי הדם, הלב והריאות. חסימת הקולטנים מובילה להרחבת כלי הדם וירידה בלחץ הדם, והגברת עוצמת התכווצות שריר הלב והאטה בקצב הלב.
"מעכבי 2SGLT הם התוספת החדשה ביותר לקבוצת הטיפולים. קבוצת תרופות אלו שימשה במשך השנים לטיפול בחולי סוכרת מסוג 2 ובמהלך הטיפול בהם התגלתה יעילותן בטיפול באי ספיקת לב. תרופות מקבוצה זו הוכיחו הפחתה באשפוזים ותמותה כתוצאה מהמחלה הזו גם במקרים בהם אין לחולה סוכרת", מסביר ד"ר מנחמי.
לחולי COPD ישנם מספר סוגי טיפולים ובכללם משאפים המכילים מרחיבי סמפונות שמסייעים להתרחבות נתיבי האוויר ולהקל על תסמיני המחלה; סטרואידים בשאיפה – טיפולים שמפחיתים את הדלקת בריאות ומסייעים למניעת התלקחויות והתקפים; משאפים משולבים – משאפים הכוללים גם מרחיבי סמפונות וגם סטרואידים שמסייעים גם בהפחתת הפעילות הדלקתית; במקרים של התלקחויות חמורות נעשה שימוש בסטרואידים סיסטמיים; לעיתים נעשה טיפול באנטיביוטיקה שמסייעת לטפל בהחמרה או התלקחות אבל לא במניעת ההתקפים; ובעתיד צפויות גם תרופות ביולוגיות חדישות בשילוב משאפים לחולים שלא מגיבים לטיפולים אחרים.
"לצערי, גם באי ספיקת לב וגם ב-COPD אין תרופות קסם שיש ביכולתן להחזיר את המצב אחורה, ולכן הפתרון הטוב ביותר הוא להקפיד על אורח חיים בריא ולהימנע מעישון", אומר ד"ר מנחמי, "כך אפשר להפחית בצורה משמעותית את גורמי הסיכון שעלולים להוביל אתכם לחלות באי ספיקת לב וב-COPD. עם זאת גם במקרים בהם אדם אובחן עם אחת ממחלות אלו, יש כיום ארסנל טיפולים רחב שיכול לאפשר לחולים לחיות לצד המחלה".
בשיתוף אסטרהזניקה
